מייסדי Cider Security
צילום: ויקטור לוי

חברת הסייבר הישראלית Cider Security גייסה 38 מיליון דולר

את הגיוס עבור חברת הסייבר Cider Security שפיתחה מערכת הפעלה לעולמות ה- Application Security הובילה טיגר גולבל שהצטרפה לגלילות קפיטל והגיעו לסך גיוסים של 38 מיליון דולר
קרן בוטביניק |
נושאים בכתבה גיוס הון סייבר

חברת Cider Security, שפיתחה מערכת הפעלה לעולמות ה-Application Security הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 38 מיליון דולר מצד המשקיעים הקיימים בחברה - Tiger Global Management ו-Glilot Capital Partners, כאשר לחברה גם משקיעים פרטיים כמו Atlassian, DataBricks, SoFi ועוד.

החברה פיתחה פלטפורמה שמספקת לצוותי אבטחה תמונה מעמיקה ומקיפה של הטכנולוגיות, המערכות והתהליכים הקיימים בסביבת הפיתוח של הארגון. הטכנולוגיה צפויה לאפשר לצוותי האבטחה להטמיע בקרות ופתרונות למאפיינים הטכנולוגיים הייחודיים לכל סביבה ולהשיג חוסן מלא בכל תהליך ה-CD/CI (Continuous Integration Continuous Delivery). הטכנולוגיה שבנתה לדברי החברה ייחודית ותאפשר לארגונים להטמיע ולנהל תוכניות Application Security תוך דקות בודדות.

מטרת גיוס הסבב הנוכחי הוא להרחבת פעילות מרכז הפיתוח בארץ והקמת משרדים חדשים ברחבי העולם כדי לתת פתרון לביקוש ההולך וגובר לשירותי החברה. החברה נמצאת בשימוש של עשרות חברות גלובליות ומעסיקה כ-60 עובדים כיום בשלוש יבשות וצפויה להכפיל את עצמה.

 

החברה נוסדה בסוף שנת 2020 ע"י גיא פלכטר (מנהל אבטחת מידע לשעבר ב-AppsFlyer) ודניאל קריבלביץ' אשר לקח חלק בתפקידים שונים בכירים בתחום.

גיא פלכטר, מנכ"ל ומייסד שותף של Cider Security: "דניאל ואני חווינו בתפקידנו הקודמים את האתגרים עימם מתמודדים צוות אבטחת המידע סביב אבטחה של תהליכי הפיתוח. בחרנו לפתח מוצר שייתן מענה מדויק לכל אותם הכאבים אותם חווינו בעצמנו בעבר. ההוכחה להצלחתנו היא הביקוש האדיר למוצר, ביקוש אשר כבר בשלב מוקדם בתהליך הצמיחה שלנו מתעלה על כל ציפיותנו".

ג'ון קרטיוס, שותף ב-Tiger Global Management: "הביקוש בשוק למוצר של Cider Security הוא עצום. הפתרונות הקיימים הזמינים לצוותי אבטחת המידע אינם עומדים בקצב ההתעצמות של איומי הסייבר סביב תהליכי ומערכות הפיתוח, מה שמייצר נקודות תורפה משמעותיות שמשפיעות על עסקים ברחבי העולם. Cider Security עומדת להפוך לסטנדרט של תעשיית אבטחת המידע עבור עולמות ה- CI/CD. על אף העובדה שהם יחסית בתחילת דרכם, הם הגיעו לאבני דרך מרשימות וקיבלו פידבק מדהים מהשוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.