חברת הסייבר הישראלית Cider Security גייסה 38 מיליון דולר
חברת Cider Security, שפיתחה מערכת הפעלה לעולמות ה-Application Security הודיעה על השלמת סבב גיוס A בסך 38 מיליון דולר מצד המשקיעים הקיימים בחברה - Tiger Global Management ו-Glilot Capital Partners, כאשר לחברה גם משקיעים פרטיים כמו Atlassian, DataBricks, SoFi ועוד.
החברה פיתחה פלטפורמה שמספקת לצוותי אבטחה תמונה מעמיקה ומקיפה של הטכנולוגיות, המערכות והתהליכים הקיימים בסביבת הפיתוח של הארגון. הטכנולוגיה צפויה לאפשר לצוותי האבטחה להטמיע בקרות ופתרונות למאפיינים הטכנולוגיים הייחודיים לכל סביבה ולהשיג חוסן מלא בכל תהליך ה-CD/CI (Continuous Integration Continuous Delivery). הטכנולוגיה שבנתה לדברי החברה ייחודית ותאפשר לארגונים להטמיע ולנהל תוכניות Application Security תוך דקות בודדות.
מטרת גיוס הסבב הנוכחי הוא להרחבת פעילות מרכז הפיתוח בארץ והקמת משרדים חדשים ברחבי העולם כדי לתת פתרון לביקוש ההולך וגובר לשירותי החברה. החברה נמצאת בשימוש של עשרות חברות גלובליות ומעסיקה כ-60 עובדים כיום בשלוש יבשות וצפויה להכפיל את עצמה.
החברה נוסדה בסוף שנת 2020 ע"י גיא פלכטר (מנהל אבטחת מידע לשעבר ב-AppsFlyer) ודניאל קריבלביץ' אשר לקח חלק בתפקידים שונים בכירים בתחום.
גיא פלכטר, מנכ"ל ומייסד שותף של Cider Security: "דניאל ואני חווינו בתפקידנו הקודמים את האתגרים עימם מתמודדים צוות אבטחת המידע סביב אבטחה של תהליכי הפיתוח. בחרנו לפתח מוצר שייתן מענה מדויק לכל אותם הכאבים אותם חווינו בעצמנו בעבר. ההוכחה להצלחתנו היא הביקוש האדיר למוצר, ביקוש אשר כבר בשלב מוקדם בתהליך הצמיחה שלנו מתעלה על כל ציפיותנו".
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ון קרטיוס, שותף ב-Tiger Global Management: "הביקוש בשוק למוצר של Cider Security הוא עצום. הפתרונות הקיימים הזמינים לצוותי אבטחת המידע אינם עומדים בקצב ההתעצמות של איומי הסייבר סביב תהליכי ומערכות הפיתוח, מה שמייצר נקודות תורפה משמעותיות שמשפיעות על עסקים ברחבי העולם. Cider Security עומדת להפוך לסטנדרט של תעשיית אבטחת המידע עבור עולמות ה- CI/CD. על אף העובדה שהם יחסית בתחילת דרכם, הם הגיעו לאבני דרך מרשימות וקיבלו פידבק מדהים מהשוק".
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
