גם סקיוריטי
צילום: עדי לם

Wiz רוכשת את Gem Security הישראלית ב-350 מיליון דולר

רוי שיינמן |

חברת הסייבר Wiz מודיעה על רכישת הסטארט אפ הישראלי Gem Security (ג'ם סקיוריטי) בסכום של 350 מיליון דולר. ג'ם מציעה יכולות Cloud Detection and Response (CDR) - זיהוי ותגובה בזמן אמת למתקפות בענן, שמאפשרות לארגונים וצוותי ניטור ובקרה (SOC) לקצר את משך התגובה בעת מתקפה על תשתיות הענן.

וויז, שפועלת בתחום אבטחת הענן ופיתחה פלטפורמת Cloud Native Application Protection Platform (CNAPP), שווה כיום 10 מיליארד דולר וגייסה עד כה כ-900 מיליון דולר, כאשר קצב המכירות שלה ARR בשנה האחרונה עמד על 350 מיליון דולר. 

ג'ם סקיוריטי הוקמה ב-2022 על ידי אריה זילברשטיין (מנכ"ל החברה), רון קוניגסברג (CTO) ואופיר ברוקנר (סמנכ"ל מוצר). מייסדי החברה הכירו ועבדו יחד במהלך שירותם הצבאי ביחידת 8200. אריה ואופיר עבדו בחברת סיגניה, מתחום ה-Incident Response (ניהול ותגובה לאירועי סייבר) ונמכרה לקרן Temasek, שם כיהנו בתפקידי ניהול. רון שימש כארכיטקט ראשי בחברת Singular. מאז הקמתה, ג'ם גייסה 34 מיליון דולר מקרן הסייבר של Team8, קרן Notable Capital (לשעבר GGV Capital) וכן קרנות IBM Ventures, Cisco Investments, וקבוצת מנהלי אבטחת המידע Silicon Valley CISO Investment. לאחר הרכישה, עובדיה של Gem Security ייקלטו ל-Wiz ומייסדיה יצטרפו לצוות ההנהלה של Wiz.

זו הרכישה השנייה של וויז מאז הוקמה ב-2020, לאחר שבדצמבר האחרון רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Raftt – שפיתח פלטפורמת ענן לשיתוף פעולה בין מפתחים. וויז הכריזה לאחרונה על הגעה ל-350 מיליון דולר מכירות, תוך שהיא מונה כ-40% מקרב חברות ה-Fortune 100 בתור לקוחות. החברה הציבה יעד של מיליארד דולר מכירות לפני הנפקה עתידית בוול סטריט. וויז הביעה בעבר עניין בהזדמנויות מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך הפיתוח של פלטפורמת אבטחה הוליסטית שתיתן מענה למגוון רחב של צרכים בתעשייה.

"המעבר המואץ לענן, לצד הגידול המהיר בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מציף את הצורך בפלטפורמות רחבות שנבנו במחשבה על הענן ונותנות מענה מקיף לצרכי האבטחה המשתנים", מסר אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz. "אריה, רון, אופיר והצוות של Gem בנו פתרון פורץ דרך לזיהוי איומים בענן ולתגובה אליהם, שמציב סטנדרט חדש בתעשייה – הרכישה תאפשר לוויז לספק פתרון אפקטיבי, דרכו צוותי ניטור והגנת סייבר יכולים להגיב לאיומים המשתנים במהירות. אנחנו מצפים לקלוט לחברה את צוות העובדים המוכשר של ג'ם ולבנות ביחד איתם את פלטפורמת אבטחת הענן המובילה בשוק."

"ג׳ם הוקמה לפני פחות משנתיים ומאז הספיקה לייצר גישה חדשנית לצוותי ניטור ותגובה SOC וIncident Response בעידן תשתיות הענן", מסר אריה זילברשטיין, שותף מייסד ומנכ"ל Gem Security. "הפלטפורמה שבנינו מאפשרת לצוותים להיות מהירים וחכמים יותר בעת זיהוי ותגובה לאירוע תקיפה. הסינרגיה עם וויז מדהימה, ויחד נוכל להעניק ערך משמעותי ליותר ארגונים ברחבי העולם. אנחנו מתרגשים להצטרף לצוות ולצאת לפרק חדש במסע של ג'ם כחלק מוויז".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צאון גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"

שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.

התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.

החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנסאפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.

היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.