מסחר באג"ח
צילום: טרמינל

האם שוק האג"ח הישראלי מפגין לאחרונה אופטימיות מוגזמת?

ניתוח של התנהגות שוק האג"ח בשנתיים האחרונות נוטה להצדיק את המגמה הנוכחית. לכן, אל תהיו בטוחים שהשוק מפגין אופטימיות שמגלמת עלייה בלתי מוצדקת
פרופ' עלי קריזברג |

עלייה כמעט רצופה בחודש האחרון בשוק האג"ח הישראלי, למרות אי הוודאות הביטחונית, מעוררת תהיה לגבי ההצדקה הכלכלית לעלייה זו. לא בכדי סבורים רבים כי היא משקפת אופטימיות מוגזמת, אולם  ניתוח של התנהגות שוק האג"ח בשנתיים האחרונות נוטה להצדיק את המגמה הנוכחית.

 

מאז ה-30 לאוקטובר, נקודת השפל של שוק האג"ח בישראל לאחר פרוץ המלחמה, עלה  מדד האג"ח הצמוד  למדד המחירים בכ-5.2% ועבר את רמתו טרום המלחמה. מדד הלא צמודות עלה בשיעור דומה של 5.04%. יחד עם זאת שוק האג"ח רחוק עדיין משיאו  ב-6.1.22.

 

האם אכן השוק מפגין אופטימיות יתרה שבאה לידי ביטוי בעלייה בלתי מוצדקת? ניתוח עובדתי מראה שכנראה תמחור השוק נכון.

 

נתחיל בניתוח שוק האג"ח צמוד המדד ומתוך כך נשליך על המסקנה לגבי שוק האג"ח הלא צמוד. שלוש השפעות מהותיות התרחשו לגבי שוק האג"ח הצמוד בשנתיים האחרונות: 1. עלייה בלתי צפויה בשערי הריבית החל מינואר 2022. 2. עלייה בפרמיית הסיכון עקב החשש מהאטה כלכלית או מיתון ולאחרונה עלייה מתבקשת בפרמיית הסיכון עקב פרוץ המלחמה. 3. שיעור האינפלציה הצפויה והשיעור בפועל.

בשלב ראשון ננסה לנטרל את השפעת עליית שערי הריבית על ידי בחירת נקודת התחלה להשוואה בתקופה שבין ינואר 2022 ועד מרץ 2023. ההנחה היא שבתקופה זו היה לשוק מספיק זמן לגלם את עלית הריבית ומחירי האג"ח משקפים את המידע הידוע לגבי הצפי לשינוי בשערי הריבית. נקודת המוצא, אם כך, היא ממוצע המחירים בתקופה זו.

הטבלה הבאה מראה מדוע עלול להתעורר החשש, שהעלייה בחדש האחרון של כ-5%  בשוק האג"ח, כרוכה באופטימיות מוגזמת, אך יחד עם זאת נראה שהנתון מטעה.

 נתונים מח

אופטימיות מוגזמת? העלייה בשוק האג"ח בחודש האחרון

הנתון באדום מציג עליית חסר ביחס למדד המחירים לצרכן.  בעוד שעד המלחמה עליית החסר הייתה בשיעור 6.77%,  עובדה שניתן ליחסה לעלייה בפרמיית הסיכון כתוצאה מחשש מהאטה כלכלית, הרי שמאז החלה המלחמה, ירדה פרמיית הסיכון, במונחי שיעור השינוי במדד תל בונד צמודות, בשיעור של 3.14%. ברור שעל פניו נתון זה מפתיע, אך צורת הצגה זו,  המשמשת את הבסיס לפרשנות שהשוק מפגין אופטימיות מוגזמת, הנה מטעה.

שתי סיבות לכך: נתחיל במדידה ממוקדת יותר של השינוי בפרמיית הסיכון על ידי בחינת מחיריהם של אג"ח חסר סיכון (ממשלתי)  לעומת מדד מחירי אג"ח  המדורגים, למשל, A  או a2, כאשר בשניהם המח"מ הנו בסביבות 4.

קיראו עוד ב"אג"ח"

הטבלה הבאה מציגה מצב הפוך: בתקופה טרום המלחמה גילה השוק אופטימיות  יתרה, אך התעשת במידה מסוימת עם פרוץ המלחמה. כלומר, הפער בין אג"ח ממשלתי לאג"ח בעל סיכון עסקי, הבא לידי ביטוי בשיעור השינוי היחסי במחירים, מראה כי הוא קטן בתקופה שלפני המלחמה בשיעור של 3.73% אך התרחב במעט לאחר פרוץ המלחמה.

נתונים מח

מה קרה לאג"ח לפני ובמהלך המלחמה?

סיבה שנייה לראיה השגויה המגולמת בטבלה הראשונה הנה העובדה, שאנחנו מתייחסים לאינפלציה בפועל ומתעלמים מהצפי לאינפלציה. לצורך כך נשווה את התנהגות המחירים של מדד האג"ח הצמוד לאג"ח השקלי. 

מח

טבלה המתארת את הצפי לאינפלציה לפני ובמהלך המלחמה

מהטבלה עולה כי בתקופת טרום המלחמה עליית החסר בצמודות בשיעור של 1.12% מייצגת ירידה בציפיות לאינפלציה ואילו לאחר פרוץ המלחמה ניכרת עלייה בציפיות לאינפלציה, שבאות לידי ביטוי בעליית חסר של המגזר השקלי בשיעור 1.36%. כלומר, חלק מהעלייה בחדש האחרון מיוחסת לעלייה בציפיות אינפלציה ולא לירידה בלתי מוסברת בפרמיית הסיכון. במילים אחרות, פרמיית הסיכון המגולמת במחירי האג"ח להיום, גם לאחר העלייה המשמעותי בחדש האחרון, משקפת עלייה ולא ירידה.

 

לסיכום, קשה יהיה  לייחס את העלייה בשוק האג"ח בחדש האחרון לאופטימיות מוגזמת,  מה גם שבשלב מסוים יהיה חייב המגזר הצמוד לשקף פחות או יותר את האינפלציה בפועל מאז 2022, שכרגע היא מגולמת בחסר בשיעור של כ- 3.5%. כלומר, אם פרמיית הסיכון תתייצב ברמה שהייתה לפני פרוץ המלחמה ובהנחה שלא יחולו שינויים בשער הריבית, מתחייב כי שוק האג"ח במגזר הצמוד ישלים עלייה נוספת של כ-3.5% ועוד עלייה  נוספת, שהיא בתוחלת האינפלציה הצפויה. אם לא יחולו שינויים בתוחלת האינפלציה הצפויה, הרי שגם המגזר הלא צמוד יתנהג בצורה דומה. כל האמור למעלה נכון בהנחה סבירה למדי ששער הריבית ותוחלת האינפלציה הצפויה יישארו ברמתם הנוכחית.

אם כך, יש מקום לאופטימיות בשוק האג"ח המקומי, במיוחד במגזר צמוד מדד.  בהינתן שהשוק נוטה להגיב לפני שמציאות מסוימת מתממשת בוודאות, הרי שהשינוי החזוי עשוי להתרחש בקרוב.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.