גראלד קושנר
צילום: עזרא לוי

שנת התנודות בשוק ההון: כך פעלו בעלי העניין ב-2024

בעלי העניין ניצלו את העליות שהיו בשנת 2024, ומכרו מניות בהיקף של כ-4.9 מיליארד שקל; ניכרת השפעה משמעותית של המעבר לפעילות צבאית אקטיבית מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן, על מכירות בעלי העניין, החל מיולי 2024

אהוד ניר | (1)

המלחמה הרב זירתית שנכפתה על המדינה בשנת 2024, הביאה לכך שעד חודש יולי מדדי המניות הניבו תשואת חסר ביחס למדדים המובילים בעולם. בחודש יולי בוצעה ההתנקשות באיסמעיל הנייה, וישראל עברה לפעילות אקטיבית מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן ושלוחותיה. המעבר לפעילות אקטיבית שינה את סנטימנט המשקיעים והוביל לעליות חזקות בשוק המקומי, ומדדי המניות המובילים השיאו תשואות יתר בהשוואה למדדים המובילים בעולם.


נהוג להניח שבתקופות שפל וירידות שערים בשוק המניות, בעלי העניין ינצלו את מחירי המניות הנוחים יותר לצורך הגדלת אחזקותיהם, הבעת אמון בחברות ובפעילותן, וכן בניסיון למתן את ירידות השערים. בנוסף, משקיעים חדשים ינצלו את מחירי המניות הנוחים בכדי לרכוש שליטה או להפוך לבעלי עניין בחברות. ניתן לראות כי בשנת 2024, רכישות של מניות על ידי בעלי העניין גדלו בכ-105% והסתכמו בסך של כ-2.7 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.3 מיליארד שקל בשנת 2023.


כ-2.3 מיליארד שקל, מהרכישות על ידי בעלי העניין בוצעו עד יולי 2024. יש לציין, כי מתחילת השנה ועד חודש יולי, המסחר התנהל באופן תנודתי, ובסיכום תקופה זו נרשמה  עליה מתונה במדדים המובילים. נוסף על כך, בשנת 2023 מדדי המניות המקומיים הציגו תשואות חסר משמעותיות אל מול העולם, ולכן עד תום יולי 2024, נראה שתמחור השוק היה מספיק נוח לעידוד בעלי עניין לבצע רכישות. למעשה מלבד רכישת השליטה בחברת אינרום, כל הרכישות הגדולות נעשו עד יולי 2024. יתר על כן הרכישות בתקופה זו היוו כ-84% מסך הרכישות של בעלי עניין ב-2024. מכירות בעלי העניין הינן תמונת ראי לרכישות. סך המכירות בשנת 2024, גדלו בשיעור של כ-13% ביחס לשנת 2023, והסתכמו ב-4.9 מיליארד שקל. מחודש אוגוסט ועד לסוף השנה המכירות היו בהיקף של כ- 3.1 מיליארד שקל, שיעור של כ- 63% מסך המכירות בשנת 2024.


מכירות בולטות

בעלות השליטה בפניקס, הקרנות סנטרברידג' וגלאטין באמצעות בלנוס, מכרו כ-21.5% ממניות הפניקס בשווי של כ- 2.16 מיליארד שקל בחודשים יולי - נובמבר 2024. בסוף דצמבר 2024 נותרו הקרנות עם אחזקה בשיעור של כ-4.97%, ובינואר 2025, מימשו הקרנות את יתרת אחזקתן בחברה. נציין כי מתוך המכירות שבוצעו בשנת 2024, מניות בשיעור של כ-4.96% מהון החברה נמכרו לקרן איי.פי אינווסט' (בשליטת ג'ארד קושנר ורעייתו). בינואר 2025, רכשה קרן איי.פי אינווסט' מבלנוס, מניות נוספות בשיעור דומה, וקיבלה מהממונה היתר אחזקה באמצעי השליטה בחברה בשיעור של עד 10%.


בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו מכר כ-9.53% ממניות מגדל בשווי של כ-597 מיליון שקל בחודשים ספטמבר ונובמבר 2024. בספטמבר מכר מניות בשווי של כ-163 מיליון שקל לגוף מוסדי, ובדצמבר מכר מניות בשווי של כ-434 מיליון שקל למספר גופים בעסקה מחוץ לבורסה. בעסקה זו, הרוכשים קיבלו מאליהו אופציות לרכישה של כ-64.8 מיליון מניות נוספות של החברה, (כ-6.15% מהון החברה) עד ליום 30 ביוני 2025, בתמורה לכ-6.8 שקל למניה. לאחר המכירות נותר אליהו עם אחזקה בשיעור של כ- 54.75%. ניתן להניח כי שלמה אליהו מכר חלק מאחזקותיו בחברה על מנת לפרוע חוב שנטל בעבר בכדי לרכוש את השליטה בחברה.


בעלת השליטה בשטראוס, שטראוס אחזקות, מכרה כ-4% ממניות החברה בשווי של כ- 328 מיליון שקל במרץ 2024. לאחר המכירה נותרה עם אחזקה בשיעור של כ- 53%. בעלי השליטה בהראל, יאיר המבורגר, גדעון המבורגר ונורית מנור מכרו כ-2.45% ממניות הראל בשווי של 250 מיליון שקל בדצמבר 2024. לאחר המכירה נותרו עם אחזקה בשיעור של כ-46%.בעל השליטה בנופר אנרג'י, עופר ינאי, קרן נוי תשתיות, ונושאי משרה בחברה מכרו בינואר 2024, כ-4.4% ממניות נופר אנרג'י בשווי של כ-148 מיליון שקל. בנוסף, ברבעון האחרון של 2024, קרן נוי מכרה כ-1.7% בתמורה לכ-51.6 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו עם אחזקה בשיעור של כ- 40.5%.



רכישות בולטות 

האחים יוסף אמיר ושלמה אמיר רכשו כ-24.9% ממניות שופרסל בשווי של כ- 1.5 מיליארד שקל בפברואר 2024. הרכישה בוצעה לאחר שהוגשו מספר הצעות לרכישת השליטה והמחזיקים המוסדיים בחרו בהצעת האחים אמיר, על אף שלא היתה הגבוהה ביותר. לאור אי קיומו של בעל שליטה בחברה טרם הרכישה, האחים אמיר לקחו על עצמם מגבלות החלות על בעלי שליטה בחברה. באוגוסט 2021, מכרו האחים אמיר לפז את פרשמרקט ותמורת מכירה זו שימשה לצורך רכישת מניות שופרסל. נציין כי תשואת מניית שופרסל בשנת 2024 עמדה על כ-128% בהשוואה לתשואת מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בשיעור של כ-55%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנימין ברון רכש כ-21% ממניות אינרום בשווי של כ- 375 מיליון שקל באוקטובר 2024. הרכישה הפכה אותו להיות בעל השליטה בחברה. סאמיט רכשה כ-6.30% ממניות פז קמעונאות ואנרגיה בשווי של כ- 247 מיליון שקל במאי 2024. לאחר הרכישה מחזיקה כ-15.98% ממניות החברה.


שיעור אחזקות הציבור

בחברות הבורסאיות בסוף 2024 עלה השנה לכ-64.4%, לעומת כ-63.3% בסוף 2023. נציין כי סך שווי החברות הבורסאיות בסוף 2024 עמד על כ- 1,218.6 מיליארד שקל בהשוואה לכ-952.4 מיליארד שקל בסוף 2023. עליה בשיעור של כ- 28%. סך שווי אחזקות הציבור בסוף 2024 עמד על כ-781.4 מיליארד שקל בהשוואה לכ-599.8 מיליארד שקל בסוף 2023, עליה בשיעור של כ-30.3%.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/03/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
    אם הם כאלה חכמים אז למה הפסידו את העליות הגדולות מאמצע שנת 24 ועד היום ללמדך שגם הם לא חכמים גדולים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?