מעריב הפגנה
צילום: צילום: אלכסנדר כץ
פרסום ראשון

מסתמן: 150-170 עובדים ב'מעריב' הסכימו להצעת הנהלת העיתון לפרוש מרצון

הערב צפויה להתקיים פגישה בין ההנהלה לנציגי העובדים לגבי הפרישה מרצון, שמספרם גבוה מזה שב'מעריב' רצו לפטר. הוועד: "מאיימים על העובדים"
אלכסנדר כץ | (6)

הנהלת מעריב רוצה ש-135 עובדים יעזבו את העיתון, אבל כבר כעת נראה כי מספר המעוניינים בפרישה מרצון, גבוה בהרבה. גורמים המעורים בפרטים, טוענים בשיחות עם אייס, כי המספר עומד על 150-170 איש.

הערב (יום ג') ב-17:00 צפויה להתקיים פגישה בין מו"ל 'מעריב' שלמה בן-צבי או אנשיו, לבין נציגי ארגון העיתונאים ו-ועד העובדים של 'מעריב'. בפגישה זו, שנדחתה מאתמול, תידון סוגיית הפרישה מרצון, אולם לא מן הנמנע כי גם הדיון בבית הדין לעבודה בעניינו של חגי מטר, יו"ר הוועד שפוטר לפני מספר חודשים, תעלה בפגישה.

בכך מקרה, יום ראשון השבוע היה הדד-ליין לעובדי מעריב שמעוניינים לפרוש מרצון מהעיתון בתנאים מועדפים. היו אלה 5 ימים, שהחלו בשלישי שעבר, במסגרתם קיבלו העובדים פניה לשקול את ההצעה. במסגרת ההבנות בין המו"ל שלמה בן-צבי לארגון העיתונאים ולוועד העובדים, הפורשים מרצון יקבלו "על החשבון" 2 משכורות חודשיות, בנוסף לכל התנאים המגיעים להם על פי חוק.

135 העובדים שבן-צבי היה מעוניין לפטר, הם מתחום התוכן והמנהלה, מתוך כ-350 איש. על פי הערכות, חלק גדול מהמעוניינים לפרוש, הם מרשת המקומונים 'זמן מעריב', שנסגרה לאחרונה.

בין בן-צבי לנציגי העובדים אין התייחסות לגבי מספר העובדים שיפרשו מרצון, כלומר לא צוינה מגבלה מספרית, מה שאומר כי כל מי שהביע את רצונו לפרוש מ'מעריב', צפוי לעשות זאת ולזכות בהטבות. מאידך, ישנה גם סוגיית הווטו - דהיינו להנהלת 'מעריב' עומדת הזכות לסרב לאפשר לעובדים ספציפיים לפרוש מהעיתון, אם תפקידם נחוץ למערכת.

יש לשים לב כי אם מספר הפורשים מרצון אכן יהיה גבוה בהרבה מהמספר 135, הרי שזה מייתר מבן-צבי ומהנהלת 'מעריב' את סוגיית הפיטורים.

ב'מעריב' סירבו להגיב. מארגון העיתונאים טרם התקבלה תגובה.

הוועד טוען: מאיימים על העובדים

בתוך כך, שעה לפני קיומה של הפגישה, הפיץ ועד העיתונאים במעריב, מייל בקרב העובדים, על פיו "בימים האחרונים אנחנו מוצפים בפניות של עובדים שההנהלה מנסה לאיים עליהם בפיטורים, לכפות עליהם פרישה 'מרצון', לדרוש מהם שיסכימו להורדות בשכרם, להרע את תנאי העבודה שלהם, לטעון בפניהם שמעבר המחלקות שלהם לירושלים הוא 'סופי' - ועוד סיפורים מסיפורים שונים, והכל בסתירה להוראות ההסכם הקיבוצי שההנהלה מחויבת אליו".

לדברי הוועד, "כל השיחות שנעשות ביוזמת ההנהלה אחרי המועד הקובע להגשת הפרישה מרצון - לרבות לגבי סגירת מוספים, העברת מחלקות למקומות אחרים בעתיד (כולל ירושלים), ניסיון לקבוע מסגרת של יותר משבועיים בין הגשת מכתב הפרישה לסיום העבודה, ואיומים שונים - נעשות בניגוד חריף להסכמות שהושגו עם ועדי העובדים, ארגון העיתונאים וההסתדרות לגבי תוכנית הפרישה מרצון, בניגוד להסכם הקיבוצי, ובניגוד להתחייבויותיה של ההנהלה בבית הדין לעבודה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עמי 01/06/2013 15:31
    הגב לתגובה זו
    את מעריב ניתן להשיג בכל מקום בעולם ואפילו בחינם דרך האינטרנט אבל זה לא עד כדי כך מעניין בכדי לשלם על זה כסף
  • 3.
    bb 28/05/2013 15:21
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא באמת רוצה להתפטר, אבל בגלל שכולם יודעים שמעריב ממילא ייסגר תוך חודשיים מעדיפים את זה ככה. אין פה שום בשורה טובה לא להם ולא לאלפי המפוטרים
  • מנחם 28/05/2013 22:47
    הגב לתגובה זו
    אני מאחל לך עסק משלך שבו תממש את כל עקרונות הניהול שמלמדים החיים ולא באוניברסיטה,ועקרונות אלו אומרים שצריך לעשות מספר דברים על מנת להצליח בעסקים ,ואת זה שלמה עושה היום ,מה שקודמיו לא ידעו לעשות.קפיש?
  • bb 28/05/2013 23:10
    העובדים, והמנויים יורדים ומבטלים ואין להשיג מעריב באף מקום חוץ מת"א. צודק.
  • 2.
    אף אחד לא רוצה לעבוד אצל בוס כזה (ל"ת)
    גד 28/05/2013 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנחם 28/05/2013 14:29
    הגב לתגובה זו
    בשעה טובה ישנה כותרת חיובית בנוגע למעריב ושלמה בן צבי.עכשיו שלמה ומעריב יעלו על דרך המלך ויוכלו להרים עסק לגיטימי שחי גם מרווחים ולא רק מהפסדים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.