משקיעים זרים בישראל
צילום: רוי שיינמן

משקיעים זרים התרשמו ממבצע הביפרים ושלחו פקודות קנייה לשוק המקומי; האם זה יימשך?

משקיעים זרים יודעים לזוז מהר - מאמצע ספטמבר ועל רקע ההצלחה הגדולה של צה"ל, הם הפנימו שהאיום של חיזבאללה יורד, והם קנו אגרות חוב ממשלתיות ומניות; מה עוד אפשר ללמוד מהנתונים ועל הטעות של הגופים המוסדיים
רוי שיינמן | (5)

המשקיעים הזרים חוזרים - כך עולה מנתוני בנק ישראל. הנתונים מעידים על כך שההשקעות של תושבי חוץ בישראל רשמו זינוק חד במהלך הרבעון השלישי - יולי עד ספטמבר. נזכיר שבספטמבר חל מפנה בשווקים מיד אחרי מבצע הביפרים המוצלח ובהמשכו חיסול צמרת חיזבאללה. המפנה הזה הביא את המשקיעים הזרים להבין שהאיום של חיזבאללה ככל הנראה לא יתממש וזה התבטא בגידול בהשקעות הזרות. 

אחרי ירידה בהשקעות של תושבי חו"ל בישראל בשנת 2023 ודשדוש במהלך המחצית הראשונה של 2024, ברבעון השלישי זינקו ההשקעות הזרות בישראל ל-11.5 מיליארד דולר, לעומת 3 מיליארד דולר ברבעון השני.

המשקיעים הזרים שעזבו את ישראל עם העלייה בסיכון ובחוסר הוודאות חזרו ברבעון השלישי. ההשקעות בניירות ערך סחירים ברבעון השלישי עמדה על 3 מיליארד דולר, לעומת יציאה של כספים ברבעון השני. ההשקעות הישירות הסתכמו ב-5.6 מיליארד דולר לעומת 6.3 מיליארד דולר ברבעון השני (ההשקעות הישירות לרוב מצריכות מחשבה וזמן והן מבטאות החלטות של רבעונים קודמים). השקעות אחרות של זרים הסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר לעומת הוצאה של 2.6 מיליארד ברבעון הקודם. נראה שהנתון הכי מרשים שמבטא את השינוי בתפיסת הסיכון של ישראל הוא ההשקעות בניירות ערך סחירים. 

 

מה זה אומר על הכלכלה הישראלית?

הנתונים אומנם מעידים על אמון גובר של המשקיעים הזרים בישראל, וזה מתחבר לירידה בתשואות האג"ח השקליות ולירידה בסיכון דרך מכשירי ה-CDS שמבטאים את פרמיית הסיכון. זו ירדה מכ-200 נקודות לכ-100 נקודות.

האם המגמה הזו תימשך? לכאורה נראה שכן, אבל צריך לזכור ששוק המניות זינק ב-23% מאז אמצע ספטמבר והוא עלה יותר מאשר המדדים המובילים בוול סטריט. כלומר, הסיכון ירד והמשקיעים הזרים הזריזים כבר עשו זאת מיד עם הפנמה שישראל מחסלת את חיזבאללה. עכשיו בשביל חלק מהם זה כבר אולי יקר. אבל בשוק האג"ח בהינתן שצפויה הפחתת ריבית, ויהיו ככל הנראה רווחי הון, משקיעים זרים כנראה עשויים לראות הזדמנות. 

במקביל, צריך כמובן לזכור שיש סיכונים. ראשית יש את הסיכונים הגיאופוליטיים בהקשר של המלחמה, שעדיין נמשכת ויכולה להתפתח לכיוונים לא צפויים, אבל יש גם את הסיכונים של היום שאחרי - איך מטפלים בגירעון הענק, איך מעבירים את התקציב, איזו תוספת מאשרים לתקציב הביטחון ויש כמובן את הסיכון שנובע מהמחלוקת הפנימית והשבר הגדול. השאלה הגדולה היא האם נצליח לאחות אתך השבר, בלי מלחמה פנימית? היא אולי מסוכנת יותר מהמלחמה החיצונית. 

מצד שני - ישראלים משקיעים יותר בחו"ל

קיראו עוד ב"בארץ"

ודווקא כשהמשקיעים הזרים מגדילים כאן השקעות ונתמקד בהשקעות הסחירות, משקיעים ישראלים יוצאים החוצה. השקעות של ישראלים בניירות ערך זרים (בעיקר דרך גופים מוסדיים) גדלו ל-5.9 מיליארד דולר, לעומת 5.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. 

סה"כ המשקיעים הישראלים הוציאו ברבעון השלישי 15.5 מיליארד דולר, לעומת 11.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם, ולעומת 3.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל. הזרמת הכספים לחו"ל היא ברורה לאור העובדה שהשוק הישראלי הסחיר קטן על הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, גמל, השתלמות ועוד. אבל העובדה שברבעון השלישי קצב ההשקעות הולך ועולה לעומת רבעון שני בניגוד למשקיעים הזרים, מראה שהם פספסו את המומנטום ועיתוי החזרה לשוק הישראלי. במקום להגדיל בחו"ל, הם בהחלט יכלו להגדיל הפעם, בהינתן הסיכון שירד, בישראל ולהשיג תשואה טובה יותר. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דוד 22/12/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
    המצב של ישראל מבחינה אסטרטגית טוב לאין שיעור כעת לעומת תחילת המלחמה. אם תושג בקרוב עסקה להחזרת החטופים והחמאס ירד מהעץ הגבוה,ניתן יהיה להגיע להפסקת הלחימה גם בעזה. לדעתי,לאור ההתפתחויות האחרונות בסוריה,חיזבאללה לא יעז להפר את ההסכם שנחתם מול ממשלת לבנון.
  • 4.
    בא 22/12/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
    שמחפס מודיעין על החוטים ממש מצחיק ..אותם אנשים שפספסו את אוקטובר והמהפיכה הסורית ..לאירנים והחוטים שלהם יש אידיולוגיה מהמאה ה7 ולכן הם צריכים..בדחיפות ..טכנולוגיה תואמת ..תשתיות גרעין חשמל ונפט לא היו במאה השביעית.!! !
  • 3.
    רן 22/12/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
    פחחחחחח הם מכרו בזול והמשקיעים הזרים קנו בזול ועשו בוכטה של כסף. גאון אלטשולר הזה.
  • 2.
    משקיע פרטי 22/12/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    הרי קרנות הגידור הישראליות פועלות לעיתים תחת יישות קיימנית.
  • 1.
    אלון 22/12/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    זה בעיה דמוגרפי ובעקבותיו ממשלתי. התנהלות לא עניינית של שרי אוצר, כלכלה, תחבורה, וחינוך מובילים לתהום.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.