יאיר ורועי מייסדי אנקדוטסד
צילום: אנקדוטסד

הסטארטאפ הישראלי anecdotes גייס 25 מיליון דולר

הגיוס הובל על ידי קרן Glilot Capital Partners, בהשתתפות המשקיעים הקיימים Red Dot Capital Partners, Vintage Investment Partners ו-Shasta Venture. הסבב החדש מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-55 מיליון דולר
נחמן שפירא |

חברת הסטארטאפ anecdotes, המפתחת פלטפורמה לאוטומציה של תהליכי קומפליינס בארגונים, השלימה סבב גיוס B בסך 25 מיליון דולר. הסיבוב הובל על ידי קרן Glilot Capital Partners, בהשתתפות המשקיעים הקיימים Red Dot Capital Partners, Vintage Investment Partners ו-Shasta Venture, וכן Vertex ו-DTCP שהצטרפו כמשקיעים חדשים. הסבב החדש מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-55 מיליון דולר.

מייסדי anecdotes יאיר קוזניצוב מנכל רועי עמיאור סמנכל מוצר

  מייסדי anecdotes יאיר קוזניצוב מנכל, רועי עמיאור סמנכל מוצר. צילום anecdotes 

anecdotes פועלת בתחום ה-GRC (ממשל, ניהול סיכונים ותאימות). הפלטפורמה של החברה מאפשרת לארגונים לנהל את תהליכי ניהול הסיכונים והקומפליינס על פי דרישות הרגולציה על ידי איסוף ונורמליזציה של המידע בצורה אוטומטית, המחליפה את הצורך לבצע פעולות ידניות. הפלטפורמה משמשת כסביבת עבודה עבור כל הגורמים המעורבים בתהליכים אלו, מנהלי קומפליינס, מנהלי אבטחת מידע, מבקרים חיצוניים ויועצים. השימוש באוטומציה חוסך עבודה ידנית מייגעת, משאבי זמן וכסף לארגון, משפר את איכות ודיוק המידע שבן אדם מתקשה להגיע אליהם. המידע שנאסף על ידי הפלטפורמה יכול לשמש את הארגון לקבלת אישורים לעמידה ברגולציות שונות.

 

אינטגרציה עם 120 פלטפורמות

מאז סבב הגיוס האחרון, בפברואר 2022, הגדילה החברה יותר מפי 3 את ה-ARR וזאת בעיקר הודות להרחבת בסיס הלקוחות בארה"ב שכולל כיום בין השאר את החברות Lifelabs, Snowflake, Coinbase, Aristocrat, SoFi, Grafana, Payscale ורבות נוספות. במהלך השנה האחרונה האיצה החברה פיתוח של יישומים חדשים ויכולות ניהול דאטה במערכת ההפעלה כדי לענות על הצרכים של ארגונים מתקדמים. היכולות הבולטות כוללות ניתוח מידע ו-Playbooks שמחזקים את כל אחד מיישומי ה-GRC הקיימים והחדשים, כמו גם ערכת כלים של GenAI לניהול ביקורת, ניהול מדיניות וסיכונים, בחינת גישת משתמשים ועוד. בין הכלים החדשים של החברה anecdotes AI Toolkit, המספק רשימה מקיפה של סיכונים, בקרות ומדיניות לשילוב מאובטח של יכולות AI Generative.

הפלטפורמה פועלת באינטגרציה עם 120 פלטפורמות, כולל מערכות ארגוניות שנמצאות בשימוש נרחב כגון Azure, PagerDuty, Datadog וכן בתחום הזהות, אבטחה ותשתית ענן. הנוכחות של החברה באתרים המרכזיים של Google Cloud Marketplace ו- Amazon Web Services מגדילה את החשיפה שלה. בנוסף, הרחיבה החברה את מעגל הפרטנרים ויצרה קשרים וחיבורים עם עשרות שותפי ערוצים וחברות ייעוץ.

החברה הוקמה בשנת 2020 על ידי יאיר קוזניצוב המשמש כמנכ"ל ורועי עמיאור סמנכ"ל מוצר. לחברה משרדים בתל אביב, ניו יורק וסן פרנסיסקו, והיא מעסיקה 60 עובדים. ההשקעה תשמש את החברה להמשך ההתרחבות הגלובלית בצפון אמריקה, אירופה, והמזרח הרחוק וחיזוק השותפויות עם Deloitte, Coalfire, Google וחברות נוספות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.