פייסבוק ב-AI: מה אפשר לעשות עם Llama של מטא?
מנוע הבינה המלאכותית לאמה (LLaMA) של מטא הוא אחד המודלים המתקדמים והמרשימים בתחום ה-AI. לאמה מהווה תחרות ישירה למנועים אחרים בשוק, כמו GPT של OpenAI, ובייחוד בגרסאות החדשות שהשיקה מטא, לאמה 2 ולאמה 3. המודל פותח כדי לספק כלים חזקים לעיבוד שפה טבעית, ובגרסאותיו האחרונות, הוא מציג יכולות רבות כמו הבנת טקסטים, ניתוח נתונים, ויכולות מולטימודאליות שמאפשרות עבודה עם תמונות, טקסטים ועוד.
LLaMA (ראשי תבות של Large Language Model Meta AI) פותח במטא (לשעבר פייסבוק) ככלי AI בקוד פתוח המאפשר למפתחים ברחבי העולם גישה חופשית למודל מתקדם. המודל פותח תוך סיוע של ענקיות טכנולוגיה נוספות כמו אנבידיה, ועם הזמן נהפך לכלי שימושי לא רק עבור חברות טכנולוגיה, אלא גם עבור מוסדות כמו בנקים וגופים כלכליים אחרים.
בגרסה 3 שלו, לאמה יכול להתמודד עם טקסטים ארוכים ומורכבים צילום: טוויטר
בגרסה 3 של המודל, שהושקה ביולי האחרון, השקיעה מטא משאבים משמעותיים בשיפור היכולות של לאמה להתמודד עם טקסטים ארוכים, ניתוח מורכב, ושימוש בתמונות בנוסף לטקסטים. הגרסה הזו מאפשרת למנוע לתקשר בצורה יעילה יותר, לשפר את הביצועים בתחומים כמו חיפוש מידע וניתוח שפה טבעית, ולספק כלים למפתחים שמחפשים לשלב AI במוצרים שלהם.
יתרונות השימוש בלאמה
קוד פתוח וגישה נוחה: אחד היתרונות הגדולים של לאמה הוא המודל בקוד פתוח. בניגוד למתחרים מסוימים שדורשים רישיון שימוש, לאמה מציעה למפתחים גישה חופשית לכלי מתקדם - מה שמאפשר לחברות קטנות ואנשים פרטיים לנצל את היכולות שלו מבלי להיכנס להוצאות כבדות.
יכולות מולטימודאליות: לאמה 3 מוסיפה תמיכה ביכולות מולטימודאליות, כלומר המנוע יודע לעבוד לא רק עם טקסט, אלא גם לנתח תמונות ולהפיק מהן תובנות. זה משדרג את האפשרויות לעיבוד מידע בצורה משמעותית - במיוחד בתחומים כמו זיהוי תמונות או וידאו.
שיפור באינטראקציה: לאמה 3 מספק אינטראקציות מהירות ומדויקות יותר עם המשתמשים. ניתן לנהל עם המנוע שיחות ארוכות ומורכבות בצורה שדומה לשיחה אנושית, כשהמנוע מבין את ההקשרים הרחבים של השיחה ולא מתמקד רק בתגובה מיידית.
ביצועים ושדרוגים טכנולוגיים: השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובתמיכה של חברות כמו אנבידיה, מאפשר למודל לעבד מידע במהירות וביעילות. לאמה 3 מותאם גם לעבוד על מערכות חזקות פחות - דבר שמאפשר למשתמשים ליהנות ממנוע AI חזק גם בלי צורך במערכות מחשוב כבדות .
חסרונות השימוש בלאמה
מגבלות בשימוש מסחרי: למרות היותו מודל בקוד פתוח, יש מגבלות מסוימות בשימוש המסחרי בלאמה. חברות גדולות או מפתחים שמחפשים פתרונות מלאים, צריכים לקחת בחשבון את העלויות האפשריות בשימוש מסחרי נרחב יותר של המודל .
רגולציה ופיקוח: כמו עם כל טכנולוגיה מבוססת AI, ישנן חששות לגבי פיקוח, בקרה ורגולציה. קוד פתוח מאפשר לכולם להשתמש במנוע, אך עלול גם לגרום לשימושים בעייתיים ולא אתיים, בייחוד סביב הנושא של זיופים (Deepfakes) ושימושים אחרים שעלולים לפגוע בציבור.
מדריך למשתמש בלאמה
מכיוון שמדובר במודל בקוד פתוח, משתמשים יכולים להוריד ולהתקין את לאמה דרך פלטפורמות כמו GitHub. השימוש במודל מצריך ידע בסיסי בתכנות, אך ההתקנה והתחלת השימוש פשוטים יחסית.
עבור עסקים קטנים או מפתחים, לאמה מהווה כלי אידיאלי ליישומים כמו שירותי צ'אט אוטומטיים, ניתוח נתונים או תמיכה בפיתוח אפליקציות מתקדמות המבוססות על שפה טבעית. ניתן להשתמש במנוע לצורך מענה לשאלות, יצירת תכנים אוטומטית, או אפילו ניהול שיחות מורכבות עם לקוחות.
כמו כן, לאמה מאפשר שימושים מתקדמים, כמו ניתוח טקסטים והפקת דו"חות, עבודה עם תמונות וגרפים, ואף שילוב של יכולות עיבוד שפה עם ניתוח וידאו. מפתחים יכולים להטמיע את לאמה באפליקציות קיימות או לבנות מוצרים חדשים המתבססים על יכולות ה-AI שלו.
בנוסף, לאמה משולב בפלטפורמות אחרות כמו כלי הענן של מטא, ומאפשר שימוש רחב יותר במגוון סביבות עבודה. השימוש במודל בענן מאפשר עיבוד מהיר גם כשלא קיים כוח מחשוב רב במערכות המשתמש .
- 1.כתבה ד׳לאי למה! זה הכל! (ל"ת)לוקו 26/09/2024 09:08הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- גוגל מאיימת על OpenAI ומפילה את סופטבנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
