רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

"המגמה החיובית במגדל נמשכת, אנחנו גדלים בביטוח ומנהלים לטווח ארוך חצי טריליון שקלים"

רונן אגסי, מנכ"ל מגדל על הרווח המייצג של הקבוצה, על הצפי לגבייה של דמי ניהול משתנים, על תחומי הביטוח השונים וגם - האם הוא צופה שה-AI ייכנס לתפעול השוטף של החברה?
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

מגדל פרסמה, ביום חמישי האחרון, דוחות טובים לרבעון השלישי ובכלל זאת מסתמנת כשנה חזקה למגדל ולחברות הביטוח בכלל. מניית מגדל זינקה  ב-47% מתחילת השנה למחיר של 6.3 שקלים שמבטא שווי של 6.6 מיליארד שקל - שיא של 14 שנה. שלמה אליהו בעל השליטה יכול להיות מרוצה, השנה הזו הפכה את ההשקעה שלו במגדל למשתלמת, אבל אליהו כבר אמר לנו בעבר - "אין משמעות למחיר, פעם זה למעלה, פעם זה למטה, זה שוק, זה לא מעניין, העיקר שהעסק טוב, המחיר פחות משנה".

מגדל בשווי של 6.6 מיליארד שקל ועל פי ההערכת של הרווח המייצג היא עדיין על פניו במכפיל רווח סביר. הרווח המייצג של הקבוצה בהינתן שתחזור ליהנות מדמי ניהול משתנים יגיע לכ-250 מיליון שקל ברבעון. גם אם נהיה שמרנים ונתייחס לרווח צנוע יותר של 200  מיליון שקל, הרי שמדובר על 800 מיליון שקל בשנה, מכפיל רווח של כ-8.2. המכפילים האלו שוררים גם בחברות הביטוח הגדולות האחרות. בשיחה עם רונן אגסי, מנכ"ל מגדל  הוא התייחס לרווח המייצג בזהירות - "הרווח החיתומי ברבעון כולל את כל התשואות הנורמטיביות, לפני מס ולפני רווח השקעתי. יש עוד רווחים מהשקעות על ההון. אנחנו עדיין לא מכירים ברווח מדמי ניהול משתנים, אבל כנראה שתוך כמה רבעונים נתחיל להכיר בהם" 

כלומר זה יכול להגיע למיליארד שקל בשנה?

"הייתי שמח להגיד שהרווח המייצג הוא 250 מיליון שקל אבל לדעתי זה קצת פחות כרגע, אז לא".

בהינתן שתגיעו ל-50-80 מיליון שקל דמי ניהול משתנים ברבעון, זה יהיה שם?

"זה יהיה באזור ה-250, אולי טיפה פחות".

דמי הניהול המשתנים הם דמי ניהול שנגבים בביטוחי החיים, והם פונקציה של התשואה. אם התשואה נמוכה מרף מסוים לא נגבים דמי ניהול עד שחוזרים לרף האמור. מגדל רחוקה מרחק קטן יחסית מהרף, והיא כאמור צפויה לחזור לקבל דמי ניהול משתנים תוך מספר רבעונים, כל עוד השוק יהיה סביר. אגב, וזה חשוב - דמי הניהול הממוצעים כאשר השוק ממוצע (תשואה של 7% במניות ו-4% פלוס באג"ח) הם סדר גודל של 300 פלוס מיליון שקל.   

נחזור לרבעון האחרון. מה הדגשים העיקריים שלך לרבעון?

"זה רבעון שמבחינתנו היה ברמת רווחיות שציפינו מעצמינו, כמעט 300 מיליון שקל רווח נקי. כמובן שכמו חברות בסדר גודל שלנו ובפרט בענף תמיד ברווח יש מרכיבים טובים יותר וטובים פחות וזו חלק מהחוזקה שלנו, אחד מחפה על השני בתחומים השונים, והתוצאה היא טובה. כמעט חצי מיליארד שקל רווח ב-9 חודשים. בסה"כ, אם הצבנו לעצמנו נקודה באופק, אנחנו בהחלט בדרך לשם.

"אני אומר בזהירות כי נראה גם דברים אחרים בדרך. מה שחשוב לראות זה את המגמה וצריך להסתכל על הרווח החיתומי והעלייה שלו. גם הסולבנסי הוא כותרת ברבעון, דמי הניהול המשתנים נראים כבר מעבר לפינה, בלי לפתוח עין. אנחנו במרחק 2% של תשואה ריאלית מהמטרה, בסוף זה ייסגר, אנחנו בישורת האחרונה. זה יתרום לנו בטח ברמה העסקית אבל גם אל מול חוב דמי ניהול. אני רוצה לקוות שבשנה הבאה נוכל להנות מדמי ניהול משתנים.

"במבט קדימה, אנחנו מדברים כל הזמן על השחיקה והתחרות במחירים ואני חושב שמנגד אנחנו מצליחים לגדול בתחומים השונים - בביטוח ובפיננסים והביטוי הטוב ביותר לזה זו הצמיחה בפרמיות ובנכסים. בביטוח חיים חלק מהדברים שמוסיפים לרווח זה הגידול בבסיס הנכסים המנוהל, כמעט חצי טריליון שקל וזה גדל בקצב דו ספרתי וימשיך לגדול בקצב הזה. הוא באופן מבני גדל עם התשואה ואנחנו גם צומחים עסקית. הצמיחה העסקית הזו יורדת לשורה התחתונה בכל מיני צורות והגידול בנכסים זה אחד הביטויים לזה, זה מאפיין את כל השוק.

מה חדש בתחום ביטוח הבריאות אחרי הניסיון להסדרה? כלומר השקל ראשון משלים שבן?

"אני חושב שהשוק עוד מתארגן לדבר הזה. רק ביוני הייתה תנועה אדירה של העברה. הרבה סוכנים היו עסוקים בדיוק של התיק ביחס לצורכי ופרופיל הלקוחות., אז התיק עוד עבר תזוזות לכאן ולכאן. אני חשוב שכל אחד מאיתנו, וגם הלקוחות, לומדים איך זה לחיות בתוך משלים שבן. הטיפול בתביעות עם השבן זה משהו שעוד צריך להעמיק בו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגבי ביטוח סיעודי, איך אתם רואים את הכישלון הגדול בתחום הזה?

"אני חשוב שהכתובת הייתה על הקיר. ראינו את מבטחי המשנה יוצאים מהתחום לפני כמה שנים טובות ולאחר מכן המבטחים ועכשיו הקופות עומדות מול שוקת שבורה. אני חושב שהפתרון צריך להיות מאקרו ברמת המשק, עם חלוקת אחריות או של רבדים כמו שיש בשוק הבריאות עם רובד בסיסי של המדינה פלוס חיסכון ציבור ומבנה ביטוחי אחר. זה נושא שהמדינה צריכה לקחת. אולי להכניס כיסוי בפנסיה - יש מגוון פתרונות אבל המדינה צריכה להחליט".

אתה רואה את זה קורה בשנה הקרובה?

"קשה לי להגיד, אני לא יודע".

אנחנו רואים שהביטוח הכללי רשם הפסד חיתומי ברבעון, ממה זה נובע?

"זה בעיקר עסקי חבויות. הרבה השפעות משנים קודמות. העסק שלנו הוא כזה שלפעמים ענף אחד למעלה ואחד למטה. אני לא חושב שזה מייצג ואני אומר את זה בזהירות. צריך לראות את המגמה, היו לנו 3-4 רבעונים טובים עם תוצאות טובות ברכב, ברבעון הזה היו הערכות תביעות בעיקר בגין שנים קודמות, בעיקר עסקי החבויות".

יש קשר למלחמת המחירים ברכב?

"מלחמת מחירים זה המצב הטבעי שלנו, בטח ברכב שם כל משתמש לא צריך יכולות מיוחדות ויכול לעשות השוואה בצורה קלה. השוק הזה מאוד תחרותי ומתאזן מהר מאוד לרמות מחירים תחרותיות. הייתה עליית מחירים מאוד מאסיבית אבל צריך לזכור שהיא הייתה אחרי שנים של הפסדים, גם בגלל מחירים לא נכונים אבל גם בגלל התייקרות בעלות התביעות - התייקרות החלפים ועלייה בגניבות. אני חושב שזה מתייצב למקום הנכון".

ברמה שיש ירידת מחירים?

"לא יודע להגיד. אבל רואים התאזנות".

איפה אתם חשובים שאתם עומדים ביכולות הדיגטליות לעומת המתחרות?

"לא יודע להגיד ביחס למתחרות אבל יודע להגיד ביחס לעצמי - אנחנו לא איפה שאנחנו מצפים מעצמנו להיות. לממשק הלקוח יש עוד דרך לעשות ואנחנו מאוד מושקעים בזה".

כלל רכשה חברת כרטיסי אשראי, מנורה אולי עם ישראכרט, מה השאיפות שלכם לתחום הזה?

"יש לנו שאיפות רבות וציפיות גבוהות מעצמנו, את האשראי אנחנו עושים כבר היום. אנחנו לוקחים משכנתאות עם בנקים, ליווי נדל"ן ועוד דרכים בעזרתן אנחנו לוקחים אלינו את החשיפה הזו בדרכים אחרות ואולי אפילו יעילות יותר. בלי לגרוע מזה שחברות כרטיסי אשראי הן חברות חזקות ומהותיות לכלכלה".

 

יש במהפכה של ה-AI יתרון בשבילכם? ניתוח מידע והפקת תובנות?

"מוקדם מדי להגיד. אנחנו משתעשעים בזה בינתיים. זה לא נכנס עוד לתהליכים באופן עמוק. גם בגופים אחרים לא נתקלתי בתהליכים כאלה אבל כנראה זה העתיד, כולנו בוחנים את זה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מזל ששלמה אליהו כבר לא מעורב בחברה (ל"ת)
    יוסי חווה 24/11/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.