פייסבוק ב-AI: מה אפשר לעשות עם Llama של מטא?
מנוע הבינה המלאכותית לאמה (LLaMA) של מטא הוא אחד המודלים המתקדמים והמרשימים בתחום ה-AI. לאמה מהווה תחרות ישירה למנועים אחרים בשוק, כמו GPT של OpenAI, ובייחוד בגרסאות החדשות שהשיקה מטא, לאמה 2 ולאמה 3. המודל פותח כדי לספק כלים חזקים לעיבוד שפה טבעית, ובגרסאותיו האחרונות, הוא מציג יכולות רבות כמו הבנת טקסטים, ניתוח נתונים, ויכולות מולטימודאליות שמאפשרות עבודה עם תמונות, טקסטים ועוד.
LLaMA (ראשי תבות של Large Language Model Meta AI) פותח במטא (לשעבר פייסבוק) ככלי AI בקוד פתוח המאפשר למפתחים ברחבי העולם גישה חופשית למודל מתקדם. המודל פותח תוך סיוע של ענקיות טכנולוגיה נוספות כמו אנבידיה, ועם הזמן נהפך לכלי שימושי לא רק עבור חברות טכנולוגיה, אלא גם עבור מוסדות כמו בנקים וגופים כלכליים אחרים.
בגרסה 3 שלו, לאמה יכול להתמודד עם טקסטים ארוכים ומורכבים צילום: טוויטר
בגרסה 3 של המודל, שהושקה ביולי האחרון, השקיעה מטא משאבים משמעותיים בשיפור היכולות של לאמה להתמודד עם טקסטים ארוכים, ניתוח מורכב, ושימוש בתמונות בנוסף לטקסטים. הגרסה הזו מאפשרת למנוע לתקשר בצורה יעילה יותר, לשפר את הביצועים בתחומים כמו חיפוש מידע וניתוח שפה טבעית, ולספק כלים למפתחים שמחפשים לשלב AI במוצרים שלהם.
יתרונות השימוש בלאמה
קוד פתוח וגישה נוחה: אחד היתרונות הגדולים של לאמה הוא המודל בקוד פתוח. בניגוד למתחרים מסוימים שדורשים רישיון שימוש, לאמה מציעה למפתחים גישה חופשית לכלי מתקדם - מה שמאפשר לחברות קטנות ואנשים פרטיים לנצל את היכולות שלו מבלי להיכנס להוצאות כבדות.
יכולות מולטימודאליות: לאמה 3 מוסיפה תמיכה ביכולות מולטימודאליות, כלומר המנוע יודע לעבוד לא רק עם טקסט, אלא גם לנתח תמונות ולהפיק מהן תובנות. זה משדרג את האפשרויות לעיבוד מידע בצורה משמעותית - במיוחד בתחומים כמו זיהוי תמונות או וידאו.
שיפור באינטראקציה: לאמה 3 מספק אינטראקציות מהירות ומדויקות יותר עם המשתמשים. ניתן לנהל עם המנוע שיחות ארוכות ומורכבות בצורה שדומה לשיחה אנושית, כשהמנוע מבין את ההקשרים הרחבים של השיחה ולא מתמקד רק בתגובה מיידית.
ביצועים ושדרוגים טכנולוגיים: השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובתמיכה של חברות כמו אנבידיה, מאפשר למודל לעבד מידע במהירות וביעילות. לאמה 3 מותאם גם לעבוד על מערכות חזקות פחות - דבר שמאפשר למשתמשים ליהנות ממנוע AI חזק גם בלי צורך במערכות מחשוב כבדות .
חסרונות השימוש בלאמה
מגבלות בשימוש מסחרי: למרות היותו מודל בקוד פתוח, יש מגבלות מסוימות בשימוש המסחרי בלאמה. חברות גדולות או מפתחים שמחפשים פתרונות מלאים, צריכים לקחת בחשבון את העלויות האפשריות בשימוש מסחרי נרחב יותר של המודל .
רגולציה ופיקוח: כמו עם כל טכנולוגיה מבוססת AI, ישנן חששות לגבי פיקוח, בקרה ורגולציה. קוד פתוח מאפשר לכולם להשתמש במנוע, אך עלול גם לגרום לשימושים בעייתיים ולא אתיים, בייחוד סביב הנושא של זיופים (Deepfakes) ושימושים אחרים שעלולים לפגוע בציבור.
מדריך למשתמש בלאמה
מכיוון שמדובר במודל בקוד פתוח, משתמשים יכולים להוריד ולהתקין את לאמה דרך פלטפורמות כמו GitHub. השימוש במודל מצריך ידע בסיסי בתכנות, אך ההתקנה והתחלת השימוש פשוטים יחסית.
עבור עסקים קטנים או מפתחים, לאמה מהווה כלי אידיאלי ליישומים כמו שירותי צ'אט אוטומטיים, ניתוח נתונים או תמיכה בפיתוח אפליקציות מתקדמות המבוססות על שפה טבעית. ניתן להשתמש במנוע לצורך מענה לשאלות, יצירת תכנים אוטומטית, או אפילו ניהול שיחות מורכבות עם לקוחות.
כמו כן, לאמה מאפשר שימושים מתקדמים, כמו ניתוח טקסטים והפקת דו"חות, עבודה עם תמונות וגרפים, ואף שילוב של יכולות עיבוד שפה עם ניתוח וידאו. מפתחים יכולים להטמיע את לאמה באפליקציות קיימות או לבנות מוצרים חדשים המתבססים על יכולות ה-AI שלו.
בנוסף, לאמה משולב בפלטפורמות אחרות כמו כלי הענן של מטא, ומאפשר שימוש רחב יותר במגוון סביבות עבודה. השימוש במודל בענן מאפשר עיבוד מהיר גם כשלא קיים כוח מחשוב רב במערכות המשתמש .
- 1.כתבה ד׳לאי למה! זה הכל! (ל"ת)לוקו 26/09/2024 09:08הגב לתגובה זו
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורפרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה - מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)
החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים
אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן. ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.
לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.
- ראש בראש עם ענקיות ה-AI: מודל הסקה חדש של AI21
- גיוס ענק: סטארט-אפ ה-AI של אמנון שעשוע גייס 155 מיליון דולר, בין היתר מגוגל ואנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.

- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
.jpg)