האיש שהיה לו 30 מיליארד דולר יישב בכלא 18 שנים - בגלל שרצה להיות עשיר יותר
לביל הואנג היה מספיק. אבל מה זה מספיק? אם נתייחס למישור החומרי - האם מיליון דולר זה מספיק, האם 5 מיליון דולר, האם 10 מיליון דולר? מתברר שאנשים שיש להם 1 מיליון רוצים 2 מיליון ואז 5 מיליון וגם 10 מיליון דולר. תאוות הבצע מביאה אנשים עשירים, אפילו מיליארדרים לעשות מעשים שנראים לכאורה מטופשים, אבל זה ה-DNA שלהם - הרעב להצלחה וההרעב להצליח. לביל הואנג היה לכאורה הכל - הוא היה מיליארדר שעמד בראש קרן השקעות ענקית, אבל הוא עבר על החוק כדי שיהיה לו יותר ואז הטא נתפס ונפל.
הואנג נידון כעת ל-18 שנות מאסר בעקבות אחת הקריסות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט.
הדרך של הואנג לפסגה?
ביל הואנג הקים את ארקגוס קפיטל מנג'מנט כחברת "פמילי אופיס", שמנהלת השקעות עבור עשירי העולם. בשיאה, ניהלה החברה נכסים בשווי של מעל 36 מיליארד דולר, כשהיא מתמקדת באסטרטגיה של השקעות ממונפות – כלומר, שימוש בהלוואות מהבנקים כדי להגדיל את היקף ההשקעות.
האסטרטגיה הזו פעלה היטב כאשר ערך המניות עלה, מכיוון שהיא אפשרה לו להניב רווחים משמעותיים בשעה שהוצאות המימון על ההלוואה היו נמוכות. ולהמחשה - נניח שיש לכם מיליון שקל ואתם מצפים לתשואה של 15% על ההשקעה. הרווח שלכם צפוי להיות 150 אלף שקל בשנה. נניח שאתם הולכים לבנק ומקבלים הלוואה של 3 מיליון שקל ב-7% ומשקיעים באותה המניה. אתם מצפים לרווח של 15% שהוא כעת בסכום אבסולוטי - 600 אלף שקל. אתם צריכים להחזיר ימון של 7% - 210 אלף שקל. הרווחתם 390 אלף שקל.
התשואה להון כעת אחרי המינוף היא 39% (390 אלף על השקעת הון של 1 מיליון). מינוף כשהוא נעשה בזהירות, בחוכמה הוא מסוכן אבל עם יכולת להשיג תשואה עודפת. רוב העסקים ממונפים, רוב העשירים הגיעו להונם דרך מינוף. אבל מינוף גם יכול לקחת אנשים לתהומות.
הבעיה במינוף היא שההפסדים עלולים להיות כבדים מאוד כאשר שוק המניות מתהפך. בדוגמה האמורה, אם במקום רווח של 15%, התשואה בפועל היתה מינוס 15%, היה הפסד של 600 אלף שקל (15% על השקעה כוללת של 4 מיליון שקל) הוצאות מימון של 210 אלף שקל, והיה נשאר הון של 190 אלף שקל - הפסד של 81% (במקום 15% אם משקיעים רק את ההון).
זה מה שקרה להואנג, במהלך 2021 כאשר חלה ירידה בחלק מהמניות העיקריות המוחזקות בתיק של הקרן, ההפסדים היו עצומים. ואז נאלצה החברה למכור במהירות את החזקותיה כדי להחזיר את ההלוואות – מהלך שיצר "כדור שלג" של קריסה.
כדור שלג של קריסה
הקריסה של ארקגוס הובילה להפסדים עצומים לבנקים הגדולים המממנים, כמו מורגן סטנלי, UBS ונומורה, שספגו יחד נזק של יותר מ-10 מיליארד דולר. הנזק היה כה חמור, שהוא תרם אף לקריסתו של קרדיט סוויס, אחד הבנקים הגדולים אז באירופה.
בית המשפט בניו יורק תיאר את מה שקרה בארקגוס כ"הונאה רחבת היקף והרצת מניות". השופט אלווין הלרשטיין אמר בפסק הדין: "היקף ההפסדים היה הגדול ביותר שראיתי אי פעם". הואנג הורשע בעשרה סעיפי אישום פליליים, כולל הונאה והסתרת סיכונים.
השופט דחה טענה מצד פרקליטיו של הואנג, שטענו כי הבנקים היו שותפים מודעים לסיכון ואמרו שהם "משתמשים במודל העסקי של ארקגוס לטובתם". השופט קבע שזהו ניסיון "להאשים את הקורבן" וכינה את הבקשה שלהם להימנע מעונש מאסר "מגוחכת לחלוטין".
18 שנה בכלא
התביעה דרשה להטיל על הואנג עונש מאסר כבד של 21 שנים, ואילו ההגנה ביקשה להימנע לחלוטין מעונש מאסר. השופט הלרשטיין דחה את בקשת ההגנה ואמר כי הנזק הכלכלי שנגרם מצדיק עונש חמור. בנוסף, התביעה ביקשה לחייב את הואנג לשלם פיצויים של 10 מיליארד דולר, אך ההגנה טענה כי הואנג מחזיק כיום ב-55 מיליון דולר, לעומת הונו האישי שהוערך בעבר ב-30 מיליארד דולר. האיש שגרם להפסדים של עשרות מיליארדים יישב בכלא, אבל מחלו לו על החזר חובות.
- 2.משה 21/11/2024 10:05הגב לתגובה זוהבנקים נתנו את ההלוואות הבנקאים הבינו את הסיכון טוב ממנו, זה עולמם
- 1.לרון 21/11/2024 09:50הגב לתגובה זוביל הואנג כתב כאן טוקבקים לגרינברג שאף ענה לו,לא שלגרינברג יש קשר לאיש,אין לו,לדעתי,אך עובדתית זה מעניין
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
