יוגב גרדוס
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרד האוצר - סנקציות כלכליות על החרדים יובילו להגדלת הגיוס לצבא

הדרג המקצועי באוצר מזהיר: הפטור מגיוס פוגע במשק ובמערכת הביטחון, והעלות למדינה מגיעה ל-30 מיליארד שקל בשנה; מציע להטיל סנקציות כלכליות
עמית בר | (20)

משרד האוצר פרסם חוות דעת שלילית על מתווה הגיוס של חרדים לצה"ל. חוות הדעת שהוגשה בהמשך לבקשת משרד הביטחון, מצביעה על עלויות מאוד כבדות למשק שלהערכת אנשי אגף התקציבים יביאו לפגיעה נמשכת ומצטברת בכלכלה המקומית. ולכן, על פי האוצר אין אפשרות לקבל את המתווה הנוכחי.

על פי הדוח שפרסם האוצר - המתווה הנוכחי אינו מטיל חובת גיוס אישית ומביא לעלויות כבדות לכלכלה ולמערכת הביטחון. המסמך מציע להנהיג חובת גיוס כללית לכל הצעירים החרדים בגילאי 18–26, ולהגביל את הפטור רק למכסת עילויים מצומצמת.

חובת גיוס אישית וסנקציות כבדות למשתמטים

בדוח של אגף התקציבים נקבע כי כל צעיר חרדי שלא יתגייס יאבד את הזכות לקבלת שורת הטבות מהמדינה. מדובר בשלילת זכויות בשתי רמות: הטבות הקשורות לדחיית שירות: קצבת תלמיד ישיבה, הנחה במעונות יום, הנחה בתשלומי ביטוח לאומי. לצד הטבות כלכליות רחבות - סבסוד דיור בתוכניות כמו "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה", הנחה בארנונה, סבסוד צהרונים וקצבאות ילדים.

על פי האוצר יש להשתמש במקל - ביטול הטבות כלכליות מאוד משמעותיות בכדי להגדיל את הקופה הציבורית או לחילופין לגרום לחרדים להתגייס. אי הגיוס מסתכם בנטל של 30 מיליארד שקל. 

 

עלויות כלכליות כבדות למדינה

על פי הדוח, העלות המוערכת ב-30 מיליארד בשנה מבטאת את הסכום שמכסה את עומס המילואים הנדרש למילוי החסר בכוחות הביטחון. משרד האוצר מציין כי גיוס אנשי מילואים עולה למשק כ-50 אלף שקל לאיש מילואים בחודש, בעוד שעלות גיוס סדיר נמוכה בהרבה.

 

חוות הדעת המקצועית: שינוי מודל הגיוס

משרד האוצר מציע לעבור ממודל יעדי גיוס כלליים, כמו במתווה המוצע על ידי משרד הביטחון, למודל של חובת גיוס אישית. לפי ההצעה:
  • כל צעיר חרדי יחויב בגיוס, למעט מכסה קטנה של תלמידי ישיבה מצטיינים שיקבלו פטור.
  • האחריות לגיוס תהיה אישית ולא קולקטיבית.
  • סנקציות שליליות יופעלו מידית על כל משתמט.
המסמך מזהיר שהמתווה הנוכחי, שמבוסס על יעדים כלליים וסנקציות מוסדיות בלבד, צפוי להיכשל. בנוסף, המתווה מאפשר שלוש שנים של אי-עמידה ביעדים ללא הפעלת סנקציות משמעותיות, דבר שמחבל ביעילותו.

לקחים מגזירות 2003

חוות הדעת מציינת את ההשפעה של גזירות 2003, בהן נקט שר האוצר דאז בנימין נתניהו. גזירות אלו כללו הפחתות קצבאות ונועדו לעודד יציאת חרדים לשוק העבודה. באוצר מציינים כי צעדים אלו הוכיחו ששלילת הטבות אפקטיבית יותר מתמריצים חיוביים.

לדוגמה, ביטול ההנחות במעונות יום, הנחשבות לאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בסל ההטבות, צפוי להשפיע רבות על קבלת ההחלטות של משפחות חרדיות.

 

חוסר היעילות של מתווה משרד הביטחון

על פי המסמך, המתווה שמציע משרד הביטחון קובע יעדים של 4,800 מתגייסים חרדים לשנה בלבד בשנתיים הראשונות, עם גידול הדרגתי ל-50% ממחזור הגיוס החרדי תוך שבע שנים. אך היעדים אינם מחייבים בפועל, ולסנקציות המוצעות אין השפעה אישית או מיידית.

 

פוטנציאל הגיוס והיעדים הדרושים

משרד האוצר מעריך כי קיימים כ-60 אלף צעירים חרדים בגילאי 18–26 ללא מעמד דחיית שירות, בנוסף ל-14 אלף בני 18 שמצטרפים למחזור הגיוס מדי שנה. אם תונהג חובת גיוס אישית, ניתן יהיה למלא את החסר בכוחות הביטחון ולצמצם את עלויות המילואים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שאלות ותשובות בנושא גיוס חרדים

מהי המשמעות של חובת גיוס אישית?

חובת גיוס אישית תחייב כל צעיר חרדי להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי, פרט למספר מצומצם של עילויים שיקבלו פטור.

מדוע סנקציות כלכליות חשובות?

סנקציות כלכליות, כמו שלילת הטבות ומענקים, הן כלי מוכח לשינוי התנהגותי בקרב אוכלוסיות. במקרה של החרדים, הן נועדו להפעיל לחץ ישיר להגדלת מספר המתגייסים.

מה ההבדל בין המתווה הנוכחי להצעת האוצר?

המתווה הנוכחי מתמקד ביעדים כלליים וסנקציות מוסדיות בלבד, בעוד שהאוצר מציע חובת גיוס אישית וסנקציות מיידיות ואפקטיביות.

כיצד הגיוס של צעירים חרדים יתרום לכלכלה?

גיוס חרדים יפחית את עלות המילואים, יקטין את הנטל הביטחוני על שאר הציבור ויתרום לשילובם בשוק העבודה.

מה הסיכוי שהמתווה יאושר?

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    hguy 24/12/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    עם ראש ממשלה נכה פוליטית שנלחם בבית המשפט וכל שאיפתו להמלט מהדין בעזרת שותפיו הקואליציונים שמכתיבים לא לגיוס
  • 10.
    שקרים .הרי הפסיקו את התקציבים לישיבות ולא עזר כלום (ל"ת)
    דני 23/12/2024 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כשחייל מסיים צבא סטודנט ערבי כבר עם תואר ורק החרדים מציקים לכם .צביעות (ל"ת)
    עמי 23/12/2024 08:38
    הגב לתגובה זו
  • hguy 24/12/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    לא התגייסו סנקציות וכלא. מצאו תרוץ לימוד תורה כאילו באנגליה וארהב חרדים לא עובדים ולומדים. רק כאן מצאו פרה חולבת שתממן אותם ויונקים משדיה הצמוקים ללא רחמים כי אפשר.
  • אליהו 24/12/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    וזאת המדינה היחידה ליהודים, ערבים צריכים להשתלב אבל פחות רוצים שיהיה כאן גייס חמישי בצבא
  • v 23/12/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    yes haredim
  • 8.
    מילואימניק 23/12/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
    למה אני צריך לממן משתמטים ????? למה אני מקריב את חיי והם לא????
  • מעניין מי שולל. כנראה אלה שלא איכפת להם אולי ערבים. (ל"ת)
    hguy 24/12/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אופיר מורן 23/12/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    החרדים אינם יהודים, כפי שקבע מזמן ובצדק מורנו ורבנו ליבוביץ'. הם כת המתחזה ליהודית על כל מאפייניה : הסתגרות, משטר אלים של שליטה ע"י אנשי המנהיגים, בדלנות ומערכת כללים נפרדת מחוק המדינה ולעיתים גם מנוגדת לה, ושעבוד נשים למטרת שליטה גברית. יחסה לישראל נע בין התנגדות להערצת פשיזם גזעני שמייצג בנגביר, תוצאה טבעית של חוקי התורה אותם הם מחונכים לשנן שוב ושוב מילדותם. החרדים מתרבים אקספוננציאלית ושואבים את כספי המדינה בקצב שיביא אותה לפשיטת רגל והדרדרות למצב של עולם שלישי ורביעי תוך שנים ספורות. בסופו של דבר, אם לא ייפסקו כליל כל התקציבים התומכים בהם, יסתיים הסיפור הישראלי ולא בעתיד הרחוק
  • 6.
    ולערבים ישארו העדפה מתקנת , אי שירות לאומי, ושנאה למדינ (ל"ת)
    דוד 23/12/2024 07:52
    הגב לתגובה זו
  • דין 24/12/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
    זה שיש כאן תושבים שהם ערבים שמקבלים אולי העדפה בעיניך זאת טעות! זאת המדינה היהודית היחידה וצריך לשמור עליה פיזית! אנחנו מוקפים באויבים, כל הזוועות של ה-7 באוקטובר וכל מה שעם שלנו חווה בגולה בקרב עמים ששנאו אותנו מבחינתך לא רלוונטים?? תעזוב את הערבים ותן את חלקך לטובת העם היהודי !
  • 5.
    פנסיה תקציבית 23/12/2024 07:28
    הגב לתגובה זו
    מה פשר הצביעות? פופוליזם ירוד! חסר כסף? לכו לבדוק מה קורה בפנסיות התקציבית! אותם סכומי עתק שהציבור משלם. ולמי???
  • דני 23/12/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    לפחות אלו שמקבלים פנסיות תקציביות (שזו גם אפליה שצריך לתקן) עבדו יום או יומיים בחיים שלהם
  • 4.
    אשמח לשמוע 23/12/2024 06:40
    הגב לתגובה זו
    אז הם בוודאי הוציאו מכתב מקביל שאומר שהנזק מאי גיוס ערבים עומד על 60 מיליארד ש"ח בשנה, והם ממליצים להטיל עליהם סנקציות, מה לא ככה?
  • אופיר 23/12/2024 08:09
    הגב לתגובה זו
    לערבים אין חצי רבע מהתקציבים לחרדים, הערבים יולדים כמו משפחה ישראלית ממוצעת, 3 ילדים. הערבים עובדים, החרדים חיים מתמיכות וקצבאות. העף את כל החרדים מהמדינה, ואנחנו שוויץ, הוצא את הערבים וכל המגזרים התפעוליים - כלכליים עוצרים
  • אין 50 מיליארד מעבאס? (ל"ת)
    רפי 23/12/2024 10:16
  • משמיע 23/12/2024 07:32
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה החרדית מהווה כבר 17%.
  • 3.
    ישראלי 23/12/2024 05:33
    הגב לתגובה זו
    ניתן לרפא את החברה הכלכלה הביטחון החינוך והצמיחה . הלכידות היא סוד חוזקנו וקיומנו .
  • 2.
    עמירם זקין 23/12/2024 05:23
    הגב לתגובה זו
    חוק גיוס חובה קיים ואין סיבה לשנותו. יש פשוט להכילו על כל אזרחי המדינה. מי שיסרב לא יהנה בשום צורה מתקציבי מדינה ישירים או עקיפים ותבוטל זכותו להשתתף בבחירות מוניציפליות או ארציות. מעמדו יוגדר כתושב ולא כאזרח. פשוט, ברור - מי שנותן מקבל ומי שלא נותן לא מקבל.
  • 1.
    שמואל 23/12/2024 04:54
    הגב לתגובה זו
    לא למדנו כלום .
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

ג'ורג' חורש והראל ישלימו את רכישת השליטה בכאל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש כאל

דירקטוריון בנק דיסקונט הכריע מי יזכה בשליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל. על פי ההחלטה, השליטה תעבור לידי יוניון השקעות שבשליטת ג'ורג' חורש, יחד עם קבוצת הראל השקעות - 80% יוניון ו-20% הראל.

ההצעה של חורש והראל משקפת לכאל שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, כך שדיסקונט, שמחזיק כיום ב-72% ממניות החברה, יקבל עבור מניותיו כ-2.7 מיליארד שקל. העסקה כוללת גם סעיפים ותוספות שיכולים להגדיל את התמורה בעתיד בהתאם לביצועי החברה. כעת יעבור המהלך לאישור רגולטורי - בנק ישראל ורשות התחרות יצטרכו לאשר את מתן היתר השליטה לרוכשים.

איש העסקים מוטי בן משה הציע הצעה גבוהה יותר, שהעניקה לכאל שווי של כ-4.1 מיליארד שקל ותמורה של כמעט 2.95 מיליארד שקל לדיסקונט. למרות זאת, דירקטוריון דיסקונט העדיף את הצעת חורש והראל, בעיקר לאור הערכתו שסיכויי קבלת היתר שליטה מצד הרגולטורים גבוהים יותר במקרה זה. כעת שוקלים בסביבתו של בן משה לנקוט בצעדים משפטיים בטענה שהבנק לא בחר בהצעה הכספית הגבוהה ביותר.

כאל היא לא הגדולה בענף, אבל היא רווחית מאוד - רווח בקצב של 320 מיליון שקל בשנה. כ-28% ממניות כאל מוחזקות בידי הבנק הבינלאומי, שלו זכות הצטרפות לעסקה. שאלת התנהלותו של הבינלאומי נותרה פתוחה. אם יבחר שלא למכור את חלקו, עלול להתעורר קושי רגולטורי סביב הגדרת כאל כבנק רזה, מה שעשוי להשפיע על אופי האישור שיינתן לעסקה.

המהלך הנוכחי מסמן שינוי משמעותי במבנה השליטה בענף כרטיסי האשראי, ויוסיף תחרות מול ישראכרט ומקס. מעבר לכך, הכניסה של ג'ורג' חורש, אחד מהיזמים הפרטיים הבולטים בישראל, ביחד עם קבוצה מוסדית גדולה כמו הראל, עשויה לשנות את האסטרטגיה העסקית של כאל.