צביקה שווימר מנכל אלקטרה צריכה
צילום: דורון ברסקי

אלקטרה צריכה סוגרת פעילות מפסידה; 100 עובדים יפוטרו

מה החסרה תעשה בקרקע של המפעל והאם זה משפיע על המניה?

עמית בר |

זה היה צפוי - אלקטרה צריכה מקבוצת אלקו סוגרת קווי ייצור של משאבות חום ומזגני מיני-מרכזי. המהלך הזה נובע מההפסדים בתחום. מדובר בפעילות של יצור מזגנים מיני-מרכזיים ללקוחות קבלנים בישראל ושל משאבות חום שיוצאו לאירופה. הפעילות הזו העסיקה מעל 100 עובדים. באלקטרה צריכה ינסו למצוא מקום לעובדים אבל נראה שרובם יפוטרו.


אלקטרה פעלה בשוק האירופי באמצעות שיתוף פעולה עם תאגיד בוש, אך עם החמרת הרגולציה ביבשת, הביקושים למשאבות החום מתוצרתה החלו לדעוך. קו הייצור הותאם לתקנים ישנים, הרגולציה השתנתה במהירות והותירה את החברה עם מוצרים שלא עומדים בדרישות החדשות. במקביל, גם שוק המזגנים המיני-מרכזיים בישראל השתנה. בשנים האחרונות החברה החלה לייבא מזגנים מסין, מהלך שהוזיל משמעותית את העלויות והתחרות מול היצרנים המקומיים. בסופו של דבר, הייצור העצמי הפך לפחות משתלם, וההחלטה לסגור את הקווים היתה באוויר כבר תקופה ממושכת.


מה יקרה עם העובדים?

בחברה מדגישים כי בכוונתם להציע לעובדים לעבור לתפקידים אחרים בתוך אלקטרה צריכה, הפועלת גם בתחום היבוא והקמעונאות, כולל רשתות כמו מחסני חשמל, שקם אלקטריק, וחנויות אדידס בזכיינות. עם זאת, חלק מהעובדים הם ותיקים מאוד, וחלקם כבר הגיעו לגיל פרישה – כך שלא ברור כמה באמת ימשיכו הלאה.

מעבר להזדמנות לייעל את התפעול, החברה צפויה לחסוך כמה מיליוני שקלים בשנה כתוצאה מהחיסכון ומניעת ההפסדים השוטפים. כמוכן, החברה תוכל להשביח את הקרקע ששימשה את המפעל.  מדובר בשטח בגודל של כ-180 אלף מ"ר בראשון לציון. הקרקע הנוכחית שווה הרבה כסף, וייתכן מאוד שאלקטרה תמכור אותה – או תנסה להשביח אותה לפני המכירה, למשל דרך שינוי ייעוד או תוספת זכויות בנייה.

יש השלכה על המניה?

ההשפעה על השוק היא מינורית. המשקיעים לא באמת התייחסו לפעילות הזו וככל שמדובר בחיסכון של הוצאות והפסדים ומכירת הקרקע זה יכול להביא להשבחה מסוימת בהמשך. כך או אחרת, אלקטרה צריכה נמצאת במגמה חיובית בעסקים בעיקר בזכות קרפור שהפכה להיות נכס אחרי שנים של הפסדים:

קרפור צופה רווח של 150-180 מיליון שקל ב-2025

קרפור מפטרת מעל 230 עובדים: מה עומד מאחורי המהלך?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם קרפור תהפוך מנטל לנכס - ואיך יראו דוחות האם, אלקטרה צריכה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.