פייסבוק ב-AI: מה אפשר לעשות עם Llama של מטא?
מנוע הבינה המלאכותית לאמה (LLaMA) של מטא הוא אחד המודלים המתקדמים והמרשימים בתחום ה-AI. לאמה מהווה תחרות ישירה למנועים אחרים בשוק, כמו GPT של OpenAI, ובייחוד בגרסאות החדשות שהשיקה מטא, לאמה 2 ולאמה 3. המודל פותח כדי לספק כלים חזקים לעיבוד שפה טבעית, ובגרסאותיו האחרונות, הוא מציג יכולות רבות כמו הבנת טקסטים, ניתוח נתונים, ויכולות מולטימודאליות שמאפשרות עבודה עם תמונות, טקסטים ועוד.
LLaMA (ראשי תבות של Large Language Model Meta AI) פותח במטא (לשעבר פייסבוק) ככלי AI בקוד פתוח המאפשר למפתחים ברחבי העולם גישה חופשית למודל מתקדם. המודל פותח תוך סיוע של ענקיות טכנולוגיה נוספות כמו אנבידיה, ועם הזמן נהפך לכלי שימושי לא רק עבור חברות טכנולוגיה, אלא גם עבור מוסדות כמו בנקים וגופים כלכליים אחרים.
בגרסה 3 שלו, לאמה יכול להתמודד עם טקסטים ארוכים ומורכבים צילום: טוויטר
בגרסה 3 של המודל, שהושקה ביולי האחרון, השקיעה מטא משאבים משמעותיים בשיפור היכולות של לאמה להתמודד עם טקסטים ארוכים, ניתוח מורכב, ושימוש בתמונות בנוסף לטקסטים. הגרסה הזו מאפשרת למנוע לתקשר בצורה יעילה יותר, לשפר את הביצועים בתחומים כמו חיפוש מידע וניתוח שפה טבעית, ולספק כלים למפתחים שמחפשים לשלב AI במוצרים שלהם.
יתרונות השימוש בלאמה
קוד פתוח וגישה נוחה: אחד היתרונות הגדולים של לאמה הוא המודל בקוד פתוח. בניגוד למתחרים מסוימים שדורשים רישיון שימוש, לאמה מציעה למפתחים גישה חופשית לכלי מתקדם - מה שמאפשר לחברות קטנות ואנשים פרטיים לנצל את היכולות שלו מבלי להיכנס להוצאות כבדות.
יכולות מולטימודאליות: לאמה 3 מוסיפה תמיכה ביכולות מולטימודאליות, כלומר המנוע יודע לעבוד לא רק עם טקסט, אלא גם לנתח תמונות ולהפיק מהן תובנות. זה משדרג את האפשרויות לעיבוד מידע בצורה משמעותית - במיוחד בתחומים כמו זיהוי תמונות או וידאו.
שיפור באינטראקציה: לאמה 3 מספק אינטראקציות מהירות ומדויקות יותר עם המשתמשים. ניתן לנהל עם המנוע שיחות ארוכות ומורכבות בצורה שדומה לשיחה אנושית, כשהמנוע מבין את ההקשרים הרחבים של השיחה ולא מתמקד רק בתגובה מיידית.
ביצועים ושדרוגים טכנולוגיים: השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובתמיכה של חברות כמו אנבידיה, מאפשר למודל לעבד מידע במהירות וביעילות. לאמה 3 מותאם גם לעבוד על מערכות חזקות פחות - דבר שמאפשר למשתמשים ליהנות ממנוע AI חזק גם בלי צורך במערכות מחשוב כבדות .
חסרונות השימוש בלאמה
מגבלות בשימוש מסחרי: למרות היותו מודל בקוד פתוח, יש מגבלות מסוימות בשימוש המסחרי בלאמה. חברות גדולות או מפתחים שמחפשים פתרונות מלאים, צריכים לקחת בחשבון את העלויות האפשריות בשימוש מסחרי נרחב יותר של המודל .
רגולציה ופיקוח: כמו עם כל טכנולוגיה מבוססת AI, ישנן חששות לגבי פיקוח, בקרה ורגולציה. קוד פתוח מאפשר לכולם להשתמש במנוע, אך עלול גם לגרום לשימושים בעייתיים ולא אתיים, בייחוד סביב הנושא של זיופים (Deepfakes) ושימושים אחרים שעלולים לפגוע בציבור.
מדריך למשתמש בלאמה
מכיוון שמדובר במודל בקוד פתוח, משתמשים יכולים להוריד ולהתקין את לאמה דרך פלטפורמות כמו GitHub. השימוש במודל מצריך ידע בסיסי בתכנות, אך ההתקנה והתחלת השימוש פשוטים יחסית.
עבור עסקים קטנים או מפתחים, לאמה מהווה כלי אידיאלי ליישומים כמו שירותי צ'אט אוטומטיים, ניתוח נתונים או תמיכה בפיתוח אפליקציות מתקדמות המבוססות על שפה טבעית. ניתן להשתמש במנוע לצורך מענה לשאלות, יצירת תכנים אוטומטית, או אפילו ניהול שיחות מורכבות עם לקוחות.
כמו כן, לאמה מאפשר שימושים מתקדמים, כמו ניתוח טקסטים והפקת דו"חות, עבודה עם תמונות וגרפים, ואף שילוב של יכולות עיבוד שפה עם ניתוח וידאו. מפתחים יכולים להטמיע את לאמה באפליקציות קיימות או לבנות מוצרים חדשים המתבססים על יכולות ה-AI שלו.
בנוסף, לאמה משולב בפלטפורמות אחרות כמו כלי הענן של מטא, ומאפשר שימוש רחב יותר במגוון סביבות עבודה. השימוש במודל בענן מאפשר עיבוד מהיר גם כשלא קיים כוח מחשוב רב במערכות המשתמש .
- 1.כתבה ד׳לאי למה! זה הכל! (ל"ת)לוקו 26/09/2024 09:08הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
השותפים בקרן אנטרה קפיטל. (צילום יחצ)Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
הגיוס הנוכחי מביא את סך הנכסים המנוהלים של Entrée למיליארד וחצי דולר
Entrée Capital, קרן הון סיכון גלובלית מובילה, הודיעה היום על שתי קרנות חדשות בסך של 300 מיליון דולר, מה שמביא את הנכסים המנוהלים של החברה ל - 1.5 מיליארד דולר. הגיוס החדש מחזק עוד יותר את המשימה ארוכת השנים של הקרן לתמוך ביזמים יוצאי דופן שבונים את הבלתי אפשרי, ואת מחויבותה לישראל בתקופה של שינוי מואץ בנוף הטכנולוגי העולמי.
אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב
הקרנות החדשות יושקעו בעיקר בשלבי פרה-סיד, סיד וסבבי A, ומחזקות את המיקוד של Entrée Capital בישראל וביזמים ישראלים בעולם, תוך המשך השקעה בצוותים גם בבריטניה, אירופה וארצות הברית.
אבי אייל, שותף מייסד, אמר: "הריכוז הייחודי של כשרונות טכנולוגיים, מצוינות מחקרית והחוסן שהופגן בשעת מלחמה ממשיך להפוך את ישראל לאחד המרכזים החשובים בעולם לחדשנות פורצת דרך. עם הקרנות החדשות, Entrée Capital שואפת להיות השותפה הנבחרת של היזמים שמעצבים את עתיד הבינה המלאכותית, התוכנה, תשתיות הקריפטו, טכנולוגיות דיפטק מתקדמות, טכנולוגיות ביטחוניות, והזדמנויות מיוחדות מחוץ לקופסה. מהימים הראשונים שלה, Entrée Capital האמינה בכוח של תמיכה בצוותי מייסדים".
- קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
- מרלין ונצ'רס גייסה 75 מ' דולר להשקעה בחברות סייבר ישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוכחות הגלובלית של Entrée Capital מהווה את אחד המאפיינים הייחודים שלה - ומספקת לחברות הפורטפוליו שלה תמיכה תפעולית עמוקה, קשרים מסחריים בינלאומיים וגישה מוקדמת לשווקים גלובליים. כחלק מגישה זו, Entrée Capital פיתחה גם כלי חדש ליזמים, פידבק אינטראקטיבי על מצגות למשקיעים, שמסייע לארגון, חידוד המסר והצגת המוצר במקצועיות.
