הגרלה
צילום: מגה מיליונס

1.22 מיליארד דולר בהגרלת "מגה מיליונס": החלום שיכול לשנות חיים או פנטזיה יקרה מדי?

השאלות המוסריות על הגרלות, לאן הולך הכסף של המגרילים ולמה כלכלית לא שווה להשתתף בהגרלה?
עמית בר | (3)

נתחיל בכך שהגרלות הן מצב שהמגריל מקבל סכום מסוים ואחרי שהוא גוזר קופון הוא מחלק אותו לזוכים. כלומר, המשתתפים מקבלים פחות ממה שהם נתנו - התוחלת היא להפסד. זה ברור וידוע וכשלוקחים בחשבון שהסיכוי לזכות בפרס גדול הוא אפסי, אין באמת רציונל להשתתף ועדיין בהגרלות משתתפים המונים וזה רק הולך וגדל. הסיבה - זה מייצר תקווה.

הגרלת "מגה מיליונס" האמריקאית שוברת שיאים עם פרס עצום של 1.22 מיליארד דולר – אחד מהפרסים הגדולים בהיסטוריה. אך מה באמת עומד מאחורי המספרים האלה? איך הגרלות הפכו לכלי משמעותי בכלכלה האמריקאית, ומה הסיכויים האמיתיים שלכם להפוך למיליונרים ברגע?

 

הפרסים שמתקרבים לשמיים: איך זה עובד?

הגרלת "מגה מיליונס" לא התחילה עם המספרים הענקיים שאנחנו מכירים היום. כשהושקה ב-1996, הפרס הגדול עמד על חמישה מיליון דולר בלבד. אבל ככל שהשנים חלפו, המודל הכלכלי של ההגרלה הפך למשוכלל יותר.

כרטיסים נמכרים ב-45 מדינות, ובאפריל הקרוב יעלה המחיר מ-2 דולר ל-5 דולר – עלייה של 150%. השינוי הזה נועד להגדיל את הפרסים ולשפר מעט את סיכויי הזכייה. הפרסים האלה ממומנים בעיקר ממכירת הכרטיסים, כאשר חלק מהכסף הולך למדינות המשתתפות בפרויקט.

עם זאת, הסיכוי לזכות בפרס הגדול הוא קלוש במיוחד – אחד ל-292 מיליון. למרות זאת, מיליוני אנשים ממשיכים להשתתף בכל הגרלה, כי לכל כרטיס יש ערך אחד שאין לו מחיר: הוא מספק חלום.

 

היסטוריה של הגרלות: רומא העתיקה ועד לארה"ב של היום

הגרלות קיימות עוד מתקופת רומא העתיקה, אז קיסרים השתמשו בהן כדי לארגן אירועים חברתיים. בארה"ב, הן הפכו לכלי מרכזי במימון פרויקטים ציבוריים עוד בתקופת המהפכה האמריקאית. תומס ג'פרסון אפילו כינה אותן "מס המוטל רק על המעוניינים", בגלל שהן מבוססות על בחירה ולא על כפייה.

הגרלות כמו "מגה מיליונס" ו"פאוורבול" לוקחות את הרעיון הזה ומנגישות אותו לעידן המודרני. הן מספקות פרסים עצומים שמדליקים את הדמיון של מיליונים, אבל גם מכניסות מיליארדים לקופות המדינות. הכנסות אלו משמשות למימון חינוך, בריאות ופרויקטים ציבוריים, והופכות את ההגרלות למעין "מס חלומות" שמועיל לשני הצדדים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מה באמת עושים עם סכומים כאלה?

1.22 מיליארד דולר הוא סכום שקשה לתפוס. כדי לסבר את האוזן, מדובר בסכום שיכול לקנות קבוצת ספורט מקצועית או לרכוש מאות דירות יוקרה, או לממן למאות אלפי אנשים כרטיסים לסיבוב הופעות של כוכב עולמי כמו טיילור סוויפט.

אבל יש גם ביקורת על הפרסים העצומים. חוקרים טוענים שאנחנו מתקרבים למצב שבו סכומים כאלה יהפכו לשגרה. ג'ונתן ד. כהן, מחבר הספר "For a Dollar and a Dream", אומר: "השאלה הגדולה היא – האם אנשים ימשיכו להתרגש מפרסים כאלה, או שההתלהבות תדעך?" ומעבר לכך - קבלת סכום כסף גדול במקרים רבים "הורסת את החיים". מה שהיה הוא לא מה שיהיה וכשחוזרים אל אותם זוכים מתברר שהם היו מעדיפים במקרים רבים שלא לזכות.

 

מי מרוויח יותר – הזוכה או המדינה?

למרות שכל הפרסים הגדולים מגיעים לכותרות, החלק הארי של ההכנסות מגיע למדינות. הרווחים ממכירת הכרטיסים מממנים חינוך, תשתיות ופרויקטים חברתיים, ולמעשה מאפשרים לממשלות להימנע מהעלאת מיסים. גם בארץ זה כך - המדינה מפעילה ושולטת במפעל הפיס שהוא זה שאחראי על ההגרלות במדינה והוא משלם סכום ממשעותי לזוכים, אבל סכום של מאות מיליונים בשנה למדינה או לפעולות קהילתיות.

הבעיה בהגרלות היא שהן פונות בעיקר לאנשים במצב כלכלי קשה, שמבזבזים את מעט הכסף שיש להם כדי להשתתף בחלום. "הגרלות הן כמו מס על התקווה", אומרים המבקרים, "אבל מי שבאמת מרוויח מהן זה המדינה."

 

שאלות ותשובות על הגרלות

מה הסיכוי האמיתי לזכות בפרס הגדול?

הסיכוי לזכות בפרס הגדול עומד על אחד ל-292 מיליון. זה בערך כמו לנסות למצוא מחט בערמת שחת ענקית, אבל לאנשים רבים, הסיכוי הקלוש הזה מספיק כדי לנסות.

למה מחיר הכרטיסים עולה?

העלאת המחיר נועדה להגדיל את הקופה וליצור פרסים גדולים יותר. בנוסף, המדינות המשתתפות מרוויחות יותר מהמכירות.

מה קורה אם זוכים בפרס?

זוכים יכולים לבחור בין תשלום חד-פעמי לבין תשלומים שנתיים. חשוב לזכור שיש מס על סכום הזכייה.

האם הגרלות מוסריות?

יש דעות חלוקות. מצד אחד, הן מספקות הכנסות משמעותיות למדינות ומשמשות למטרות חיוביות. מצד שני, הן עשויות לנצל את התקווה של אנשים במצב כלכלי קשה.

מה היה הפרס הגדול ביותר בהיסטוריה?

ב-2016, "פאוורבול" הציעה פרס של 1.586 מיליארד דולר – הפרס הגדול ביותר אי פעם. הוא חולק בין שלושה זוכים.

איך ההגרלות משפיעות על החברה?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 28/12/2024 12:22
    הגב לתגובה זו
    ללא המלצה בחברת מלון CZR,גם שם זו לא בוננזה,שלא לדבר על MGM Iכיו"ב
  • 2.
    לרון 28/12/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    כל חודש בתוכנית המנויים של מפעל הפיס 60ש"ח,מקבל מידי פעם 50ש"ח אריאלה עוד לא צלצלה וגם לא תצלצל!שמישהו יתנדב לספר בעילום שם אפילו שהיא אריאלה צלצלה אליו!!!!
  • 1.
    מאוד לא אמריקאי 28/12/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
    מאד מוזר הרי האינטרס האמריקאי הבסיסי זה ליצור הכנסות. זה יכול להכפיל להם את ההכנסות בקלות. עצם ההגבלה של למלא טופס רק בתוך ארה"ב מוזרה מאוד. לשלוח כסף למישהו שימלא עבורי זה מסבך את העניין
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.