"אישור הקרקעות שקיבלנו משר האוצר הוא גיים צ'יינגר"
שותפות רותם אנרגיה מחצבים דיווחה בשבוע שעבר כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אישר את החלטת ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל מיולי השנה בעניין עסקת הרשאה לתכנון בשטח המיועד לפרויקט האנרגיה ומחזור הפלסטיק של רא"מ במישור רותם.
"יש לאישור הזה משמעות אדירה מבחינת רא"מ – זה היה חסם משמעותי, וכעת אנו צופים שהמשך ההליכים מול הרגולטורים יתקדמו בקצב הרבה הרבה יותר מהיר", כך אומר ג'אק סבג, מנכ"ל רא"מ. לאחר חתימת שר האוצר, תוכל רא"מ לחתום על ההרשאות לתכנון מול רמ"י ולהגיש את מסמכי התוכנית לאישור מינהל התכנון, כולל התסקיר הסביבתי.
בתקופות אלו שחוסר הוודאות גבוה, ולאחר ההליך המורכב מול משרד האוצר, משקיעים בעיקר מעוניינים בוודאות. איך אתה רואה את המשך התהליך?
"אנחנו זזים קדימה. רא"מ מנהלת פרויקט אחד ופועלת בשיא הרצינות והחריצות כדי לקדם אותו ולהגיע להצלחה. אישור הקרקע היה חסם רציני – תחילה בשל מבנה השליטה הקודמת שלנו, ובהמשך בהמתנה לקבלת אישור של מספר וועדות ברמ"י ולאחריהן אישור מועצת מקרקעי ישראל, ולאחרונה מספר חודשים באוצר, אבל בסופו של דבר האישור הוא בשורה של ממש.
"אנחנו לא עבדנו בטור ולא ישבנו בחיבוק ידים וחיכינו לאישור – עמלנו כבר על השלבים הבאים, והכל מבחינתנו מוכן להגשה בהתאם להנחיות של כל גורמי הרגולציה. בשבועות הקרובים אנחנו מצפים לקבל את ההרשאות לתכנון לחתימה מרמ"י, מייד לאחר מכן נוכל להגיש את כל תוכניות הפרויקט למנהל התכנון, וזה להערכתי יקרה תוך חודשיים".
ומשם ההליך יתנהל מהר יחסית או שצפויים עיכובים?
"התוצאות של תסקיר איכות הסביבה שערכנו הן תוצאות מצוינות, אפשר להתווכח על נרטיב, אבל לא עם עובדות. בנוסף, בימים אלו שעצמאות אנרגטית של ישראל היא פרמטר מאוד משמעותי, יש לנו רוח גבית ממשרד הכלכלה, ממשרד האוצר וממשרד האנרגיה, כך שאנו מקווים שזה יתרגם לקידום מהיר של האישורים".
"בסוף אנחנו מקימים מתקן בהשקעה של 450 מיליון דולר, באחת התקופות הקשות של המדינה, שייצר מאות מקומות עבודה באחד מהאזורים הפגועים בישראל".
יש לנו בעיה של עצמאות אנרגטית בישראל? עם כל הגז שהתגלה כאן?
יש לנו את הגז ומזל שיש לנו אותו, אבל אנחנו מביאים פתרונות נוספים לדלקים, לחומרים לייצור תעשייתי כמו מלט, אחרי האמברגו של טורקיה, אנחנו מחפשים פתרונות בשווקים חלופיים, אבל גם אלו לא שווקים מאד ידידותיים לישראל.
"אנחנו צפויים להפיק בשנה 1.6 מיליון חביות נפט באיכות מאוד גבוהה, 50 מגה-ואט חשמל, מילון טון של אפר, שכעת נמצא בהתאמות ובתהליך מול רדימיקס, ו-25 אלף טון של חומצה גופרתית נקייה שתשמש את התעשייה בארץ ובחו"ל. החומצה היא תוצר לוואי של התהליך, אבל במקום לשחרר אותה לאוויר אנחנו עושים מיצוי של התהליך".
"בנוסף, המתקן יסייע במאמצים לפינוי וטיפול בפסולת. אם עד עכשיו החקלאים של הדרום שילמו כסף שייקחו מהם יריעות פלסטיק לחממות להטמנה, עם עלויות שינוע גבוהות, כעת ישלמו להם על אותן יריעות וניתן יהיה לייצר איתם מוצרים חדשים – הגשמת מודל הכלכלה המעגלית".
מה צפי ההכנסות אחרי שתגיעו לפעילות מלאה?
"במחירי נפט של היום הצפי הוא להכנסות בסך כ-145 מיליון דולר בשנה – כאשר ה- break even שלנו הוא במחיר של כ 35 דולר לחבית. 80% מההכנסות הן מהנפט. האבידה הצפויה 82 מיליון בשנה".
איך אתם מרגישים את השפעות התקופה מול משקיעים זרים, נותני שירותים זרים?
"יש לנו ספקי ידע וטכנולוגיה גרמנים ואסטונים, אנחנו מרגישים סמפתיה ואמפתיה למצב. אין ספק שהתקופה משפיעה, למשל גייסנו מהנדסי כימיה, חבר'ה נהדרים, והם כבר תקופה ארוכה במילואים, אבל זו המשמעות של גיוס צעירים. המצב ישתפר כעת כשיש אופק להפסקת אש".
- 2.אריה 03/12/2024 10:01הגב לתגובה זוחייבים להתקין מזוזה בכניסה למתקן, אחרת הכל לא יעבוד
- מוריה 24/02/2025 00:15הגב לתגובה זוהשלט קורא לכל האברכים החרדים להתגייס לצהל
- 1.החוק והצדק 30/11/2024 09:39הגב לתגובה זוכל המתקן הזה בעתיד בדומה להשקעה בדיגסטרים של השפדן יהיו בדיחה עצובה שקברה מיליארדים
אז מה עדיף בעל שליטה או שלטון מנהלים? זה מה שמספרות המניות
עסקת אינרום שהופכת את בני ברון לבעל מניות גדול בחברת פתרונות הבנייה אינרום, מעלה שוב את השאלה לגבי מודל השליטה הרצוי בחברות הנסחרות – כזה שממקסם את הערך לבעלי המניות. אל מול המודל הנפוץ ביותר בשוק ההון הישראלי – חברה הנשלטת על ידי בעל שליטה גדול לצד מחזיקי מניות מיעוט, התחלנו לראות בשנים האחרונות מודל שנפוץ יותר בארה"ב – מודל שלטון המנהלים. במודל זה, לחברה אין גרעין שליטה אלא בעלי מניות מפוזרים, כאשר ההנהלה הופכת להיות גורם יותר דומיננטי בהתנהלות החברה. לכל אחד מהמודלים יש את האתגרים שלו, אך לפני שנצלול לאתגרים התיאורטיים, נפנה לראות בשורה התחתונה – האם חברות ללא גרעין שליטה מציגות תשואה עודפת או תשואת חסר במדדים בהן הן נסחרות? אינרום מציגה מתחילת השנה תשואה של 9%, כאשר מדד תל אביב 125 בו היא נסחרת מציג בתקופת זמן זו תשואה של 8.8%. כלומר אינרום לא הצליחה להציג תשואה עודפת משמעותית ביחס למדד. חברה נוספת שהתנהלה ללא גרעין שליטה שנים ארוכות ונכללת במדד זה היא פז שמציגה מתחילת השנה תשואה של 44.01% - ממובילות המדד. עפ זאת חשוב לציין כי פז גם כן עברה בסוף מאי מהלך של בעל מניות גדול - זהר לוי - שהגדיל את אחזקותיו בפז מ- 9.7% ל-16%, בדומה למהלך של ברון באינרום, והאחים אמיר בשופרסל. במגזר הבנקאות, אנו רואים שיעור גבוה יותר של חברות ללא גרעין שליטה, בין היתר מסיבות היסטוריות של הלאמת המניות ומכירתן על ידי המדינה. מדד הבנקים מציג מתחילת השנה תשואה של 13.64%. שני הבנקים בהם יש שליטה – הבינלאומי ו-מזרחי טפחות – מציגים תשואה נמוכה יותר: 6.75% ו-0.93% בהתאמה. בקרב הבנקים ללא גרעין השליטה שניים גם כן מציגים תשואה נמוכה מתשואת המדד, אך גבוהה יותר מהבנקים עם גרעין השליטה: פועלים ו-דיסקונט שמציגים תשואה של 13.48% ו-13% בהתאמה. לעומתם בנק לאומי פתח פער ומציג בתקופת זמן זו תשואה של 21.44%.