המזגן של השכנים מרעיש - זו אחת הסיבות המרכזיות לסכסוכי שכנים מה אפשר לעשות?
בעיות עם שכנים יכולות להפוך לסיוט גדול. אחד התחומים שגורם לחיכוך גדול בין השכנים הוא רעש. אלו מתלוננים על רעש והאחרים טוענים ש"אין מה לעשות", שהם ישתדלו, שזה לא באמת רועש והבעיה אצל המתלוננים.
בתוך כל הרעש, אחד הנפוצים הוא - רעש ממזגנים. רעשים בלתי פוסקים ממזגן דירה בקומה השנייה בבניין בכפר סבא הובילו למאבק שכנים שהגיע עד לפתחו של המפקח על המקרקעין. תושב הקומה השלישית בבניין, שסבל מהרעש לטענתו, דרש פתרון: או תיקון המזגן או פירוקו המוחלט.
מזגן חדש, בעיות ישנות
לטענת הדייר בקומה השלישית, המזגן הותקן בניגוד לתקנים וגרם למטרד רעש בלתי נסבל שהפריע לאיכות חייו. לאחר שפניותיו למשטרה ולבית משפט השלום לא הניבו תוצאות, הוא פנה למפקח על המקרקעין.
הנתבעים, בעלי הדירה והדייר, טענו להגנתם כי המזגן הותקן על ידי טכנאי מקצועי ובהתייעצות עם התובע עצמו. הם אף הסכימו לשנות את מיקום המדחס בניסיון לשמור על יחסי שכנות טובים.
- מיזוג ממוקד, נוחות מקסימלית: כך תבחרו פתרון מיזוג שמתאים בדיוק לחלל שלכם
- תדיראן תיכנס לתחום הטעינה של רכבים חשמליים? המניה מזנקת ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכמה שלא הבשילה לפתרון
בשלב מסוים, הגיעו הצדדים להסכמה: בעלי המזגן יגישו אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן הותקן כראוי, כולל התקנת גומיות להפחתת הרעש. אלא שהאישור שהוצג היה צילום הודעת טכנאי, שלטענתם מאשר את התקנת הגומיות, אך ללא תיעוד רשמי בכתב ובאופן חלקי שאין בו כדי לאשר את האישור באופן מלא.
המפקח מאיר פורת קבע כי המסמך אינו עומד בדרישות ההסכמה, מאחר ולא צוין בו שהמזגן מותקן בצורה שאינה יוצרת מטרד רעש.
הפסיקה: תקן או תפרק
המפקח קבע כי על הנתבעים להציג אישור מבעל מקצוע המאשר שהמזגן מותקן באופן תקין ואינו מהווה מטרד רעש – וזאת בתוך 45 יום. אם לא יוצג אישור כזה, יידרשו הנתבעים לפרק את המזגן בתוך 60 יום ולהציג אישור לפירוק.
המפקח ציין שבאופן כללי תלונות על מטרדי רעש אינן בסמכותו, אך במקרה זה, מאחר והתקנון המוסכם של הבניין קובע כי אסור לבצע פעולות הגורמות לרעש לא סביר, התביעה כן נופלת תחת סמכותו.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
משמעות הפסיקה: מתי אפשר לפנות למפקח?
המקרה מצביע על אפשרות חדשה עבור בעלי דירות בבית משותף: תביעות הקשורות למטרדי רעש עשויות להיכלל בסמכות המפקח, בתנאי שתקנון הבניין המשותף כולל הוראות מפורשות בנושא.
שאלות ותשובות על סכסוכי שכנים על רעש ממזגן
מה המשמעות של הפסיקה עבור בעלי דירות?
הפסיקה מצביעה על כך שבמקרים של רעש לא סביר, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין – כל עוד נושא זה מוסדר בתקנון הבית המשותף.
מה הוחלט לגבי המזגן?
אם לא יינתן אישור רשמי על התקנה תקינה שאינה יוצרת רעש, ייאלצו הנתבעים לפרק את המזגן.
מה ניתן ללמוד מהמקרה?
החשיבות של תקנון ברור בבית משותף. אם התקנון מכסה נושאים כמו רעש, ניתן להיעזר בו לצורך טיפול במטרדים.
מהי הסמכות של המפקח?
המפקח מטפל בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף על בסיס זכויות וחובות שנקבעו בתקנון הבניין.
- 1.מאיר 28/12/2024 21:32הגב לתגובה זומזגן זה כמו מקרר, מקרר לא מרעיש . אם המזגן מרעיש סימן שמי שהתקין את המזגן לא ביצע את ההתקנה כמו שצריך ,לעיתים נדירות יש בעיית יצרן .
- בוריס 04/01/2025 09:56הגב לתגובה זומקרר מבחינת רעש מיצר פחות דציבל היות והמדחס קטן והמעבה אין לו מאווררים כי המעבה הוא מעבה שמעבה באופן טיבעי. כמו כן היות ומזגנים לרוב בבתים החדשים מותקנים בתוך מסתורי הכביסה אז נוצרת תהודה.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
