גוגל
צילום: Pawel Czerwinski on Unsplash

גוגל תשהה את יכולת ייצור התמונות של ג'ימיני - יותר מדי טעויות

אדיר בן עמי | (2)

ענקית החיפוש גוגל GOOGLE חוסמת באופן זמני את השימוש בכלי הבינה המלאכותית שלה המייצר תמונות של אנשים בעקבות אי דיוקים. החברה החלה להציע ייצור תמונות בעזרת מודל ה-AI שלה ג'ימיני בתחילת החודש, אך במהלך הימים האחרונים החלה לקבל תלונות על שגיאות שנמצאו בתמונות. 

זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. לפני כשנה, לאחר ששיחררה את הצ'אטבוט שלה שנקרא אז - בארד, הצ'אטבוט סיפק מידע שגוי ולא מדויק שגרם למניות החברה לרדת ב-9%. "אנו מודעים לכך שג'ימיני מייצר אי דיוקים בחלק מהתמונות ההיסטוריות אותן הוא מייצר", אמרה החברה.

בארד מותג מחדש כג'ימיני מוקדם יותר החודש, בנוסף להשקה של מסלול בתשלום למשתמשים המעוניינים לקבל יכולות טובות יותר ממודל ה-AI. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Django 23/02/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    עננה לי ש- 500 מגה-בייט (כפול 8 = 4000 מגה-ביט) קטן מ-1000 ג'יגה-ביט
  • --- 26/02/2024 21:21
    הגב לתגובה זו
    4000 מגה בייט קטן מ-1000 ג'יגה בייט, או שכתבת לא נכון
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.