אנחנו - בני הטיפש-עשרה של שנות ה-90 - מתקשים לשכוח את דמותו של 'קפון' ואת אהבתנו בסתר ל'שרון' ול'נגה'. ובכלל - 'עניין של זמן' הייתה אנחנו, גם אם לא תמיד מה שקרה על המרקע היה זהה למה שהתרחש אצלנו בין כותלי בית הספר האמיתי.

ועכשיו, 20 שנה אחרי שהסדרה עלתה לאוויר בטלוויזיה החינוכית, ו-17 שנה לאחר שסיימה דרכה, היא חוזרת אלינו - בטלוויזיה המסחרית, ב'רשת' ערוץ 2. כששמענו על כך, ישר הוצפנו בפרצי נוסטלגיה - לא בגללה, אלא בעיקר בגללנו, בגלל מה שהפכנו להיות - מנערים מלאי הורמונים ונטולי דאגות, למבוגרים בעלי משפחות, קריירה ומלאי אחריות, באמצע החיים.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

מי שחתומה על הסדרה, אז והיום, היא רונית ויס-ברקוביץ. בשיחה עם אייס, היא מנסה להישמע רגועה, אבל מודעת לרף הציפיות מפצצת הנוסטלגיה שתוגש לנו החל מהערב (מוצ"ש) ב-22:30 ב'רשת' ערוץ 2.

בסך הכל, כשאומרים 'עניין של זמן', אז גם אחרי הרבה זמן, נראה לנו כאילו היא שודרה רק אתמול, כי רק אתמול עוד היינו בני 15, 18 או 22. "'עניין של זמן' מתכתבת לתקופת התום שלנו, הכל היה סוער וצעיר יותר, ופתאום שאתה בא לספר סיפור 20 שנה אחרי, ואז אתה חייב להתייחס למכות שהדמויות חטפו בחיים, למצב המשפחתי, וכן - יש את החשש שזה דווקא יפגע בנוסטלגיה שלנו", היא מסבירה, "אבל נוסטלגיה היא רק התחלה - גם של הדמויות. הסיפור מתחיל בפגישת מחזור, במקום שהוא מאד נוסטלגי על מה שהיינו, והרבה פעמים זה מסתיים במפח נפש, מה שהפכנו להיות. וזה הסיפור של העונה החדשה".

-ולמה פתאום לחזור לסיפור הזה?

"כתבתי את 'עניין של זמן' ואחר כך את '20 פלוס', ומאד רציתי את '30 פלוס', אבל זה לא יצא", מספרת ויס-ברקוביץ, "לקראת ה-40 פלוס, החלטתי שהולכים על הפרויקט הזה. זה גיל מאד מיוחד, גיל של חשבון נפש, שמתגרשים בו, עוזבים את המקצוע, חושבים על שינוי בחיים. מגיעים לקו החצי, ואם לא מגשימים איזו חלום שקיים, ייתכן שכבר לא מגשימים אותו. זה קו משברי".

אחרי 20 שנה - כבר מתפשרים בחיים

ויס-ברקוביץ חתומה גם בין היתר על סדרת ההמשך '20 פלוס', 'צה"ל 1' ו'מרחק נגיעה', כמו גם עם סרטי דוקו רבים ששודרו בערוצים השונים. אבל היא בהחלט מזוהה עם 'עניין של זמן', שחשפה לנו את שי קפון (ויצמן), משה בן-בסט (עידו מרקוביץ'), דנה ברגר (דנה), איילת זורר (נגה), אורי גוטליב (אלון), שרון חזיז (שרון), אורי בנאי (תומר בן-דוד), אביב גפן (גלית גיאת), תומר שרון (ירון סגל), ניר פרידמן (ניר) ועוד רבים אחרים.

באיחוד הזה שמפיקה 'טדי הפקות' ומביים רני סער, לא נראה את גפן, איילת זורר ואורי גוטליב - כל אחד וסיבותיו - אבל קפון, בן-בסט, ברגר, חזיז, תומר שרון ופרידמן, כמו גם אסתי ירושלמי, ירון מוטולה ועמיקם לוי, יככבו על המסך, מבוגרים ב-20 שנה. גם יואב צפיר, ששימש כיועץ האמנותי של הסדרה ומגלם בה תפקיד, ודור ההמשך של הסלבס הישראלים, כמו יוליה פלוטקין ומארינה מקסימיליאן בלומין, משתתפים.

תזכורת: הפרק הראשון של העונה הראשונה, ב-1992

-אין פחד שנבוא לצפות בסדרה במשקפיים יותר מדי נוסטלגיים?

"הייתי רוצה שמי שגדל על הסדרה ויש לו רגש נוסטלגי אליה, שיצפה עליה בלי להתרפק רק על העבר. מי שלא ראה את זה, שגם ימצא בזה עניין. הסדרה, בסופו של דבר, עוסקת בפשרות של החיים, בקונפליקטים שבין מה שהלב רוצה, למוסר, מדברת על פער הדורות, כשלפני 20 שנה היינו בצד הזה של השולחן, ועכשיו אנחנו בצד השני - זה של ההורים שלנו".

"ידעתי שאסור לי להישען על הנוסטלגיה ההיא", מודה ויס-ברקוביץ, וממהרת לספר על הקשר בין המסך למציאות: "אחד הדברים הכי מקסימים, זה כמובן שהחיים מחקים את המסך, עשיתי פגישות עם שחקנים וסיפרתי להם לכל דמות מה מצפה לה, מה אני מתכננת לה. אחת הפגישות הייתה עם משה בן בסט. אני יושבת איתו בבית קפה, המלצריות מזהות אותו כ'מרקוביץ'', ואני מספרת לו שהדמות שלו עוברת משבר משפחתי ונכנסת למעין משבר זהות - ומשם היא נזכרת בחלומות שלה. בתיכון 'מרקוביץ'' היה מוזיקאי, וכעת הדמות היא קרייריסטית, הוא ברוקר. אחרי שבועיים הוא מתקשר אליי ואומר לי - 'אנחנו חייבים להיפגש'. בפגישה הוא מוציא את הטלפון שלו, משמיע לי הקלטה של שיר ומספר שהיה לו חלום להיות מוזיקאי: 'אני רק כותב שירים ומה שקרה לדמות בסדרה, קרה לי במציאות'. הוא התחיל לכתוב, להוציא את השירים שלו, יצא לו דיסק מצליח".

הרעיון להחזיר את תלמידי כיתה י"א 5 התל אביביים , נולד לפני כמה שנים. ויס-ברקוביץ החלה לכתוב על הדמויות, ועל האנשים שסובבים את אותן דמויות כמו אישה, ילדים וחברים. והטוויסט בדמות אי-השתתפותו של אורי גוטליב, והצורך להוציא אותו מהתסריט. "צריך לבנות מן הבסיס את העולם של כל דמות", מתארת ויס-ברקוביץ, "וההחלטה הכי קשה היא לחשוב במי להתמקד יותר ופחות בעונה קצרה של 12 פרקים, הרי לא מדובר ב-50 פרקים. אז צריך ליצור סיפור, ולעשות החלטות מאד קשות לגבי התסריט".

ההפקה החלה לפני כמעט שנתיים, ולפני יותר משנה היא כבר הייתה מוכנה, בדיוק כשהחל המשבר בשוק התקשורת והפרסום, וב'רשת' הכניסו את 'עניין של זמן' למקפיא, כפי שנעשה עם הפקות רבות אחרות, גם בקרב הזכייניות המתחרות. בחודשים האחרונים נרשמה התאוששות קלה מאד, ובערוצים המסחריים החלו לאוורר את ההפקות המצולמות. 'עניין של זמן' חוזרת, דווקא בתקופה קשה מבחינתה של 'רשת', שחוטפת כמעט מדי יום מערוץ 10 עם מותגיו 'הישרדות VIP' ו'היפה והחנון'.

עכשיו צריך להתמודד גם עם הרייטינג

מעבר לנוסטלגיה, העידן בו שודרה הסדרה שונה 180 מעלות מזה היום. אז היא שודרה כשערוץ 1 שלט בשלט, עם מתחרים בדמות ערוץ המזרח התיכון והטלוויזיה הירדנית, והיום - טוב, אין צורך להכביר במילים.

"בזמנו היה חשוב לדבר על ערכים, שהיום אין לזה בכלל מקום בטלוויזיה המסחרית", היא אומרת, "על כך פרק עשו אז חודשים של חזרות. במציאות של היום, חזרות זה כמעט לוקסוס". לדבריה, "אז לא המתנו יום אחרי השידור כדי לקבל את הפקס עם נתוני הצפייה, כי לא היו שיקולי רייטינג בכלל. אני מאמינה שעכשיו יהיו לא מעט אנשים שאחרי השידור, ימתינו ל-SMS או למייל כדי לדעת כמה הפרק עשה".