קרן בירד אישרה השקעה של 9.6 מיליון דולר בחברות ישראליות
קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה בישיבת הדירקטוריון שנערכה בדצמבר 2023 בוושינגטון, השקעה בסך 9.6 מיליון דולר בעשרה פרויקטים משותפים בין חברות אמריקאיות וישראליות. בנוסף למענקים, הפרויקטים צפויים למימון מהמגזר הפרטי שיביאו את ההשקעה הכוללת ל-24.5 מיליון דולר.
עשרת הפרויקטים שאושרו מצטרפים ליותר מ-1,000 פרויקטים שבהם השקיעה הקרן במהלך 46 שנות קיומה. עד כה, ההשקעה הכוללת של בירד בפרויקטים משותפים עומדת על כ- 400 מיליון דולר, והיא תרמה למכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר. הפרויקטים המאושרים הם:
חברת Celleste Bio הישראלית וחברת Mondelez International האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח וייצור מוצקי קקאו ללא שומן באמצעות טכנולוגיה מבוססת תאים.
חברת CENS Materials הישראלית וחברת LiCAP Technologies האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח תהליכי ייצור המבוססים על תהליך "אלקטרודה יבשה" עם טכנולוגיית פיזור צינוריות ננו פחמן על גבי סוללות ליתיום-יון, להעלאת הקיבולת האנרגטית של הסוללות והורדת עלויות ייצור.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת Diptera.ai הישראלית וחברת Vectech האמריקאית יפתחו תהליך מבוסס בינה מלאכותית ומערכת לניטור ובקרה של יתושי Anopheles stephensi המפיצים את מחלת המלריה.
חברת Greatnix (Opmed.AI) הישראלית ובית החולים Mayo Clinic בארה"ב ישתפו פעולה בהרחבת פיתוח מערכת ה-Smart Planner, תוכנת אופטימיזציה לחדרי ניתוח מבוססת בינה מלאכותית לייעול תהליכים וניצול מיטבי של משאבים.
חברת Hypervision הישראלית וחברת Light Polymers האמריקאית יפתחו טכנולוגיה לציפוי כימי מקוטב מבוסס גבישים נוזליים, כולל מערכת תומכת, לאופטיקה של מציאות מדומה VR/MR.
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
חברת Imagindairy הישראלית וחברת Ginkgo Bioworks האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח חלבוני חלב מרכזיים שמקורם אינו מן החי לייצור מוצרי חלב חדשניים במחירים תחרותיים.
חברת LahakX הישראלית וחברת Aero Systems West האמריקאית יפתחו נחיל רחפנים בעלי יכולת נשיאה גבוהה לריסוס חקלאי ולמניעת שריפות.
בית החולים שיבא תל השומר וחברת Serpin Pharma האמריקאית יבצעו ניסוי קליני שלב 2 לבדיקת יעילות הטיפול להשבת האיזון החיסוני לחולים הסובלים מאוטם שריר הלב.
התעשייה האוירית לישראל וחברת MELD Printworks האמריקאית יפתחו וייצרו רכיבי תעופה אזרחית תוך שימוש בטכנולוגית ייצור תוספתי.
חברת Tissue Dynamics הישראלית וחברת מאגר התאים הביולוגיים ATCC האמריקאית יפתחו מערכת לבדיקת השפעת ורעילות תרופות על פעילות הלב.
"במחזור הנוכחי ראינו מגוון מרשים של שיתופי פעולה בתחומים חיוניים לעתיד שלנו, הכוללים טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מוצרים בתחום הביוטכנולוגיה ופיתוחים פורצי דרך בתהליך ייצור סוללות לרכבים חשמליים", מסרה גב' מוג'דה בהר, מנהלת בכירה לחדשנות ותעשייה ב-NIST, המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארה"ב, ויו"ר משותף במועצת הנגידים של קרן BIRD. "לאחר תהליך הערכה קפדני על ידי מועצת הנגידים, אנו שמחים להודיע על עשרת הפרויקטים שקיבלו מענקים ומצפים לראות הצלחה במסחור המוצרים שלהם."
"אחד הביטויים לשותפות האמיצה, בת עשרות השנים בין ישראל לארה"ב הוא התמיכה של שתי המדינות בתעשיית ההייטק באמצעות קרן BIRD", מסרה ד"ר עינת מגל, מ"מ המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ויו"ר שותפה של מועצת הנגידים של BIRD. "השותפות הזו משמעותיות ומביאה לחברות הישראליות והאמריקאיות ערך מוסף במיוחד בתקופה המורכבת בה מצויה תעשיית ההייטק העולמית והישראלית. אנו רוצים לברך את החברות של עשרת הפרויקטים המצוינים שנבחרו ומאחלים להצלחתם העיסקית.”
"בקרן בירד אנו גאים בהענקת מענקים למספר שיא של פרויקטים המחזקים את שיתופי הפעולה בין ארה"ב לישראל, ומדגישים חדשנות ממוקדת בפיתוח ובהבאת מוצרים מסחריים לשוק", מסר מר ירון לוטן, מנכ"ל קרן BIRD. "במחזור הנוכחי ראינו מגוון רחב של פרויקטים בתחומים ובאיזורים גיאוגרפים שונים, המדגימים את המחויבות שלנו לקידום שותפויות משמעותיות המקדמות חדשנות בתחומים מגוונים."

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)