הנהלת מעריב רוצה ש-135 עובדים יעזבו את העיתון, אבל כבר כעת נראה כי מספר המעוניינים בפרישה מרצון, גבוה בהרבה. גורמים המעורים בפרטים, טוענים בשיחות עם אייס, כי המספר עומד על 150-170 איש.

הערב (יום ג') ב-17:00 צפויה להתקיים פגישה בין מו"ל 'מעריב' שלמה בן-צבי או אנשיו, לבין נציגי ארגון העיתונאים ו-ועד העובדים של 'מעריב'. בפגישה זו, שנדחתה מאתמול, תידון סוגיית הפרישה מרצון, אולם לא מן הנמנע כי גם הדיון בבית הדין לעבודה בעניינו של חגי מטר, יו"ר הוועד שפוטר לפני מספר חודשים, תעלה בפגישה.

בכך מקרה, יום ראשון השבוע היה הדד-ליין לעובדי מעריב שמעוניינים לפרוש מרצון מהעיתון בתנאים מועדפים. היו אלה 5 ימים, שהחלו בשלישי שעבר, במסגרתם קיבלו העובדים פניה לשקול את ההצעה. במסגרת ההבנות בין המו"ל שלמה בן-צבי לארגון העיתונאים ולוועד העובדים, הפורשים מרצון יקבלו "על החשבון" 2 משכורות חודשיות, בנוסף לכל התנאים המגיעים להם על פי חוק.

135 העובדים שבן-צבי היה מעוניין לפטר, הם מתחום התוכן והמנהלה, מתוך כ-350 איש. על פי הערכות, חלק גדול מהמעוניינים לפרוש, הם מרשת המקומונים 'זמן מעריב', שנסגרה לאחרונה.

בין בן-צבי לנציגי העובדים אין התייחסות לגבי מספר העובדים שיפרשו מרצון, כלומר לא צוינה מגבלה מספרית, מה שאומר כי כל מי שהביע את רצונו לפרוש מ'מעריב', צפוי לעשות זאת ולזכות בהטבות. מאידך, ישנה גם סוגיית הווטו - דהיינו להנהלת 'מעריב' עומדת הזכות לסרב לאפשר לעובדים ספציפיים לפרוש מהעיתון, אם תפקידם נחוץ למערכת.

יש לשים לב כי אם מספר הפורשים מרצון אכן יהיה גבוה בהרבה מהמספר 135, הרי שזה מייתר מבן-צבי ומהנהלת 'מעריב' את סוגיית הפיטורים.

ב'מעריב' סירבו להגיב. מארגון העיתונאים טרם התקבלה תגובה.

הוועד טוען: מאיימים על העובדים

בתוך כך, שעה לפני קיומה של הפגישה, הפיץ ועד העיתונאים במעריב, מייל בקרב העובדים, על פיו "בימים האחרונים אנחנו מוצפים בפניות של עובדים שההנהלה מנסה לאיים עליהם בפיטורים, לכפות עליהם פרישה 'מרצון', לדרוש מהם שיסכימו להורדות בשכרם, להרע את תנאי העבודה שלהם, לטעון בפניהם שמעבר המחלקות שלהם לירושלים הוא 'סופי' - ועוד סיפורים מסיפורים שונים, והכל בסתירה להוראות ההסכם הקיבוצי שההנהלה מחויבת אליו".

לדברי הוועד, "כל השיחות שנעשות ביוזמת ההנהלה אחרי המועד הקובע להגשת הפרישה מרצון - לרבות לגבי סגירת מוספים, העברת מחלקות למקומות אחרים בעתיד (כולל ירושלים), ניסיון לקבוע מסגרת של יותר משבועיים בין הגשת מכתב הפרישה לסיום העבודה, ואיומים שונים - נעשות בניגוד חריף להסכמות שהושגו עם ועדי העובדים, ארגון העיתונאים וההסתדרות לגבי תוכנית הפרישה מרצון, בניגוד להסכם הקיבוצי, ובניגוד להתחייבויותיה של ההנהלה בבית הדין לעבודה".