פלנטיר אלכס קארפ
צילום: טוויטר

פלנטיר - סיפור ההצלחה של 2024 - מה יהיה ב-2025?

האמונה בפוטנציאל הבינה המלאכותית דוחפת את מניית פלנטיר לשיאים חדשים, אך האנליסטים חלוקים: האם מדובר באורקל הבאה או בבועה שתתנפץ?

אדיר בן עמי | (3)

מעטות הן המניות שהצליחו לרשום ביצועים מרשימים כמו פלנטיר PALANTIR TECHNOLOGIES בשנת 2024. חברת הטכנולוגיה, המתמחה בניתוח נתונים מורכב, ראתה את מנייתה מזנקת ב-379% מתחילת השנה. אך האם יש בסיס איתן לעליות הדרמטיות הללו?

כשמביטים על נתוני החברה, קשה שלא להרים גבה: מכפיל הרווח העתידי זינק לרמה מסחררת של 175, בעוד מכפיל המכירות הרקיע לפי 54. אלו נתונים שגם עבור חברות צמיחה נחשבים חריגים במיוחד. אך בעולם ההייטק של 2024, לעיתים המספרים מספרים רק חלק מהסיפור. פלנטיר, שהתפרסמה תחילה בפתרונות מודיעין לגופים ממשלתיים, מיצבה את עצמה כשחקנית מרכזית בתחום הבינה המלאכותית הארגונית.

האנליסט דן אייבס מ-Wedbush, אחד התומכים הנלהבים של החברה, מזהה הזדמנות היסטורית: לדבריו, 2025 תהיה שנת פריצה בתחום ה-AI הארגוני, כאשר חברות יגדילו משמעותית את תקציבי ההשקעה בתחום. הטכנולוגיה של פלנטיר מציעה יתרון ייחודי: היכולת לקחת מידע מורכב ולהפוך אותו להחלטות עסקיות מעשיות. זו לא סתם עוד פלטפורמת AI, אלא מערכת שנבנתה מהיסוד לטפל באתגרים ארגוניים מורכבים.

אייבס אף הרחיק לכת בהשוואת פלנטיר לענקית התוכנה אורקל ORACLE CORP , אך דווקא מחיר היעד שלו למניה - 75 דולר - נמוך מהמחיר הנוכחי. זהו פרדוקס מעניין: גם התומכים הגדולים ביותר של החברה מתקשים להדביק את קצב העליות במניה.

 

תמחור על בסיס פוטנציאל

בשוק כיום יש שני מחנות מובהקים: המאמינים שפלנטיר תוביל את מהפכת ה-AI הארגונית, ומנגד הספקנים הטוענים שמדובר בבועה קלאסית שתתנפץ במוקדם או במאוחר. המעניין הוא שהמודלים הפיננסיים המסורתיים כמעט חסרי משמעות בהערכת החברה. השוק מתמחר את פלנטיר על בסיס אמונה בפוטנציאל עתידי, יותר מאשר על בסיס ביצועים נוכחיים.

שנת 2025 תהיה מכרעת: האם פלנטיר תצליח להפוך את ההבטחה הטכנולוגית שלה למציאות עסקית רווחית? האם החברות אכן יגדילו משמעותית את השקעותיהן ב-AI כפי שצופים האנליסטים? התשובות לשאלות אלו יקבעו אם העליות החדות במניה היו מוצדקות או בועה שהתנפחה יתר על המידה.

נראה שגורל המניה תלוי לא רק בביצועי החברה, אלא גם באמונת המשקיעים בעתיד הבינה המלאכותית הארגונית בכלל, ובמקומה של פלנטיר בו בפרט.

 

חוזים בשווי של יותר מ-600 מיליון דולר

חברת הבינה המלאכותית רשמה לאחרונה הישג משמעותי עם זכייתה בחוזים בשווי של עד 619 מיליון דולר מול צבא ארצות הברית, מה שמחזק את מעמדה כספקית טכנולוגיה מובילה למגזר הביטחוני האמריקאי. החוזים החדשים מהווים הרחבה של שיתוף הפעולה ארוך הטווח בין החברה לבין מערכת הביטחון האמריקאית.

קיראו עוד ב"גלובל"

במרכז העסקה עומדת תוכנית Army Vantage, פלטפורמת נתונים מתקדמת שפותחה על ידי פלנטיר במיוחד עבור צבא ארה"ב. המערכת מספקת פתרונות מקיפים בתחומי המוכנות המבצעית, ניהול שרשרת האספקה, וניהול משאבי אנוש, תוך שימוש ביכולות בינה מלאכותית מתקדמות.

החוזים החדשים משקפים את האמון הגובר של מערכת הביטחון האמריקאית בטכנולוגיה של פלנטיר, במיוחד על רקע האתגרים הגיאופוליטיים המתגברים והצורך בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. 

יתרה מכך, העסקה החדשה מדגישה את היתרון התחרותי של פלנטיר בשוק הבינה המלאכותית הביטחונית. היכולת של החברה לספק פתרונות מותאמים אישית לצרכים המורכבים של צבא ארה"ב, תוך שילוב טכנולוגיות AI מתקדמות, ממצבת אותה בעמדה אסטרטגית להמשך צמיחה במגזר הביטחוני.

 

הרבעון השלישי

בתוצאותיה לרבעון האחרון דיווחה פלנטיר על רווח של 10 סנט למניה והכנסות של 725.5 מיליון דולר - מעל תחזיות האנליסטים שצפו רווח של 9 סנט למניה והכנסות של 705 מיליון דולר. התוצאות החזקות מייצגות שיפור משמעותי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הציגה החברה רווח של 7 סנט למניה והכנסות של 558 מיליון דולר.

במיוחד בלטה הצמיחה המרשימה בשני מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: המגזר הממשלתי, המהווה את עמוד השדרה של פעילות החברה, צמח ב-40% והגיע להכנסות של 320 מיליון דולר. במקביל, המגזר המסחרי הציג צמיחה מרשימה אף יותר של 54%, עם הכנסות של 179 מיליון דולר.

בעקבות התוצאות החזקות, הנהלת החברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 2.8-2.81 מיליארד דולר, גבוה מהתחזית הקודמת שעמדה על 2.7-2.8 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה, אלכסנדר קארפ, ציין כי הביקוש לפתרונות הבינה המלאכותית של החברה נותר חזק הן מצד לקוחות ממשלתיים והן מצד לקוחות מסחריים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיכאל 27/12/2024 15:32
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שהחברה פנטסטית, לא מכיר מספיק. המכפיל שלה פסיכי ולי ברור שזו בועה. לא מתקרב עם מקל למנייה הזו.
  • 2.
    עין טובה 27/12/2024 00:20
    הגב לתגובה זו
    אלכס קארפ נלחם למען ישראל מול חצי מעמק הסיליקון, הווקים בארה"ב ושאר ירקות. רק על זה שווה שאפו ענק לחברה
  • 1.
    משקיע מרוצה 26/12/2024 21:11
    הגב לתגובה זו
    דן אייבס נתן price target של 75 כשהמניה הייתה ב-50 וקצת. הוא פשוט לא עדכן אותה עדיין
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.