גראלד קושנר
צילום: עזרא לוי

שנת התנודות בשוק ההון: כך פעלו בעלי העניין ב-2024

בעלי העניין ניצלו את העליות שהיו בשנת 2024, ומכרו מניות בהיקף של כ-4.9 מיליארד שקל; ניכרת השפעה משמעותית של המעבר לפעילות צבאית אקטיבית מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן, על מכירות בעלי העניין, החל מיולי 2024

אהוד ניר | (1)

המלחמה הרב זירתית שנכפתה על המדינה בשנת 2024, הביאה לכך שעד חודש יולי מדדי המניות הניבו תשואת חסר ביחס למדדים המובילים בעולם. בחודש יולי בוצעה ההתנקשות באיסמעיל הנייה, וישראל עברה לפעילות אקטיבית מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן ושלוחותיה. המעבר לפעילות אקטיבית שינה את סנטימנט המשקיעים והוביל לעליות חזקות בשוק המקומי, ומדדי המניות המובילים השיאו תשואות יתר בהשוואה למדדים המובילים בעולם.


נהוג להניח שבתקופות שפל וירידות שערים בשוק המניות, בעלי העניין ינצלו את מחירי המניות הנוחים יותר לצורך הגדלת אחזקותיהם, הבעת אמון בחברות ובפעילותן, וכן בניסיון למתן את ירידות השערים. בנוסף, משקיעים חדשים ינצלו את מחירי המניות הנוחים בכדי לרכוש שליטה או להפוך לבעלי עניין בחברות. ניתן לראות כי בשנת 2024, רכישות של מניות על ידי בעלי העניין גדלו בכ-105% והסתכמו בסך של כ-2.7 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.3 מיליארד שקל בשנת 2023.


כ-2.3 מיליארד שקל, מהרכישות על ידי בעלי העניין בוצעו עד יולי 2024. יש לציין, כי מתחילת השנה ועד חודש יולי, המסחר התנהל באופן תנודתי, ובסיכום תקופה זו נרשמה  עליה מתונה במדדים המובילים. נוסף על כך, בשנת 2023 מדדי המניות המקומיים הציגו תשואות חסר משמעותיות אל מול העולם, ולכן עד תום יולי 2024, נראה שתמחור השוק היה מספיק נוח לעידוד בעלי עניין לבצע רכישות. למעשה מלבד רכישת השליטה בחברת אינרום, כל הרכישות הגדולות נעשו עד יולי 2024. יתר על כן הרכישות בתקופה זו היוו כ-84% מסך הרכישות של בעלי עניין ב-2024. מכירות בעלי העניין הינן תמונת ראי לרכישות. סך המכירות בשנת 2024, גדלו בשיעור של כ-13% ביחס לשנת 2023, והסתכמו ב-4.9 מיליארד שקל. מחודש אוגוסט ועד לסוף השנה המכירות היו בהיקף של כ- 3.1 מיליארד שקל, שיעור של כ- 63% מסך המכירות בשנת 2024.


מכירות בולטות

בעלות השליטה בפניקס, הקרנות סנטרברידג' וגלאטין באמצעות בלנוס, מכרו כ-21.5% ממניות הפניקס בשווי של כ- 2.16 מיליארד שקל בחודשים יולי - נובמבר 2024. בסוף דצמבר 2024 נותרו הקרנות עם אחזקה בשיעור של כ-4.97%, ובינואר 2025, מימשו הקרנות את יתרת אחזקתן בחברה. נציין כי מתוך המכירות שבוצעו בשנת 2024, מניות בשיעור של כ-4.96% מהון החברה נמכרו לקרן איי.פי אינווסט' (בשליטת ג'ארד קושנר ורעייתו). בינואר 2025, רכשה קרן איי.פי אינווסט' מבלנוס, מניות נוספות בשיעור דומה, וקיבלה מהממונה היתר אחזקה באמצעי השליטה בחברה בשיעור של עד 10%.


בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו מכר כ-9.53% ממניות מגדל בשווי של כ-597 מיליון שקל בחודשים ספטמבר ונובמבר 2024. בספטמבר מכר מניות בשווי של כ-163 מיליון שקל לגוף מוסדי, ובדצמבר מכר מניות בשווי של כ-434 מיליון שקל למספר גופים בעסקה מחוץ לבורסה. בעסקה זו, הרוכשים קיבלו מאליהו אופציות לרכישה של כ-64.8 מיליון מניות נוספות של החברה, (כ-6.15% מהון החברה) עד ליום 30 ביוני 2025, בתמורה לכ-6.8 שקל למניה. לאחר המכירות נותר אליהו עם אחזקה בשיעור של כ- 54.75%. ניתן להניח כי שלמה אליהו מכר חלק מאחזקותיו בחברה על מנת לפרוע חוב שנטל בעבר בכדי לרכוש את השליטה בחברה.


בעלת השליטה בשטראוס, שטראוס אחזקות, מכרה כ-4% ממניות החברה בשווי של כ- 328 מיליון שקל במרץ 2024. לאחר המכירה נותרה עם אחזקה בשיעור של כ- 53%. בעלי השליטה בהראל, יאיר המבורגר, גדעון המבורגר ונורית מנור מכרו כ-2.45% ממניות הראל בשווי של 250 מיליון שקל בדצמבר 2024. לאחר המכירה נותרו עם אחזקה בשיעור של כ-46%.בעל השליטה בנופר אנרג'י, עופר ינאי, קרן נוי תשתיות, ונושאי משרה בחברה מכרו בינואר 2024, כ-4.4% ממניות נופר אנרג'י בשווי של כ-148 מיליון שקל. בנוסף, ברבעון האחרון של 2024, קרן נוי מכרה כ-1.7% בתמורה לכ-51.6 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו עם אחזקה בשיעור של כ- 40.5%.



רכישות בולטות 

האחים יוסף אמיר ושלמה אמיר רכשו כ-24.9% ממניות שופרסל בשווי של כ- 1.5 מיליארד שקל בפברואר 2024. הרכישה בוצעה לאחר שהוגשו מספר הצעות לרכישת השליטה והמחזיקים המוסדיים בחרו בהצעת האחים אמיר, על אף שלא היתה הגבוהה ביותר. לאור אי קיומו של בעל שליטה בחברה טרם הרכישה, האחים אמיר לקחו על עצמם מגבלות החלות על בעלי שליטה בחברה. באוגוסט 2021, מכרו האחים אמיר לפז את פרשמרקט ותמורת מכירה זו שימשה לצורך רכישת מניות שופרסל. נציין כי תשואת מניית שופרסל בשנת 2024 עמדה על כ-128% בהשוואה לתשואת מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בשיעור של כ-55%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנימין ברון רכש כ-21% ממניות אינרום בשווי של כ- 375 מיליון שקל באוקטובר 2024. הרכישה הפכה אותו להיות בעל השליטה בחברה. סאמיט רכשה כ-6.30% ממניות פז קמעונאות ואנרגיה בשווי של כ- 247 מיליון שקל במאי 2024. לאחר הרכישה מחזיקה כ-15.98% ממניות החברה.


שיעור אחזקות הציבור

בחברות הבורסאיות בסוף 2024 עלה השנה לכ-64.4%, לעומת כ-63.3% בסוף 2023. נציין כי סך שווי החברות הבורסאיות בסוף 2024 עמד על כ- 1,218.6 מיליארד שקל בהשוואה לכ-952.4 מיליארד שקל בסוף 2023. עליה בשיעור של כ- 28%. סך שווי אחזקות הציבור בסוף 2024 עמד על כ-781.4 מיליארד שקל בהשוואה לכ-599.8 מיליארד שקל בסוף 2023, עליה בשיעור של כ-30.3%.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/03/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
    אם הם כאלה חכמים אז למה הפסידו את העליות הגדולות מאמצע שנת 24 ועד היום ללמדך שגם הם לא חכמים גדולים
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."