בית משפט   פסק דין
צילום: דאלי

כתב אישום נגד מהנדס תוכנה: ניהל תיקי השקעות ללא רישיון, שיווק באגרסיביות ולקח עשרות אחוזים מהרווחים

עמית בר | (3)

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אמיר משה נדיב, מהנדס תוכנה ומייסד חברת סמארט אלגו קפיטל בע"מ, בגין ניהול תיקי השקעות ללא רישיון, שיווק אגרסיבי והפניה לזירות מסחר ממונפות ולא מפוקחות. הסיפור הזה לא רק חושף התנהלות בעייתית של נדיב אלא גם שם זרקור על תופעה רחבה יותר בשוק ההשקעות בישראל.

מה קרה פה בעצם?

נדיב, כך לפי כתב האישום, ניהל בין השנים 2018 ל-2021 חשבונות מסחר עבור 24 לקוחות, כל זאת ללא רישיון כנדרש בחוק. הוא עשה זאת באמצעות רובוט מסחר שתיכנת בעצמו. הלקוחות נתנו לו גישה לחשבונותיהם, ובתמורה לניהול הוא גבה עשרות אחוזים מהרווחים.

אבל זה לא נגמר שם. נדיב, שבאופן טבעי רצה להרחיב את מעגל הלקוחות, פנה לשיטות שיווק יצירתיות. הוא פרסם את שירותיו באינטרנט, בפייסבוק, בקבוצות וואטסאפ, ואפילו שלח הודעות סמס בתפוצה רחבה. חלק מהלקוחות גויסו בשיטת "חבר מביא חבר", והובטחו להם תגמולים מהרווחים של הלקוחות החדשים.

נדיב גם הפנה את הלקוחות לזירות מסחר בחו"ל, בעיקר באוסטרליה ושווייץ, שאינן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך הישראלית. מדובר בזירות מסחר בסיכון גבוה, שבהן אפשר להפסיד את כל ההשקעה בזמן קצר.

הכתובת הייתה על הקיר

כתב האישום חושף כי רשות ניירות ערך הזהירה את נדיב מפעילותו הלא חוקית, אך הוא המשיך כרגיל ואף הציג מצגים שקריים בפני אנשי הרשות. התיק נחקר על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, וכתב האישום הוגש על ידי הפרקליטות.

עורכי דינו של נדיב מסרו בתגובה: "כתב האישום כולל עבירות מנהליות בלבד, ואין מדובר במרמה. החשדות בנוגע לעבירות מרמה הוסרו לחלוטין."

לא מקרה ראשון בישראל

מקרים דומים כבר התרחשו בעבר, הנה רשימה חלקית:
  • מוטי כהן וליעם ישראל: השניים ניהלו תיקי השקעות עבור כ-80 לקוחות, ביצעו עסקאות מתואמות וגרמו להפסדים כבדים.
  • חברת יו אס ג'י קפיטל: ניהלה תיקי השקעות באמצעות אלגוטריידינג ללא רישיון, חויבה להחזיר כספים ללקוחותיה לאחר התערבות בית המשפט.

מה אפשר ללמוד מהמקרה?

ניהול תיקי השקעות ללא רישיון הוא לא רק עבירה פלילית אלא גם מסוכן מאוד ללקוחות. ללא פיקוח, אין בטוחה שהכספים ינוהלו בצורה מקצועית, והסיכון להפסדים גבוה מאוד.

שאלות ותשובות

מה זה אומר לנהל תיקי השקעות ללא רישיון?

ניהול תיקי השקעות מחייב רישיון מרשות ניירות ערך, שמטרתו להבטיח שהמנהל פועל באופן מקצועי ואחראי. מי שמנהל תיקים בלי רישיון עובר על החוק.

למה זירות מסחר לא מפוקחות מסוכנות?

זירות כאלה פועלות ללא פיקוח רגולטורי, מה שאומר שאין ביטחון לגבי השקיפות, האמינות או רמת הבטיחות שלהן. המסחר בהן ממונף, כך שהפסדים יכולים להיות מהירים ומשמעותיים.

מה עושים אם רוצים להשקיע ולא יודעים איך?

תמיד עדיף לפנות לגורמים מפוקחים ומוסמכים. בדקו שהמנהל או החברה מחזיקים ברישיון רלוונטי מרשות ניירות ערך, ושאלו על הסיכונים הכרוכים בהשקעה.

מה העונש הצפוי למי שמנהל תיקים ללא רישיון?

ניהול תיקים ללא רישיון עלול לגרור עונשים חמורים, כולל קנסות גבוהים ואפילו מאסר בפועל, תלוי בחומרת העבירה.

איך אני יכול להימנע מנפילה לתרמית כזו?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש גנבים נוכלים ורמאים ברישיון (ל"ת)
    עושה חשבון 24/12/2024 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אביתר 24/12/2024 10:28
    הגב לתגובה זו
    שאין ביטוח אחריות מקצועי
  • 1.
    טינו 24/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    העיקר הבורסה עושה פירסומות והמניה שלה בשיא , נו שויין ...
תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.