סוף עידן ברשות לני"ע האמריקאית: גנסלר יפרוש עם כניסת טראמפ
גארי גנסלר מתכוון להישאר בראש הרשות לניירות ערך האמריקאית עד הרגע האחרון - יום כניסתו של טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר
גארי גנסלר, האיש שטלטל את וול סטריט בשנים האחרונות, מתכנן לסיים את תפקידו כיו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית (SECׂ) ביום כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. בניגוד למקובל, גנסלר החליט להישאר עד הרגע האחרון של ממשל ביידן - מהלך שמגיע ככל הנראה בעקבות רצונו לשמר את השינויים שהוביל.
במבט לאחור, אין ספק שגנסלר השאיר את חותמו על שוק ההון האמריקאי. הוא הוביל שורה ארוכה של שינויים שנועדו להגביר את הפיקוח על השווקים ולחזק את ההגנה על המשקיעים הקטנים. בין המהלכים שהובילו לכותרות הגדולות: הגברת הפיקוח על שוק הקריפטו, דרישות שקיפות חדשות מקרנות נאמנות ומנהלי השקעות, וצעדים לצמצום הפערים בגישה לשוק ההון.
המורשת של גנסלר
בשלוש השנים האחרונות, גנסלר לא הסתפק בדיבורים - הוא הוביל שינויים מרחיקי לכת שטלטלו את השוק. הוא דחף להגברת השקיפות, להפחתת סיכונים במערכת, ולמלחמה בניגודי עניינים בוול סטריט. אחד המהלכים המשמעותיים היה רפורמה בשוק איגרות החוב הממשלתיות, שוק ענק בהיקף של 28 טריליון דולר.
הישג בולט נוסף נרשם במאבק מול סין. אחרי עשור של מאבקים, גנסלר הצליח להכניס לתוקף כללים שמחייבים פיקוח אמריקאי על רואי החשבון של חברות סיניות שנסחרות בבורסות האמריקאיות.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד המהלכים שזכו להד תקשורתי נרחב היה המאבק בשימוש באפליקציות מסרים כמו וואטסאפ בוול סטריט. תחת גנסלר, הרשות הטילה קנסות של יותר מ-2 מיליארד דולר על בנקים וחברות השקעה גדולות, כולל שמות כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן זאקס. בזירת הקריפטו, גנסלר לא היסס להתעמת עם השחקנים הגדולים. הוא תבע חברות מובילות כמו Coinbase, Kraken ו-Binance, בטענה שהן פועלות ללא רישיון מתאים. למרות התנגדות עזה מצד התעשייה, בתי המשפט נטו לתמוך בעמדתו.
הדרך לא הייתה פשוטה
הגישה הנחושה של גנסלר גבתה מחיר. היא עוררה התנגדות חריפה בוול סטריט, בקרב רפובליקנים בקונגרס, ואפילו בקרב חלק מהדמוקרטים. גופים כמו לשכת המסחר האמריקאית יצאו למאבק משפטי נגד לפחות שמונה מהכללים החדשים שהוביל.
המכה הקשה ביותר הגיעה ביוני, כשבית המשפט קבע שה-SEC חרגה מסמכותה בניסיון לפקח על תעשיית הקרנות הפרטיות - שוק ענק של 27 טריליון דולר. הפסד זה, יחד עם אתגרים משפטיים נוספים, האט את קצב היוזמות של הרשות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הגישה הנוקשה הזו עוררה ביקורת נרחבת, כאשר היו כאלה שטענו כי המדיניות שלו חונקת את החדשנות ומטילה עומס רגולטורי כבד מדי על החברות הפיננסיות. על רקע חילופי השלטון הצפויים, גנסלר מצא עצמו בעין הסערה, עם לחץ גובר לעזוב מוקדם יותר כדי לאפשר לממשל החדש להכניס מדיניות משלו.
החלטה לא שגרתית
בשונה מראשי רשות קודמים שבחרו לפרוש מוקדם, גנסלר החליט להישאר עד הרגע האחרון של ממשל ביידן. זה לא מקרי - בוול-סטריט רואים בכך ניסיון מכוון לשמר את השינויים שהוביל ולהקשות על ביטולם המהיר. גנסלר לא לבד במערכה הזו. בכירים נוספים בממשל ביידן פועלים במרץ בימים האחרונים של כהונתם, מנסים לקבע מדיניות שתהיה קשה לשינוי גם תחת ממשל טראמפ. הם דוחפים תקנות חדשות, מובילים שינויים מבניים, ומנסים ליצור עובדות בשטח.
העתיד של ה-SEC בממשל טראמפ: רגולציה מול חדשנות
ההחלטה של גנסלר להישאר עד הסוף מציבה אתגר לממשל טראמפ. גם אחרי מינוי יו"ר חדש, שינוי המדיניות לא יהיה פשוט. נוכחות של אנשי מפתח מהתקופה הנוכחית במסדרונות הרשות עלולה להאט את קצב השינויים. עזיבתו של גנסלר גם מעלה שאלות רבות. האם הממשל החדש יאמץ גישה מקלה יותר כלפי תעשיות צומחות כמו קריפטו? האם השינויים המבניים שגנסלר הוביל ישרדו? איך יצליח ממשל טראמפ לאזן בין עידוד חדשנות להגנה על המשקיעים?
טראמפ טרם הכריז על מחליפו של גנסלר, אבל בשוק מעריכים שימנה זמנית את אחד משני הנציבים הרפובליקנים המכהנים - הסטר פירס או מרק אויידה. מה שכבר ברור: צפוי שינוי חד במדיניות. המאבק בקריפטו צפוי להיפסק, כללים רבים שגנסלר קידם ייבחנו מחדש, והדגש יעבור לעידוד של גיוסי הון.
- 1.גולדפינגר 22/11/2024 12:33הגב לתגובה זוטראמפ יקדם הקלות לחתולים השמנים תחת אצתלא של חדשנות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
