מזרחי טפחות: נתוני הכלכלה ביפן מעודדים ביחס לגוש האירו ולארה"ב

יפן נמצאת בשלב מוקדם יותר של מחזור העסקים ומצליחה לשמור על ריבית נמוכה. מנוע הצמיחה העיקרי - מגזר משקי הבית
שרות Bizportal |

לקט נתונים שנמסרו לאחרונה על כלכלת יפאן מבשר על היבדלות לטובה של ארץ השמש העולה מההתפתחויות הכלכליות במשקים מפותחים אחרים, כגון ארצות הברית וגוש האירו, הנוטות לחולשה בדרגות שונות, כך עולה מסקירתם של כלכני בנק מזרחי טפחות.

לדבריהם, יפן נמצאת בשלב מוקדם יותר של מחזור העסקים, בהשוואה למשקים מפותחים אחרים, נתון המתבטא בכך ששיעור הריבית במדינה נמוך משמעותית ממקומות אחרים ( 0.5%) ולעת עתה לא מסתמנת עלייה בו, ובכך שפער התוצר במדינה רחב דיו כדי לקלוט עליות בצריכה הפרטית ללא היווצרות כוחות לעליית מחירים.

עוד מציינים כלכלני הבנק, כי ההתאוששות הכלכלית ביפן עשויה להישען על מספר מנועים: המגזר הניצב בפני תפנית חזקה כלפי מעלה – משקי הבית, ממתין זמן ממושך לשעת כושר ועתה נראה כי התמהיל השורר לאחרונה – ריבית נמוכה שלא אמורה לעלות בקרוב, לנוכח חולשה בתחום המחירים, ושיעור נמוך של בלתי מועסקים (בחודש אוגוסט עמד שיעור זה על 3.8% בלבד, חרף עלייה קלה בהשוואה לחודש הקודם), המקנה למשקי הבית כוח קנייה איתן, יסייע לו לבסוף לעלות מדרגה.

הסימנים לעליתו של מגזר משקי הבית: זינוק של 1.6% במדד ההוצאות של משקי הבית בחודש אוגוסט. ובנוסף, מדד המכירות הקמעוניות, הנוהג לאותת על התנהגות הצריכה הפרטית בחודשים הבאים, עלה ב- 0.5%, פי 5 מההערכות.

מנוע נוסף שיספק להערכתם תנופה למשק היפאני – מדד הייצור התעשייתי, רשם אף הוא עלייה חזקה בת 3.4% בחודש אוגוסט. מדובר בעלייה החזקה ביותר זה ארבע שנים. החברות ביפאן נהנות מהתגברות הביקושים מבית ומחוץ וכך הן הופכות תלויות פחות בגורמים מחוץ למשק – כגון סוגיית המשכנתאות ללווים בעייתיים בארה"ב, המאיימת להביא לנסיגה בצריכה של משקי הבית בארה"ב.

גם חשבונות החוץ מספקים תמיכה למשק היפאני, דבר המתבטא בכך שחשבון הסחר של המדינה רשם עודף של 743.2 מיליארדי יין בחודש הקודם, פי 2 ויותר מההערכות המוקדמות וכמובן – שיפור של ממש בהשוואה לחודש הקודם.

כמו כן, במידה והמדיניות המוניטארית הננקטת כעת ברחבי העולם אכן תסייע לרגיעה ולירידה בשנאת הסיכון, שבאה בעקבות האירועים בשווקים, עשויים פעילי שוק ההון לשוב לבצע עסקאות מסוג carry trade, תוך נטילת אשראי ביין ורכישת אג"ח במטבעות של משקים מתעוררים, הנושאים ריביות גבוהות יותר. דבר זה יוכל לגרום למטבע היפאני לרשום שחיקה נוספת מול מתחרות הסחר שלו (ראה הייסוף בערך היואן הסיני, לדוגמא) וכך תינתן זריקת עידוד נוספת לחברות המייצאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.