מזרחי טפחות: נתוני הכלכלה ביפן מעודדים ביחס לגוש האירו ולארה"ב
לקט נתונים שנמסרו לאחרונה על כלכלת יפאן מבשר על היבדלות לטובה של ארץ השמש העולה מההתפתחויות הכלכליות במשקים מפותחים אחרים, כגון ארצות הברית וגוש האירו, הנוטות לחולשה בדרגות שונות, כך עולה מסקירתם של כלכני בנק מזרחי טפחות.
לדבריהם, יפן נמצאת בשלב מוקדם יותר של מחזור העסקים, בהשוואה למשקים מפותחים אחרים, נתון המתבטא בכך ששיעור הריבית במדינה נמוך משמעותית ממקומות אחרים ( 0.5%) ולעת עתה לא מסתמנת עלייה בו, ובכך שפער התוצר במדינה רחב דיו כדי לקלוט עליות בצריכה הפרטית ללא היווצרות כוחות לעליית מחירים.
עוד מציינים כלכלני הבנק, כי ההתאוששות הכלכלית ביפן עשויה להישען על מספר מנועים: המגזר הניצב בפני תפנית חזקה כלפי מעלה – משקי הבית, ממתין זמן ממושך לשעת כושר ועתה נראה כי התמהיל השורר לאחרונה – ריבית נמוכה שלא אמורה לעלות בקרוב, לנוכח חולשה בתחום המחירים, ושיעור נמוך של בלתי מועסקים (בחודש אוגוסט עמד שיעור זה על 3.8% בלבד, חרף עלייה קלה בהשוואה לחודש הקודם), המקנה למשקי הבית כוח קנייה איתן, יסייע לו לבסוף לעלות מדרגה.
הסימנים לעליתו של מגזר משקי הבית: זינוק של 1.6% במדד ההוצאות של משקי הבית בחודש אוגוסט. ובנוסף, מדד המכירות הקמעוניות, הנוהג לאותת על התנהגות הצריכה הפרטית בחודשים הבאים, עלה ב- 0.5%, פי 5 מההערכות.
מנוע נוסף שיספק להערכתם תנופה למשק היפאני – מדד הייצור התעשייתי, רשם אף הוא עלייה חזקה בת 3.4% בחודש אוגוסט. מדובר בעלייה החזקה ביותר זה ארבע שנים. החברות ביפאן נהנות מהתגברות הביקושים מבית ומחוץ וכך הן הופכות תלויות פחות בגורמים מחוץ למשק – כגון סוגיית המשכנתאות ללווים בעייתיים בארה"ב, המאיימת להביא לנסיגה בצריכה של משקי הבית בארה"ב.
גם חשבונות החוץ מספקים תמיכה למשק היפאני, דבר המתבטא בכך שחשבון הסחר של המדינה רשם עודף של 743.2 מיליארדי יין בחודש הקודם, פי 2 ויותר מההערכות המוקדמות וכמובן – שיפור של ממש בהשוואה לחודש הקודם.
כמו כן, במידה והמדיניות המוניטארית הננקטת כעת ברחבי העולם אכן תסייע לרגיעה ולירידה בשנאת הסיכון, שבאה בעקבות האירועים בשווקים, עשויים פעילי שוק ההון לשוב לבצע עסקאות מסוג carry trade, תוך נטילת אשראי ביין ורכישת אג"ח במטבעות של משקים מתעוררים, הנושאים ריביות גבוהות יותר. דבר זה יוכל לגרום למטבע היפאני לרשום שחיקה נוספת מול מתחרות הסחר שלו (ראה הייסוף בערך היואן הסיני, לדוגמא) וכך תינתן זריקת עידוד נוספת לחברות המייצאות.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
