גראלד קושנר
צילום: עזרא לוי

שנת התנודות בשוק ההון: כך פעלו בעלי העניין ב-2024

בעלי העניין ניצלו את העליות שהיו בשנת 2024, ומכרו מניות בהיקף של כ-4.9 מיליארד שקל; ניכרת השפעה משמעותית של המעבר לפעילות צבאית אקטיבית מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן, על מכירות בעלי העניין, החל מיולי 2024

אהוד ניר | (1)

המלחמה הרב זירתית שנכפתה על המדינה בשנת 2024, הביאה לכך שעד חודש יולי מדדי המניות הניבו תשואת חסר ביחס למדדים המובילים בעולם. בחודש יולי בוצעה ההתנקשות באיסמעיל הנייה, וישראל עברה לפעילות אקטיבית מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן ושלוחותיה. המעבר לפעילות אקטיבית שינה את סנטימנט המשקיעים והוביל לעליות חזקות בשוק המקומי, ומדדי המניות המובילים השיאו תשואות יתר בהשוואה למדדים המובילים בעולם.


נהוג להניח שבתקופות שפל וירידות שערים בשוק המניות, בעלי העניין ינצלו את מחירי המניות הנוחים יותר לצורך הגדלת אחזקותיהם, הבעת אמון בחברות ובפעילותן, וכן בניסיון למתן את ירידות השערים. בנוסף, משקיעים חדשים ינצלו את מחירי המניות הנוחים בכדי לרכוש שליטה או להפוך לבעלי עניין בחברות. ניתן לראות כי בשנת 2024, רכישות של מניות על ידי בעלי העניין גדלו בכ-105% והסתכמו בסך של כ-2.7 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.3 מיליארד שקל בשנת 2023.


כ-2.3 מיליארד שקל, מהרכישות על ידי בעלי העניין בוצעו עד יולי 2024. יש לציין, כי מתחילת השנה ועד חודש יולי, המסחר התנהל באופן תנודתי, ובסיכום תקופה זו נרשמה  עליה מתונה במדדים המובילים. נוסף על כך, בשנת 2023 מדדי המניות המקומיים הציגו תשואות חסר משמעותיות אל מול העולם, ולכן עד תום יולי 2024, נראה שתמחור השוק היה מספיק נוח לעידוד בעלי עניין לבצע רכישות. למעשה מלבד רכישת השליטה בחברת אינרום, כל הרכישות הגדולות נעשו עד יולי 2024. יתר על כן הרכישות בתקופה זו היוו כ-84% מסך הרכישות של בעלי עניין ב-2024. מכירות בעלי העניין הינן תמונת ראי לרכישות. סך המכירות בשנת 2024, גדלו בשיעור של כ-13% ביחס לשנת 2023, והסתכמו ב-4.9 מיליארד שקל. מחודש אוגוסט ועד לסוף השנה המכירות היו בהיקף של כ- 3.1 מיליארד שקל, שיעור של כ- 63% מסך המכירות בשנת 2024.


מכירות בולטות

בעלות השליטה בפניקס, הקרנות סנטרברידג' וגלאטין באמצעות בלנוס, מכרו כ-21.5% ממניות הפניקס בשווי של כ- 2.16 מיליארד שקל בחודשים יולי - נובמבר 2024. בסוף דצמבר 2024 נותרו הקרנות עם אחזקה בשיעור של כ-4.97%, ובינואר 2025, מימשו הקרנות את יתרת אחזקתן בחברה. נציין כי מתוך המכירות שבוצעו בשנת 2024, מניות בשיעור של כ-4.96% מהון החברה נמכרו לקרן איי.פי אינווסט' (בשליטת ג'ארד קושנר ורעייתו). בינואר 2025, רכשה קרן איי.פי אינווסט' מבלנוס, מניות נוספות בשיעור דומה, וקיבלה מהממונה היתר אחזקה באמצעי השליטה בחברה בשיעור של עד 10%.


בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו מכר כ-9.53% ממניות מגדל בשווי של כ-597 מיליון שקל בחודשים ספטמבר ונובמבר 2024. בספטמבר מכר מניות בשווי של כ-163 מיליון שקל לגוף מוסדי, ובדצמבר מכר מניות בשווי של כ-434 מיליון שקל למספר גופים בעסקה מחוץ לבורסה. בעסקה זו, הרוכשים קיבלו מאליהו אופציות לרכישה של כ-64.8 מיליון מניות נוספות של החברה, (כ-6.15% מהון החברה) עד ליום 30 ביוני 2025, בתמורה לכ-6.8 שקל למניה. לאחר המכירות נותר אליהו עם אחזקה בשיעור של כ- 54.75%. ניתן להניח כי שלמה אליהו מכר חלק מאחזקותיו בחברה על מנת לפרוע חוב שנטל בעבר בכדי לרכוש את השליטה בחברה.


בעלת השליטה בשטראוס, שטראוס אחזקות, מכרה כ-4% ממניות החברה בשווי של כ- 328 מיליון שקל במרץ 2024. לאחר המכירה נותרה עם אחזקה בשיעור של כ- 53%. בעלי השליטה בהראל, יאיר המבורגר, גדעון המבורגר ונורית מנור מכרו כ-2.45% ממניות הראל בשווי של 250 מיליון שקל בדצמבר 2024. לאחר המכירה נותרו עם אחזקה בשיעור של כ-46%.בעל השליטה בנופר אנרג'י, עופר ינאי, קרן נוי תשתיות, ונושאי משרה בחברה מכרו בינואר 2024, כ-4.4% ממניות נופר אנרג'י בשווי של כ-148 מיליון שקל. בנוסף, ברבעון האחרון של 2024, קרן נוי מכרה כ-1.7% בתמורה לכ-51.6 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו עם אחזקה בשיעור של כ- 40.5%.



רכישות בולטות 

האחים יוסף אמיר ושלמה אמיר רכשו כ-24.9% ממניות שופרסל בשווי של כ- 1.5 מיליארד שקל בפברואר 2024. הרכישה בוצעה לאחר שהוגשו מספר הצעות לרכישת השליטה והמחזיקים המוסדיים בחרו בהצעת האחים אמיר, על אף שלא היתה הגבוהה ביותר. לאור אי קיומו של בעל שליטה בחברה טרם הרכישה, האחים אמיר לקחו על עצמם מגבלות החלות על בעלי שליטה בחברה. באוגוסט 2021, מכרו האחים אמיר לפז את פרשמרקט ותמורת מכירה זו שימשה לצורך רכישת מניות שופרסל. נציין כי תשואת מניית שופרסל בשנת 2024 עמדה על כ-128% בהשוואה לתשואת מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בשיעור של כ-55%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנימין ברון רכש כ-21% ממניות אינרום בשווי של כ- 375 מיליון שקל באוקטובר 2024. הרכישה הפכה אותו להיות בעל השליטה בחברה. סאמיט רכשה כ-6.30% ממניות פז קמעונאות ואנרגיה בשווי של כ- 247 מיליון שקל במאי 2024. לאחר הרכישה מחזיקה כ-15.98% ממניות החברה.


שיעור אחזקות הציבור

בחברות הבורסאיות בסוף 2024 עלה השנה לכ-64.4%, לעומת כ-63.3% בסוף 2023. נציין כי סך שווי החברות הבורסאיות בסוף 2024 עמד על כ- 1,218.6 מיליארד שקל בהשוואה לכ-952.4 מיליארד שקל בסוף 2023. עליה בשיעור של כ- 28%. סך שווי אחזקות הציבור בסוף 2024 עמד על כ-781.4 מיליארד שקל בהשוואה לכ-599.8 מיליארד שקל בסוף 2023, עליה בשיעור של כ-30.3%.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/03/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
    אם הם כאלה חכמים אז למה הפסידו את העליות הגדולות מאמצע שנת 24 ועד היום ללמדך שגם הם לא חכמים גדולים
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.