קרן ישראלי ארביב
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"התקציב מבטא מיסוי של אוכלוסיות מבוססות, במקביל להקלות מיסוי בהייטק"

רו"ח קרן ישראלי ארביב שותפה במחלקת מיסים EY על ההשלכות של העלאת המע"מ וצעדי המיסוי העיקריים - "נטל המס יעלה באלפי שקלים למשפחה בשנה"; ואיזה הקלות יהיו בהייטק?

צחי אפרתי | (6)

ישראל בדרך להעלאות מיסים בתקציב 2025 לאור המלחמה שנכפתה עלינו, איפה נקודות הכשל התקציב? "העלאת המע"מ החלק הפחות חיובי - יש חודש לפני העליות במחירי הרכבים ודירות מקבלן" אומרת רו"ח קרן ישראלי ארביב שותפה במחלקת מיסים EY מהצד שני יש גם נקודת אור מדינת ישראל משקיעה בהייטק בצורה שיטתית ועקבית - תקציב רשות החדשנות במגמת עליה, לאחר המלחמה התקבל תקציב ייעודי וכעת תכנית נוספת בחוק ההסדרים לעידוד ההייטק על ידי צמצום ביורוקרטיה והקלות מס. 

 

כולם מדברים על הגירעון שמנסים לצמצם ועל התקציב שצפוי להיכנס לתוקף, איך זה אמור להשפיע על האזרחים?

"בחוק ההסדרים צפוי להיות פרק משמעותי בתחום המיסוי, שמ-01.01.25 ישפיע על הכיס של רבים. אחד השינויים המרכזיים הוא העלאת שיעור המע"מ ל-18%. בנוסף, יש צעדים מיסויים נוספים, כגון מיסוי חברות ארנק (יחידים הנותנים שירותים באמצעות חברות), מיסוי רווחים כלואים ומס יסף נוסף על השקעות פאסיביות. סעיפים אלה צפויים להעלות את נטל המס באלפי שקלים למשפחה בשנה".

 

נתייחס להעלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%, מצד אחד קל לעלות אותו מצד שני זה מייצר הרבה רעשי רקע וגורמי מקצועי שמתנגדים למהלך – מה המשמעות של השינוי?

"זה לא רק מע"מ אלא גם מיסים עקיפים החלים על מוסדות פיננסיים - בנקים וחברות ביטוח - שיעמדו על 18%. האכיפה של המס פשוטה למדי, כאשר כל המוצרים צפויים להתייקר בכ-1%. זהו מס המבוסס על צריכה, והוא יורגש כמעט בכל סל הצריכה - החל במזון, דרך ריהוט, מכוניות, דירות ועוד.

"שיעור המע"מ ישפיע על מדד המחירים לצרכן ועל תשומות הבנייה, וצפויה התייקרות עקיפה. למשל, בקניית רכב, המחיר יעלה בשל המע"מ שמתווסף גם למס הקנייה והמכסים, מה שמהווה התייקרות נוספת. עם זאת, יש הזדמנות לרכוש רכב או דירה לפני עליית שיעור המע"מ, וליהנות מהמחירים לפני ההתייקרות".

 

האם מנגד יש גם צעדים שמטרתם לאפשר צמיחה ולעודד השקעות בישראל?

"חוק ההסדרים כולל בתוכו פרק על מגזר ההייטק. המדינה ממשיכה לנסות לעודד את המגזר הזה שנחשב לדעת רבים הקטר של המדינה. במסגרת הפרק שצורף לחוק ההסדרים רואים ניסיון לצמצם בירוקרטיה, לדוגמה של קרנות הון סיכון ו-PRIVATE EQUITY    זרות שמשקיעות בישראל, בנוסף יש כוונה להסדיר את המס על הרווחים המחולקים של משקיעים בקרנות – גם בתחום המס וגם בתחום המע"מ. כמו כן, נותנים הקלות לצורך ביצוע עסקאות בצורה של שינויי מבנה בדחיית מס".

 

מה הנתונים באופן כללי בתעשיית ההייטק כפי שאת רואה בשנה האחרונה?  

"אנחנו ממשיכים לראות הרבה עסקאות בשנה האחרונה, גם בצורה של השקעות וגם בצורה של אקזיטים בשווי של למעלה מ-15 מיליארד דולר בשנה האחרונה. בנוסף, אנחנו גם רואים שאחרי ה-7.10 נכנסו גם משקיעים זרים חדשים לשוק, שלא השקיעו בישראל לפני המלחמה, שזה נתון מעודד מאוד, ומראה על מגמה של עלייה. בתחום הסייבר והביטחוני רואים קרנות משמעותיות שבוחרות להשקיע בתחום הזה בישראל".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

 כאשר את בוחנת את התקציב לאור האתגרים האם הוא נותן מענה וראוי ומאוזן?

"בתקציב זה ישנם היבטים שונים, שחלקם פשוטים יותר וחלקם מורכבים יותר. אחד הצעדים הקלים יחסית ליישום הוא העלאת שיעור המע"מ והמיסים העקיפים הנוספים, שאותם ניתן לראות כצד הפחות חיובי של התקציב. מנגד, קיימים מאמצים לעודד את מגזר ההייטק, ובמקביל - מיסוי של אוכלוסיות מבוססות יותר, שנועד לתת מענה לסוגיית הגירעון. אלו מהלכים המשקפים ניסיון לאזן בין צרכים כלכליים שונים ולייצר מקורות הכנסה חדשים למדינה".

 

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תריאל 08/12/2024 07:23
    הגב לתגובה זו
    רוב העסקים הקטנים בארץ מעלימים מס ולא משלמים מעמ - הכל בשחור ומי שחושב ששילם לכזה וקיבל הנחה טועה הוא משלם את זה בעקיפין ומעודד פה תרבות של מפיה כמובן שאי אפשר לבטל את זה כי הציבור החרדי ימחק הם נהנים מזה הכי הרבה
  • 5.
    גולדפינגר 05/12/2024 17:06
    הגב לתגובה זו
    אבל באופן מעשי העסקים רוכבים על הע"מ ומעלים את מחירי מוצרים כך שבסופו של יום המחיר הסופי לצרכן הוא הרבה יותר גבוה. כיצד היגענו לכך שאוכל עממי כמו מנת שווארמה מתקרבת ל-100 ש"ח.
  • 4.
    אבנר 05/12/2024 00:29
    הגב לתגובה זו
    טוב רק לחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית ומסרבים להתגייס לצה"ל.
  • 3.
    מ 04/12/2024 20:39
    הגב לתגובה זו
    המרק מיסו עלה מ 45 ל 76ש"ח. שלא לדבר על השניצל ושאר מותרות. מעמד הביניים שעובד קשה גם חוטף את ההתיקרויות הכי גבוהות במשק. את הסלמון מעושן חתכו את הכמות בחצי והעלו את המחיר. הכל התייקר וזה אפילו לא במדד. פחית קולה עלתה מ 8 ש"ח ל 16ש"ח.
  • 2.
    יובל 04/12/2024 19:52
    הגב לתגובה זו
    תתייעלו תעצרו את כל הכספים הקואליציונים. פשוט כנסת מושחתת שמנוהלת על ידי מושחתים.
  • 1.
    שלמה 04/12/2024 19:28
    הגב לתגובה זו
    מאפשר להם להמשיך לבזוז את הקופה ולהימנע משירות צבאי.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.