אמזון
צילום: reuters

הודות לבלאק פריידיי - אמזון עולה עד 2%

המסחר המקוון בארה"ב צפוי לשבור שיא של 241 מיליארד דולר בעונת החגים; מניית אמזון עולה על רקע התחזיות האופטימיות לסייבר מאנדיי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון קמעונאות

הזינוק המרשים במכירות הבלאק פריידיי ממשיך להדהד בוול סטריט, כשהצרכנים האמריקאים צפויים להוציא סכומי עתק גם ביום הקניות המקוון - סייבר מאנדיי. לפי נתוני חברת אדובי, הצרכנים הוציאו 10.8 מיליארד דולר ביום שישי השחור, עלייה של 10.2% בהשוואה לשנה שעברה.

הנתונים מצביעים על עונת חגים חזקה במיוחד. בחודש נובמבר בלבד הסתכמו הקניות המקוונות ב-107.3 מיליארד דולר, ועל פי התחזיות, סך ההוצאות המקוונות בעונת החגים כולה צפוי להגיע לשיא של 241 מיליארד דולר.

מניית אמזון AMAZON , ענקית המסחר המקוון, משקפת את האופטימיות בשוק ועולה עד 2% לאחר שעלתה ב-1.1% ביום שישי. לעומתה, מניית פלטפורמת המסחר המקוון אטסי יורדת עד 0.5%.

תופעה בולטת נוספת היא הזינוק בשימוש בשירותי "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL). בחודש נובמבר הסתכם היקף העסקאות בשירותים אלה ב-7.6 מיליארד דולר, ולפי תחזיות אדובי, היקף השימוש צפוי להגיע לשיא יומי חדש של 993 מיליון דולר בסייבר מאנדיי.

צמיחה זו בהיקפי הקניות המקוונות מסמנת שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה של האמריקאים, כשהם מעדיפים יותר ויותר את הנוחות של הקניות באינטרנט על פני הביקור הפיזי בחנויות, במיוחד בתקופת החגים העמוסה.

 

מה היה בישראל?

הציבור הישראלי הוציא 1.198 מיליארד שקל בבלאק פריידי, עלייה של 8.7% בהשוואה לשנה שעברה, כך עלה מנתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים). היקף הרכישות בכרטיסי אשראי השנה בולט במיוחד בהשוואה לשנתיים האחרונות - 1.102 מיליארד שקל ב-2023 ו-1.132 מיליארד שקל ב-2022.

הקפיצה המשמעותית ביותר נרשמה בענף המלונאות, שם נרשם זינוק של פי 2.8 בהשוואה לשנה שעברה - מ-7.23 מיליון שקל ל-20.35 מיליון שקל. בענף החשמל והאלקטרוניקה נרשמה עלייה חדה של 34.8%, עם רכישות בהיקף של 109.81 מיליון שקל לעומת 81.48 מיליון שקל אשתקד.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם בענף המסעדות והמזון המהיר נרשמה עלייה משמעותית של 26%, עם הוצאות של 114.31 מיליון שקל השנה בהשוואה ל-90.69 מיליון שקל ב-2023. ענף הריהוט רשם עלייה של 27.6% עם רכישות של 29.19 מיליון שקל, לעומת 22.88 מיליון שקל בשנה שעברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.