רוטשטיין מגייסת 66 מיליון שקל מהפניקס
מניית רוטשטיין עלתה ב-113% בשנה האחרונה; במידה והפניקס תממש את מלוא האופציות היא תעלה לשיעור אחזקה של כ-5.27% בחברה
חברת הנדל"ן רוטשטיין רוטשטיין 0.6% דיווחה על גיוס הון בהיקף של כ-31 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות פרטית להפניקס, יחד עם הנפקת אופציות שמימושן יאפשר את הגדלת הגיוס בכ-35 מיליון שקל נוספים.
בסה"כ הנפיקה רוטשטיין להפניקס 484 אלף מניות לפי מחיר של כ-64 שקל למניה, שיהוו כ-3% מהון החברה. האופציות שתקבל הפניקס יהיו ניתנות למימוש למשך תקופה של שנה וחצי, ומחיר המימוש שלהן נקבע על כ-73 שקל למניה המשקף פרמיה של 7% על מחיר הסגירה של המניה ליום 16 בינואר
2025. במידה והן ימומשו, תגדיל הפניקס את אחזקתה בחברה לכ-5.27% מההון בדילול מלא. תמורת הגיוס תתמוך בגמישותה הפיננסית של רוטשטיין ובהמשך יישום אסטרטגיית הצמיחה במגזרי הפעילות השונים של החברה.
ההנפקה מתווספת להנפקה קודמת שבוצעה בחודש
אפריל אשתקד לחברת כלל ביטוח בסכום כולל של עד 50 מיליון שקל בדרך של הנפקת מניות ואופציות, בחלוקה לכ-22 מיליון שקל בדרך של הנפקת מניות והיתרה בסך של כ-28 מיליון שקל בדרך של הנפקת אופציות במחיר מימוש של כ-45 שקל למניה, בעוד שמחיר השוק הנוכחי של מניית רוטשטיין
עומד על כ-68 שקל למניה.
"אנו מעדכנים היום על גיוס הון משמעותי, בסכום כולל שעשוי להגיע לעד כ-66 מיליון ש"ח, אשר יאפשר להרחיב משמעותית את פעילותה של החברה,, מסר אבישי בן-חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין. "אנו מודים להפניקס על הבעת האמון בחברה ובהנהלתה, תוך שהיא מפגינה חוסן פיננסי והמשך גידול מואץ בפעילותה העסקית והגדלת היקפי הפעילות עם הקמה צפויה של אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות.
החברה מתכננת לתחילת שיווק של עשרות פרויקטים במהלך 3 השנים הקרובות, אשר צפויים להניב הכנסות בסך של כ-5 מיליארד שקל ורווח גולמי בסך של כ-1.2 מיליארד שקל, כאשר יותר ממחצית מהפרויקטים כאמור, הם בתחום ההתחדשות העירונית. אנחנו שמחים לפעול ביחד עם גוף גדול ואיכותי
ורואים בהם שותפים לפיתוח עתיד החברה".
- רוטשטיין: הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-122 מ׳ שקל; מכרה 291 דירות מתחילת השנה
- התחדשות ברמת גן: תכנית אבא הלל של רוטשטיין מקבלת תוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד סוף השנה צפויה החברה לצאת בשיווק של כ-2,500 יחידות דיור נוספות, כ-70% בתחום ההתחדשות העירונית, שצפויות להניב הכנסות בסכום של כ-3.5 מיליארד שקל, במקביל להמשך פיתוח זרוע הנכסים המניבים וכן תחילת
הקמת מרכז לוגיסטי נשר בשטח של כ-40 אלף מ"ר אחסון ולוגיסטיקה המיועד למכירה.
ברבעון הרביעי של 2024 מכרה רוטשטיין 101 יח"ד בהיקף כספי כולל של כ-304 מיליון שקל. בשנת 2024 מכרה החברה 236 יח"ד בהיקף כספי של כ-689 מיליון שקל בתוספת מע"מ, לעומת 133 יח"ד בהיקף כספי של כ-331 מיליון שקל בתוספת מע"מ בשנת 2023. לרוטשטיין צבר פרויקטים של כ-29 אלף יח"ד בשלבים שונים כאשר חלק החברה הוא כ-14 אלף יח"ד, מתוכם כ-22.5 אלף בהתחדשות עירונית כ-126 פרויקטים, מתוכם 30 בהקמה\שיווק. המחיר הממוצע לדירה עומד על 2.9 מיליון שקל.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
צבי אקשטיין הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
