קרן בירד אישרה השקעה של 9.6 מיליון דולר בחברות ישראליות
קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה בישיבת הדירקטוריון שנערכה בדצמבר 2023 בוושינגטון, השקעה בסך 9.6 מיליון דולר בעשרה פרויקטים משותפים בין חברות אמריקאיות וישראליות. בנוסף למענקים, הפרויקטים צפויים למימון מהמגזר הפרטי שיביאו את ההשקעה הכוללת ל-24.5 מיליון דולר.
עשרת הפרויקטים שאושרו מצטרפים ליותר מ-1,000 פרויקטים שבהם השקיעה הקרן במהלך 46 שנות קיומה. עד כה, ההשקעה הכוללת של בירד בפרויקטים משותפים עומדת על כ- 400 מיליון דולר, והיא תרמה למכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר. הפרויקטים המאושרים הם:
חברת Celleste Bio הישראלית וחברת Mondelez International האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח וייצור מוצקי קקאו ללא שומן באמצעות טכנולוגיה מבוססת תאים.
חברת CENS Materials הישראלית וחברת LiCAP Technologies האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח תהליכי ייצור המבוססים על תהליך "אלקטרודה יבשה" עם טכנולוגיית פיזור צינוריות ננו פחמן על גבי סוללות ליתיום-יון, להעלאת הקיבולת האנרגטית של הסוללות והורדת עלויות ייצור.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת Diptera.ai הישראלית וחברת Vectech האמריקאית יפתחו תהליך מבוסס בינה מלאכותית ומערכת לניטור ובקרה של יתושי Anopheles stephensi המפיצים את מחלת המלריה.
חברת Greatnix (Opmed.AI) הישראלית ובית החולים Mayo Clinic בארה"ב ישתפו פעולה בהרחבת פיתוח מערכת ה-Smart Planner, תוכנת אופטימיזציה לחדרי ניתוח מבוססת בינה מלאכותית לייעול תהליכים וניצול מיטבי של משאבים.
חברת Hypervision הישראלית וחברת Light Polymers האמריקאית יפתחו טכנולוגיה לציפוי כימי מקוטב מבוסס גבישים נוזליים, כולל מערכת תומכת, לאופטיקה של מציאות מדומה VR/MR.
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
חברת Imagindairy הישראלית וחברת Ginkgo Bioworks האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח חלבוני חלב מרכזיים שמקורם אינו מן החי לייצור מוצרי חלב חדשניים במחירים תחרותיים.
חברת LahakX הישראלית וחברת Aero Systems West האמריקאית יפתחו נחיל רחפנים בעלי יכולת נשיאה גבוהה לריסוס חקלאי ולמניעת שריפות.
בית החולים שיבא תל השומר וחברת Serpin Pharma האמריקאית יבצעו ניסוי קליני שלב 2 לבדיקת יעילות הטיפול להשבת האיזון החיסוני לחולים הסובלים מאוטם שריר הלב.
התעשייה האוירית לישראל וחברת MELD Printworks האמריקאית יפתחו וייצרו רכיבי תעופה אזרחית תוך שימוש בטכנולוגית ייצור תוספתי.
חברת Tissue Dynamics הישראלית וחברת מאגר התאים הביולוגיים ATCC האמריקאית יפתחו מערכת לבדיקת השפעת ורעילות תרופות על פעילות הלב.
"במחזור הנוכחי ראינו מגוון מרשים של שיתופי פעולה בתחומים חיוניים לעתיד שלנו, הכוללים טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מוצרים בתחום הביוטכנולוגיה ופיתוחים פורצי דרך בתהליך ייצור סוללות לרכבים חשמליים", מסרה גב' מוג'דה בהר, מנהלת בכירה לחדשנות ותעשייה ב-NIST, המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארה"ב, ויו"ר משותף במועצת הנגידים של קרן BIRD. "לאחר תהליך הערכה קפדני על ידי מועצת הנגידים, אנו שמחים להודיע על עשרת הפרויקטים שקיבלו מענקים ומצפים לראות הצלחה במסחור המוצרים שלהם."
"אחד הביטויים לשותפות האמיצה, בת עשרות השנים בין ישראל לארה"ב הוא התמיכה של שתי המדינות בתעשיית ההייטק באמצעות קרן BIRD", מסרה ד"ר עינת מגל, מ"מ המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ויו"ר שותפה של מועצת הנגידים של BIRD. "השותפות הזו משמעותיות ומביאה לחברות הישראליות והאמריקאיות ערך מוסף במיוחד בתקופה המורכבת בה מצויה תעשיית ההייטק העולמית והישראלית. אנו רוצים לברך את החברות של עשרת הפרויקטים המצוינים שנבחרו ומאחלים להצלחתם העיסקית.”
"בקרן בירד אנו גאים בהענקת מענקים למספר שיא של פרויקטים המחזקים את שיתופי הפעולה בין ארה"ב לישראל, ומדגישים חדשנות ממוקדת בפיתוח ובהבאת מוצרים מסחריים לשוק", מסר מר ירון לוטן, מנכ"ל קרן BIRD. "במחזור הנוכחי ראינו מגוון רחב של פרויקטים בתחומים ובאיזורים גיאוגרפים שונים, המדגימים את המחויבות שלנו לקידום שותפויות משמעותיות המקדמות חדשנות בתחומים מגוונים."
האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות
חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.
קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.
OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.
הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.
- דרך ה-SharePoint: האקרים סינים חדרו כמעט עד לתכנית הגרעין האמריקאית
- האם האקר AI טוב יותר מהאקר אנושי? על הסטארט אפ שגייס 75 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
