המלצות

השקעה באקסטרים: 3 אג"חים בסיכון גבוה עם פוטנציאל לאפסייד ענק ל-2014

הבשר באפיק הקונצרני הולך ומתמעט, התל בונדים נסחרים בתשואה אפסית של 1.3% והמשקיעים נוטים לסלקטיביות יותר ויותר
אבי שאולי | (7)

השקעה באג"ח נחשבת לפחות מסוכנת מאשר השקעה במניות ובהתאם לכך פוטנציאל התשואה. באג"ח בעלות דירוג נמוך או כלל ללא דירוג - תשלומי הקרן והריבית מוטלים בספק בהשקעה, אך כפי שקרה עם האג"ח של אידיבי פיתוח בתוך שנה, יש פוטנציאל לתשואה גדולה. יוטב קוסטיקה - הכלכלן הראשי של מור ניהול השקעות בחר עבור גולשי Bizportal אג"ח בדירוג נמוך, שאם הכל ילך כשורה יניבו למשקיעים רווח נאה ב-2014.

קוסטיקה: "סביבת הריבית הנמוכה וירידת המרווחים בשנה האחרונה שלחה את המשקיעים לתור אחר סדרות אג"ח בתשואה גבוהה, המגלמות סיכון לא מבוטל. לקראת 2014, איתרנו 3 סדרות המעניקות תשואה גבוהה. עם זאת חשוב לזכור שאין ארוחות חינם ובכל אחת מהחברות קיים סיכון גבוה".

בזן אגח א

(מח"מ 3.11 שנים, תשואה ברוטו 6.59% צמוד מדד, מרווח ממשלתי 7.0%)

קוסטיקה: "חברת בזן, בשליטת חברה לישראל ופטרוכימיים, עברה שנה לא קלה. כדור השלג החל באוקטובר, אז הודיעה בזן כי בכוונתה לשלם תוספת ריבית למחזיקי האג"ח הלא סחירות שלה תמורת הגמשת הקובננטים הפיננסיים. ההודעה הציתה את חששותיהם של מחזיקי האג"ח, שראו כיצד תשואות האג"ח נוסקות לתשואות דו ספרתיות גבוהות. נזילות חלשה, עלויות מימון גבוהות, מרווח זיקוק נמוך (ואף שלילי בחלק מהשנה), תקלה במתקני הזיקוק ואי ודאות בנוגע לנכונותם של בעלי השליטה לתמוך בחברה בהחלט הצדיקו את החשש".

מהיכן אם כן תבוא האופטימיות לגבי יכולת החזר החוב?

"החברה ביצעה שורה של מהלכים נכונים וחשובים כגון הסכמות חדשות מול הבנקים המממנים שהבטיחו מסגרות אשראי מובטחות לשנה הקרובה, הרחבת סדרת א', הנפקת זכויות שבה השתתפו בעלי השליטה ותוכנית התייעלות כוללת. מהלכים אלו התבטאו בהעלאת דירוג ברמה אחת ל-BBB עי" מעלות. בהתסכלות ל-2014, סדרת המהלכים הנ"ל, יחד עם החיבור המלא (בשעה טובה) לגז והפעלתו המלאה של מתקן הפצחן מגלמים תשואה נאה בסביבת הריבית הנוכחית. עם זאת, חשוב לזכור שבסופו של דבר רווחיות החברה נגזרת ממרווח הזיקוק שהינו משתנה אקסוגני לחלוטין, ולכן יש לעקוב אחריו במהלך השנה".

אפריקה אגח כו

(מח"מ 4.5 שנים, תשואה ברוטו 8.97% צמוד מדד מרווח ממשלתי 8.8%)

"2013 גילמה המשך שיפור בתוצאותיה התפעוליים של חברות הבת של אפריקה, במיוחד כאשר משווים את התוצאות לאלו של השנים האחרונות מאז המשבר ב-2008 שהוביל להסדר החוב הגדול ביותר שהיה בישראל. עם כל הביקורת כלפי הטייקונים לגבי מעורבותם בהסדרי חוב, אין ספק כי תמיכתו של בעל השליטה, לב לבייב, בחברה באמצעות הנפקת זכויות בשנתיים האחרונות השאירה אותה מעל המים. בתזרים המזומנים שפרסמה ניתן להבחין בפעימה השלישית (והאחרונה) של הנפקת זכויות שעשויה להסתכם בכ-331 מיליון שקל, מתוך זה כ-156 מיליון שקל יגיעו מבעל השליטה. קשה להאמין שלאחר כל הכספים שהשוקעו בחברה עד כה, יבחר לבייב לנטוש את הספינה".

מה הגורמים שתומכים ביכולת הסדר החוב של החברה?

קוסטיקה: "הנפקה זו, יחד עם המשך השיפור בנכסים המניבים של אפי פיתוח ואפריקה נכסים (בעיקר קניון אפימול במוסקבה וקוטרוצ'ן שברומניה) ומימושים אפשריים בחלק מהנכסים שאינם אסטרטגיים לחברה יאפשרו לה לשרת את חובותיה ב-2014 ללא קושי מיוחד. הגיבנת העיקרית של החברה כיום הינה עלויות המימון הגבוהות שצפויות אף לעלות בשנים הקרובות . החברה ניסתה (ועד כה נכשלה) לפתור בעיה זו ע"י תיקון שטר הנאמנות שיאפשר פירעון מוקדם של האג"ח, בסכום של עד 1.5 מיליארד שקל ע"י גיוס חוב זול יותר ו/או מימוש נכסים תמורת קנס שהציעה. ההצעה כאמור נדחתה, אך ייתכן ונראה הצעה משופרת בעתיד שתטיב בסופו של דבר עם שני הצדדים. המבחן הגדול של החברה יהיה לממש חלק מנכסיה על פי השווי בספרים וזאת על מנת לעמוד בהתחייבותיה בשנת 2015".

אידיבי פת אגח ז

(מח"מ 2.18 שנים, תשואה ברוטו 10.38% צמוד מדד, מרווח מממשלתי 10.98%)

"קונצרן אידיבי עבר שנה סוערת, שבסיומה נקבע (כנראה) שנוחי דנקנר יאבד את שליטתו בקבוצה לקבוצת בן משה-אלשטיין. רמות התשואות שבהן נסחרות סדרות אידיבי פיתוח מעידות על חשש מסויים ביכולת החברה לשרת את חובותיה. לאידיבי פיתוח כיום שני נכסים מהותיים כלל ביטוח ודיסקונט השקעות-כור (מיזוג קרוב לסיום) המחזיקות בחברות תזרימיות כגון שופרסל, סלקום, נכסים ובניין ומכתשים אגן. המכשול העיקרי של החברה הינו החוב הפיננסי אותו היא אמורה לפרוע ב-2014 המסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, מתוכו תשלומי קרן וריבית של כ-600 מיליון שקל למחזיקי האג"ח".

קיראו עוד ב"אג"ח"

כיצד אידיבי פיתוח תצליח לעמוד בהחזר חובותיה בזמן?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עדו 12/01/2014 07:59
    הגב לתגובה זו
    כל ההמלצות האלה תלויות בבועה שקיימת בשוק האג"ח הישראלי כל עוד הבועה צמשיך להתנפח, כולם ירוויחו וכשהיא תתפוצץ כדרכן של בועות, הראשונים להפסיד יהיו האחרונים להכנס (ששילמו מחיר גבוה על האג"ח) אני מעדיף להרוויח קצט פחות מאחר וקנית את האג"ח המדובר כשהסיכון היה גבוה יותר (אבל גם התשואה), אני נפרד מהנ"ל באיטיות ככל שמחירן עולה ומעדיף להיות מחוץ לשוק ההון מאשר לנסות להרוויח עוד כשהסכוי אינו שווה את הסיכון
  • 5.
    אידיבי פתוח ז 11/01/2014 19:32
    הגב לתגובה זו
    מה מועדי הפרעון והריביות ?
  • 4.
    משקיע באגח בסיכון 11/01/2014 18:35
    הגב לתגובה זו
    מרווח הזיקוק זה מרווח מחזורי הוא עולה ויורד במחזוריות, המרווח החל לגדול רק עכשיו לבזן יש פצחן מימני (מידן) שמקטין בצורה דרמטית את עלות הזיקוק והזרמת גז מתמר שחוסכת 70 מליון $ בשנה, היא גייסה הון והנפיקה אגח ועוד ימים ספורים ימומשו האופציות לגיוס אגח נוסף. כלומר המצב הפיננסי יוצב לחלוטין והרווחים צפויים להגיע ולהיות גבוהים ב2014 2015 ועף ברמה של 300-400 מליון ש"ח. התשואות באגח בזן ירדו לכ1.5%-2% וכמובן בגלל עליית השווי הבטוחות של אגח פטרוכמיים יעלו לשווי מעלה ואף מעל לזה. מסקנה אגח בזן השקעה טובה בעלת סיכוי גדול וסיכון נמוך יחסית ואילו אגח פטרוכמיים השקעה מאד טובה עם פוטנצייל אדיר בין אגח ד עם סיכון ותשואה יותר נמוכים ועד אגח ו עם פוטנצייל אדיר בהתאוששות מניית בזן.
  • תוהה 12/01/2014 09:40
    הגב לתגובה זו
    תשואה 6.5% צמוד מדד זו ממש לא תשואה חלומית, אבל הסיכון רב. לעומת זאת יש מלא אג"חים ב-3-4% תשואה. לעומת זאת, אג"חים של פטרוכימיים הם מסוכנים, אבל אם בזן תצלח את הדרך - כך תעשה גם פטרוכימיים ( אולי יפרסו תשלומים ליותר זמן ), אבל שם באמת יש בשר בכמויות.
  • 3.
    אהרון 11/01/2014 14:15
    הגב לתגובה זו
    מסכים בהחלט לגבי אגחים של אפריקה ואי די בי לא שווה הסיכון לגבי בזן . יש טובים ממנה בשוק למשל מבני תעשיה אי די בי ד
  • 2.
    גדעון 11/01/2014 10:42
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יהיה הכי נוח לחברה לבצע רכישה עצמית של אגחים כו כז ששווים עדכינ להיום כ 3.2 מיליארד, רכישה יומית במיליון שקלים לא תגרום שום זעזוע לחברה ותוך 5 שנים החברה פורעת את כל החוב, בנוסף כדי לשפר את חוסנה של החברה הייתי מציע הנפקת זכויות נוספת בעוד כשנתיים בשווי של חצי מיליארד אולי בשתי פעימות,
  • 1.
    בני 03/01/2014 14:40
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצוינת ועינינית
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.