גם סקיוריטי
צילום: עדי לם

Wiz רוכשת את Gem Security הישראלית ב-350 מיליון דולר

רוי שיינמן |

חברת הסייבר Wiz מודיעה על רכישת הסטארט אפ הישראלי Gem Security (ג'ם סקיוריטי) בסכום של 350 מיליון דולר. ג'ם מציעה יכולות Cloud Detection and Response (CDR) - זיהוי ותגובה בזמן אמת למתקפות בענן, שמאפשרות לארגונים וצוותי ניטור ובקרה (SOC) לקצר את משך התגובה בעת מתקפה על תשתיות הענן.

וויז, שפועלת בתחום אבטחת הענן ופיתחה פלטפורמת Cloud Native Application Protection Platform (CNAPP), שווה כיום 10 מיליארד דולר וגייסה עד כה כ-900 מיליון דולר, כאשר קצב המכירות שלה ARR בשנה האחרונה עמד על 350 מיליון דולר. 

ג'ם סקיוריטי הוקמה ב-2022 על ידי אריה זילברשטיין (מנכ"ל החברה), רון קוניגסברג (CTO) ואופיר ברוקנר (סמנכ"ל מוצר). מייסדי החברה הכירו ועבדו יחד במהלך שירותם הצבאי ביחידת 8200. אריה ואופיר עבדו בחברת סיגניה, מתחום ה-Incident Response (ניהול ותגובה לאירועי סייבר) ונמכרה לקרן Temasek, שם כיהנו בתפקידי ניהול. רון שימש כארכיטקט ראשי בחברת Singular. מאז הקמתה, ג'ם גייסה 34 מיליון דולר מקרן הסייבר של Team8, קרן Notable Capital (לשעבר GGV Capital) וכן קרנות IBM Ventures, Cisco Investments, וקבוצת מנהלי אבטחת המידע Silicon Valley CISO Investment. לאחר הרכישה, עובדיה של Gem Security ייקלטו ל-Wiz ומייסדיה יצטרפו לצוות ההנהלה של Wiz.

זו הרכישה השנייה של וויז מאז הוקמה ב-2020, לאחר שבדצמבר האחרון רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Raftt – שפיתח פלטפורמת ענן לשיתוף פעולה בין מפתחים. וויז הכריזה לאחרונה על הגעה ל-350 מיליון דולר מכירות, תוך שהיא מונה כ-40% מקרב חברות ה-Fortune 100 בתור לקוחות. החברה הציבה יעד של מיליארד דולר מכירות לפני הנפקה עתידית בוול סטריט. וויז הביעה בעבר עניין בהזדמנויות מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך הפיתוח של פלטפורמת אבטחה הוליסטית שתיתן מענה למגוון רחב של צרכים בתעשייה.

"המעבר המואץ לענן, לצד הגידול המהיר בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מציף את הצורך בפלטפורמות רחבות שנבנו במחשבה על הענן ונותנות מענה מקיף לצרכי האבטחה המשתנים", מסר אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz. "אריה, רון, אופיר והצוות של Gem בנו פתרון פורץ דרך לזיהוי איומים בענן ולתגובה אליהם, שמציב סטנדרט חדש בתעשייה – הרכישה תאפשר לוויז לספק פתרון אפקטיבי, דרכו צוותי ניטור והגנת סייבר יכולים להגיב לאיומים המשתנים במהירות. אנחנו מצפים לקלוט לחברה את צוות העובדים המוכשר של ג'ם ולבנות ביחד איתם את פלטפורמת אבטחת הענן המובילה בשוק."

"ג׳ם הוקמה לפני פחות משנתיים ומאז הספיקה לייצר גישה חדשנית לצוותי ניטור ותגובה SOC וIncident Response בעידן תשתיות הענן", מסר אריה זילברשטיין, שותף מייסד ומנכ"ל Gem Security. "הפלטפורמה שבנינו מאפשרת לצוותים להיות מהירים וחכמים יותר בעת זיהוי ותגובה לאירוע תקיפה. הסינרגיה עם וויז מדהימה, ויחד נוכל להעניק ערך משמעותי ליותר ארגונים ברחבי העולם. אנחנו מתרגשים להצטרף לצוות ולצאת לפרק חדש במסע של ג'ם כחלק מוויז".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.