פאניקת הסאבפריים חזרה לשלוט בוול סטריט: הנאסד"ק צנח ב-2.14%

פאניקת המכירות של השעה האחרונה הביאה את הדאו ג'ונס לאבד 239 נקודות; משבר הסאבפריים המשיך גם היום לגרור את סקטור הפיננסים מטה, בהובלת סיטיגרופ שצנחה ב-6%
אילן קליקה |

המדדים המובילים בבורסות וול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות. יום המסחר נפתח בעליות עקב הצפי לנתונים מעודדים של מכירות חג ההודיה, אך עד מהרה שינו המדדים כיוון אל עבר הטרטוריה האדומה בשל חזרת סימני משבר הסאבפריים בסקטור הפיננסים כאשר, ערוץ החדשות של ה-CNBC דיווח כי הבנק הגדול בארה"ב, סיטיגרופ, מתכוון לפטר כ-45,000 עובדים, כפועל יוצא של ההסתבכויות האחרונות במשבר הסאב-פריים.

" גזר הדין של שנת 2008 לא ידהים את כלכלת העולם עקב הלחצים העכשווים של מחירי האנרגיה הגואים, משבר שוק הדיור ,חולשת הדולר והמערבולת הפיננסית אליה נסחפה ארצות הברית", כך ציינו כלכלני סיטיגרופ בדו"ח המתפרס על פני 72 עמודים. בנוסף, לואיס אלכסנדר, הכלכלן הראשי בסיטיגרופ, אומר כי " רמת אי הוודאות בבסיסה של ארצות הברית, גבוהה". "נראה כי כלכלת ארצות הברית תהיה מתונה שנה הבאה, ולא תתמוטט", על פי הדו"ח שפורם בסיטיגרופ. עוד בעניין סיטיגרופ, מניותיה הוסיפו כ-0.5% בבורסה בפרנקפורט.

" כפי הנראה כי הפחד, הוא זה שימשיך לנתב את השווקים הפיננסים בתקופה הקרובה" , כך אומר סטיוארט פרימן, אסטרטג בכיר ב AG Edwards. פרימן מסכם באומרו כי " משקיעים עדיין מפחדים כי רוב המוסדות הפיננסים עדיין לא פרסו את כל קלפיהם על השולחן, בכל הקשור לחשיפתן למשבר הסאבפריים...הפחד מהלא נודע - כמה עוד מחיקות יספגו הענקיות הפיננסיות ,הוא מה שהכי מפחיד את המשקיעים".

בנוסף, ענקית הבנקאות HSBC (סימול: HSC) דיווחה היום כי תזרים סכום של 35 מיליארד דולר לשתי קרנות סטרקצ'רס שלה בכדי לחלצן מהמשבר. בנוסף, נציין מניות HSBC השילו כ-1% בבורסה בלונדון. בתגובה לצעד זה של HSBC, ה-Standard & Poor's החליט כי לא ישנה את דירוג ענקית הפיננסים.

הדאו ג'ונס סגר בירידה של 1.87% לרמה של 12,738, הנאסד"ק סגר בירידה של-2.14% לרמה של 2,540 וה-S&P500 השיל 2.35% לרמה של 1,406 הנקודות.

הנפט סגר בירידה של 45 סנט למחיר של 97.7 דולר לחבית. הזהב נעל את יום המסחר בעלייה של 1.8 דולר למחיר של 826.5 דולר לאונקיה.

אמריקניות במרכז

ענקית הטכנולוגיה, Philips Electronics (סימול: PHG) אמרה היא תשלם 2.7 מיליארד או כ- 95.5 דולר למנייה במזומן בעבור כל מניית Genlyte (סימול:GLYT).

מובילת הכרייה, Rio Tinto, אמרה כי תגדיל את הדיבידנד בכ-30% וכי תרחיב את תפוקת הברזל. הדבר נמסר כתגובה אל מול מתחרתה BHP Billiton (סימול: BLP).

מניותיה של ענקית הפיננסים, סיטיגרופ (סימול: C ) רשמה היום ירידות חדות, לאחר דיווח מה- CNBC, כי החברה מתכוונת לבצע פיטורים של 45,000 עובדים.

ענקית הפיננסים E-Trade, מובילה את היורדות בסקטור כאשר היא צנחה בכ-7%. הוול סטריט ג'ורנל דיווח היום כי הרוכשים הפוטנציאלים של החברה מעריכים כי האומדנים שסיפקה לחשיפתה למשבר אינם מדויקים.

בקרב פירמות המשכנתאות, Freddie Mac ו- Fannie Mae גם כן דבק הסנטימנט השלילי מאוד והן איבדו 7% ו-3.1% בהתאמה. האנליסטים ב-UBS הורידו את המלצתם לאחרונות ל"נייטרלי" מ"קנייה", באומרם כי לחצי האשראי שוחקים את הרווחים למניה והציפיות לחלוקת דיבידנדים שמנים בעתיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.