גם סקיוריטי
צילום: עדי לם

Wiz רוכשת את Gem Security הישראלית ב-350 מיליון דולר

רוי שיינמן |

חברת הסייבר Wiz מודיעה על רכישת הסטארט אפ הישראלי Gem Security (ג'ם סקיוריטי) בסכום של 350 מיליון דולר. ג'ם מציעה יכולות Cloud Detection and Response (CDR) - זיהוי ותגובה בזמן אמת למתקפות בענן, שמאפשרות לארגונים וצוותי ניטור ובקרה (SOC) לקצר את משך התגובה בעת מתקפה על תשתיות הענן.

וויז, שפועלת בתחום אבטחת הענן ופיתחה פלטפורמת Cloud Native Application Protection Platform (CNAPP), שווה כיום 10 מיליארד דולר וגייסה עד כה כ-900 מיליון דולר, כאשר קצב המכירות שלה ARR בשנה האחרונה עמד על 350 מיליון דולר. 

ג'ם סקיוריטי הוקמה ב-2022 על ידי אריה זילברשטיין (מנכ"ל החברה), רון קוניגסברג (CTO) ואופיר ברוקנר (סמנכ"ל מוצר). מייסדי החברה הכירו ועבדו יחד במהלך שירותם הצבאי ביחידת 8200. אריה ואופיר עבדו בחברת סיגניה, מתחום ה-Incident Response (ניהול ותגובה לאירועי סייבר) ונמכרה לקרן Temasek, שם כיהנו בתפקידי ניהול. רון שימש כארכיטקט ראשי בחברת Singular. מאז הקמתה, ג'ם גייסה 34 מיליון דולר מקרן הסייבר של Team8, קרן Notable Capital (לשעבר GGV Capital) וכן קרנות IBM Ventures, Cisco Investments, וקבוצת מנהלי אבטחת המידע Silicon Valley CISO Investment. לאחר הרכישה, עובדיה של Gem Security ייקלטו ל-Wiz ומייסדיה יצטרפו לצוות ההנהלה של Wiz.

זו הרכישה השנייה של וויז מאז הוקמה ב-2020, לאחר שבדצמבר האחרון רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Raftt – שפיתח פלטפורמת ענן לשיתוף פעולה בין מפתחים. וויז הכריזה לאחרונה על הגעה ל-350 מיליון דולר מכירות, תוך שהיא מונה כ-40% מקרב חברות ה-Fortune 100 בתור לקוחות. החברה הציבה יעד של מיליארד דולר מכירות לפני הנפקה עתידית בוול סטריט. וויז הביעה בעבר עניין בהזדמנויות מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך הפיתוח של פלטפורמת אבטחה הוליסטית שתיתן מענה למגוון רחב של צרכים בתעשייה.

"המעבר המואץ לענן, לצד הגידול המהיר בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מציף את הצורך בפלטפורמות רחבות שנבנו במחשבה על הענן ונותנות מענה מקיף לצרכי האבטחה המשתנים", מסר אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz. "אריה, רון, אופיר והצוות של Gem בנו פתרון פורץ דרך לזיהוי איומים בענן ולתגובה אליהם, שמציב סטנדרט חדש בתעשייה – הרכישה תאפשר לוויז לספק פתרון אפקטיבי, דרכו צוותי ניטור והגנת סייבר יכולים להגיב לאיומים המשתנים במהירות. אנחנו מצפים לקלוט לחברה את צוות העובדים המוכשר של ג'ם ולבנות ביחד איתם את פלטפורמת אבטחת הענן המובילה בשוק."

"ג׳ם הוקמה לפני פחות משנתיים ומאז הספיקה לייצר גישה חדשנית לצוותי ניטור ותגובה SOC וIncident Response בעידן תשתיות הענן", מסר אריה זילברשטיין, שותף מייסד ומנכ"ל Gem Security. "הפלטפורמה שבנינו מאפשרת לצוותים להיות מהירים וחכמים יותר בעת זיהוי ותגובה לאירוע תקיפה. הסינרגיה עם וויז מדהימה, ויחד נוכל להעניק ערך משמעותי ליותר ארגונים ברחבי העולם. אנחנו מתרגשים להצטרף לצוות ולצאת לפרק חדש במסע של ג'ם כחלק מוויז".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אילון מאסק וג'ף בזוס
צילום: טוויטר

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית

החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית

אדיר בן עמי |

בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.


למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?

הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.

בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.

כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.

בין חלום למציאות

בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.

עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.