מייסדי Cider Security
צילום: ויקטור לוי

חברת הסייבר הישראלית Cider Security גייסה 38 מיליון דולר

את הגיוס עבור חברת הסייבר Cider Security שפיתחה מערכת הפעלה לעולמות ה- Application Security הובילה טיגר גולבל שהצטרפה לגלילות קפיטל והגיעו לסך גיוסים של 38 מיליון דולר
קרן בוטביניק |
נושאים בכתבה גיוס הון סייבר

חברת Cider Security, שפיתחה מערכת הפעלה לעולמות ה-Application Security הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 38 מיליון דולר מצד המשקיעים הקיימים בחברה - Tiger Global Management ו-Glilot Capital Partners, כאשר לחברה גם משקיעים פרטיים כמו Atlassian, DataBricks, SoFi ועוד.

החברה פיתחה פלטפורמה שמספקת לצוותי אבטחה תמונה מעמיקה ומקיפה של הטכנולוגיות, המערכות והתהליכים הקיימים בסביבת הפיתוח של הארגון. הטכנולוגיה צפויה לאפשר לצוותי האבטחה להטמיע בקרות ופתרונות למאפיינים הטכנולוגיים הייחודיים לכל סביבה ולהשיג חוסן מלא בכל תהליך ה-CD/CI (Continuous Integration Continuous Delivery). הטכנולוגיה שבנתה לדברי החברה ייחודית ותאפשר לארגונים להטמיע ולנהל תוכניות Application Security תוך דקות בודדות.

מטרת גיוס הסבב הנוכחי הוא להרחבת פעילות מרכז הפיתוח בארץ והקמת משרדים חדשים ברחבי העולם כדי לתת פתרון לביקוש ההולך וגובר לשירותי החברה. החברה נמצאת בשימוש של עשרות חברות גלובליות ומעסיקה כ-60 עובדים כיום בשלוש יבשות וצפויה להכפיל את עצמה.

 

החברה נוסדה בסוף שנת 2020 ע"י גיא פלכטר (מנהל אבטחת מידע לשעבר ב-AppsFlyer) ודניאל קריבלביץ' אשר לקח חלק בתפקידים שונים בכירים בתחום.

גיא פלכטר, מנכ"ל ומייסד שותף של Cider Security: "דניאל ואני חווינו בתפקידנו הקודמים את האתגרים עימם מתמודדים צוות אבטחת המידע סביב אבטחה של תהליכי הפיתוח. בחרנו לפתח מוצר שייתן מענה מדויק לכל אותם הכאבים אותם חווינו בעצמנו בעבר. ההוכחה להצלחתנו היא הביקוש האדיר למוצר, ביקוש אשר כבר בשלב מוקדם בתהליך הצמיחה שלנו מתעלה על כל ציפיותנו".

ג'ון קרטיוס, שותף ב-Tiger Global Management: "הביקוש בשוק למוצר של Cider Security הוא עצום. הפתרונות הקיימים הזמינים לצוותי אבטחת המידע אינם עומדים בקצב ההתעצמות של איומי הסייבר סביב תהליכי ומערכות הפיתוח, מה שמייצר נקודות תורפה משמעותיות שמשפיעות על עסקים ברחבי העולם. Cider Security עומדת להפוך לסטנדרט של תעשיית אבטחת המידע עבור עולמות ה- CI/CD. על אף העובדה שהם יחסית בתחילת דרכם, הם הגיעו לאבני דרך מרשימות וקיבלו פידבק מדהים מהשוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה. 

מייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירימייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירי

הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר

החברה מפתחת טכנולוגיית מאיץ אלקטרומגנטי שנועד לאפשר פיתוח מואץ של מערכות היפרסוניות. מייסדי המיזם הם הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד המדע וחברה בצוות הפיתוח  של כיפת ברזל, פרד סימון, ממייסדי Jfrog ושחר בהירי ממייסדי Valerann.


הדס ברטל |

הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog, ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים. 

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.