שקל אחד או מחצית מהרכוש: האם הותירה שתי צוואות - מי מהן תתקבל?
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, פסק באחרונה בסכסוך ירושה בין שתי אחיות, בנותיה של המנוחה. השופט דחה את הצוואה החדשה שהותירה המנוחה ב-2020, שבה חילקה את רכושה בין שתי בנותיה שווה בשווה, והעדיף את הצוואה הישנה יותר מ-2012. פסק הדין מעלה שאלות קשות לגבי כשירותה של המנוחה לערוך את הצוואה המאוחרת, ומטיל ספק בהשפעה בלתי הוגנת שהייתה עשויה להשפיע על עריכתה.
המנוחה, שנולדה ברומניה ב-1926, הותירה שתי צוואות סותרות - אחת מ-2012 והשנייה מ-2020. הצוואה הראשונה ציוותה את כל רכושה, כולל דירתה, לבתה ח' בלבד - ולבת השנייה צוותה שקל אחד בלבד; ואילו הצוואה החדשה יותר חילקה את רכושה בין שתי הבנות שווה בשווה. השופט נדרש להכריע איזה מהן משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.
האם האם היתה כשירה לערוך את הצוואה מ-2020 צילום: Istock
הסכסוך בין הבנות החל כשפ', אחת הבנות, הגישה בקשה לבית המשפט לקיום הצוואה מ-2020, ואילו ח', הבת השנייה, התנגדה לכך והגישה בקשה לקיום הצוואה מ-2012. המהלך הזה הוביל להתדיינות ארוכה ומורכבת סביב שאלת כשירות המנוחה לערוך את הצוואה החדשה, ושאלת השפעה בלתי הוגנת מצד בתה פ'.
חוות דעת מ-2020 קבעה שהאשה היתה מודעת לרצונה
אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את בית המשפט היתה אם האם המנוחה היתה כשירה לערוך את הצוואה שציוותה ב-2020, לאור מצבה הבריאותי והנפשי, שכלל דמנציה ופוסט טראומה. במועד עריכת הצוואה, המנוחה היתה בת 94 וסבלה מבעיות קוגניטיביות משמעותיות. חוות דעת של רופא פסיכיאטר שניתנה במאי 2020 קבעה כי המנוחה סבלה מדמנציה בדרגה מתונה, אך ידעה לפרט את רכושה ואת יורשיה הפוטנציאליים, והיתה מודעת לרצונה לחלוק את רכושה בין שתי בנותיה.
מנגד, נטען כי מצבה של המנוחה היה חמור יותר ממה שמציגים המומחים, וכי היא לא היתה כשירה להבין את משמעות הצוואה שנערכה. ח' טענה כי פ' ובעלה השפיעו על המנוחה לערוך את הצוואה באופן שיבטל את הצוואה הקודמת שנעשתה כשמונה שנים לפני כן, והפיצו את הצוואה החדש בזמן שבו מצבה הבריאותי היה במדרון תלול.
בהליך המשפטי הוצגו חוות דעת רפואיות סותרות, שבחנו את מצבה הקוגניטיבי של המנוחה. לאחר שברבעון הראשון של 2020 הצהיר הפסיכיאטר המומחה, דר' איזידור ברטהולץ, שהמנוחה מסוגלת להבין מה הרכוש שלה ומי הם יורשיה, חוות הדעת של רופאים אחרים, כולל אחת מ-2017, העלו כי מצבה הקוגניטיבי היה ירוד, ולא ניתן היה להסתמך על שיקול דעתה במצב כזה.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
העדים שהעידו במהלך המשפט, ובפרט המטפלת של המנוחה, ציינו כי היא היתה מודעת לרצונה להעביר את רכושה בין בנותיה שווה בשווה. עם זאת, העדויות גם הצביעו על תמרונים משפטיים שנעשו מצד פ' ובעלה, כולל תיאום עם רופא לקבלת חוות דעת שתאשר את כשירות המנוחה לערוך צוואה. הימנעותם של פ' ובעלה מלדווח לבית המשפט על כך שהמנוחה ערכה צוואה בתקופה שבה מונה לה אפוטרופוס, עוררה חששות לגבי כשירותה של המנוחה.
"פ' ובעלה השפיעו באופן בלתי הוגן"
השופט צ'יזיק קבע כי יש לפסול את הצוואה מ-2020, על רקע מצבה הקוגניטיבי של המנוחה וההשפעה הבלתי הוגנת של פ' ובעלה, שלדבריו פעלו כדי להשפיע עליה לערוך צוואה חדשה, בזמן שהיא לא היתה מסוגלת להבין את המשמעות המשפטית של מעשיה. השופט ציין בפסק הדין שפרסם כי, "ההיבטים הרפואיים והפסיכיאטריים העומדים בבסיס הצוואה החדשה מעלים ספקות כבדים לגבי כשירותה של המנוחה, ויש להעדיף את הצוואה מ-2012".
בהתייחסות למעורבות של פ' ובעלה בהליכי עריכת הצוואה, השופט הוסיף כי "המעורבות של פ' ובעלה בהשגת חוות דעת רפואיות שיכשירו את המנוחה לערוך צוואה חדשה, השפיעה באופן בלתי הוגן על רצונה של המנוחה, ויש לראות בה השפעה בלתי ראויה".
החלטת בית המשפט מביאה לסיום את הסכסוך המורכב בין האחיות ומבהירה את הצורך לבחון את כשירות המצווה לאור מצבו הבריאותי והנפשי, בייחוד כשמדובר באדם שנמצא במצב קוגניטיבי בעייתי. בית המשפט פסק כי הצוואה מ-2012, שנעשתה בזמן שבו המנוחה היתה כשירה יותר, תשקף את רצונה האמיתי. עוד נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שתשלם פ' ל-ח', בסכום כולל של 15 אלף שקל.
- 1.משפחה וצוואות 18/12/2024 09:54הגב לתגובה זווכול הדרכים כשרות לנישול אחד מהיורשים לפחות., על אחת כמה וכמה כשיש אמוציות שליליות, למשל קנאה בין אחיות, אללה יוסתור.
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
