אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
ניתוח

איך הצליח ארי קלמן לרכוש את ישראכרט ב"מחיר מבצע" וכמה באמת שווה החברה?

הערכת השווי של שלי תשובה עלתה, הרווחים עלו, היעדים לא ירדו למרות המלחמה, ומנורה משלמת פחות מהצעתה לפני כשנתיים - על הדירקטוריון שחושש להגיד לא, על בעלי המניות שעשו עסקה "בסדר", אבל לא טובה מאוד, ועל הנכס שצפוי שישביח מאוד
אבישי עובדיה | (15)

מנורה שבשליטת ארי קלמן עומדת לרכוש 33% מישראכרט לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. הדירקטוריון של ישראכרט אמר כן והגיש את העסקה לבעלי המניות. אלו צפויים להגיד - כן. הסיבה היא שהמחיר מבטא פרמיה של 22% על מחיר השוק ביום הדיווח הראשוני ושהם יקבלו דיבידנד גדול. מנורה תפרה עסקה טובה וניצלה חלון הזדמנות: הצעה בעיצומה של מלחמה ואי וודאות גדולה. היא משקיעה 1.55 מיליארד שקל ברכישת 33% ומיד מחלקת דיבידנד כולל של עד מיליארד שקל. זה אומר באופן גס, שבעלי המניות מקבלים דיבידנד בשיעור של עד 25% מהשווי של החברה ומקבלים את מנורה בתור בעלת הבית.

 ארי קלמן - הפך את מנורה לענקית, רכישת ישראכרט תהפוך אותה למעצמה פיננסית 

בעסקה שלא אושרה על ידי רשות התחרות, שבה הראל רצתה לקנות 100% מהעסק, בעי המניות היו מקבלים יותר, אבל כאן יש סיכוי לאפסייד בהמשך, כשישראכרט תגדיל רווחים. כשקונים 33% ולא 100% מעסק משלמים לפי שווי גבוה יותר. זה ברור וזה גם מה שהיה במרוץ הקודם לרכישת ישראכרט. הראל הציעה, ומנורה הציעה לרכוש פחות אבל בסכום גדול יותר. היא הציעה אפילו 3.5 מיליארד שקל - לעומת 3.15 מיליארד שקל שהיא מציעה היום.

 

השווי של ישראכרט עלה - אז למה העסקה בשווי נמוך יותר?

מנורה מציעה פחות מלפני שנה וחצי-שנתיים וזה בשעה שהרווחים של ישראכרט במגמת עלייה. בתחילת 2023, שלי תשובה, שותף בדלויט, העריך את ישראכרט ב-2.6-2.8 מיליארד שקל, היום הוא מעריך אותה ב-2.9 עד 3.2 מיליארד שקל. הערך שלה עלה.

הערך עלה כי בשנת 2023 המשיכה הנהלת החברה ליישם את התוכנית האסטרטגית שבעיקרה גם גידול בהלוואות הניתנות לציבור. גם המלחמה, האי ודאות, ההפרשה הגדולה להפסדי אשראי לא ממש עצרו את הצמיחה, רק הפחיתו אותה. הרווחים עדיין מרשימים - קצב של כ-280-300 מיליון שקל בשנה. 

בזמן שהערך עלה על פי הערכת השווי, בזמן שהרווחים בעלייה, מנורה מקבלת את ישראכרט במחיר נמוך מזה שהציעה בעבר. כל זה כשאין שום שינוי בתוכנית האסטרטגית (אלא דחייה) לרווח של 450-510 מיליון שקל בשנה. זה יעד שהיה אמור להגיע ב-2025, אבל הנהלת החברה אמרה שהוא יידחה בגלל המלחמה. זה צפוי, אבל הבסיס של החברה חזק ואיתן, ועל פניו כשבודקים את שיעור ההפרשות להפסדי אשראי מקבלים שהיא גם מפרישה הרבה. כלומר, היא שמרנית לעומת האחרות על חשבון הרווחים.

 

עסקה הזדמנותית למנורה

קחו את כל זה ותקבלו חברה שהיא נכס גדול, אולי הנכס הכי מרשים שיש כאן למכירה, בטח בתחום הפיננסי. נכס שהרגולטור גם רוצה בהשבחתו כדי להפחית את ריכוזיות הבנקים. שלי תשובה משווה את הסיכון בין חברה כמו ישראכרט לבנקים, וגוזר שיעור היוון (ביטוי לסיכון שהמשקיעים רואים מולם בהשקעה במניה), אבל זה לא בהכרח קשור - הסיכון בבנקים גדול יותר והסיכון בישראכרט נמוך יותר - הרגולטור מציע שישראכרט וחברות כרטיסי האשראי יהפכו ל"מיני בנקים". חוץ מהלוואות שהן נותנות וכרטיסי אשראי זה צפוי להתרחב לפיקדונות ושירותים נוספים.הסיכון הרגולטורי בבנקים גדול ודווקא בחברות כרטיסי האשראי יש יותר סיכוי מסיכון. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הפוטנציאל גדול וגדל, הרווחים עולים, הערכת השווי עולה ומנורה קונה בסכום נמוך מהצעתה לפני שנה וחצי - קוראים לזה הזדמנות. יש לעבור עוד משוכות. את המשוכה הבאה מנורה ככל הנראה תעבור - בעלי המניות יאשרו את העסקה. הסיבה היא שהיא היחידה שהציעה ושהדירקטוריון לא יכול להגיד לא. הדירקטוריון שחתום על יעדים מרשימים יודע שהחברה שווה יותר ויודע שהסיכויים להצפת ערך בעתיד מרשימים, אבל הוא צריך לקבל החלטה עכשיו והוא חושש - מה יקרה אם התחזית לא תתגשם? האם אנחנו באמת פועלים לטובת החברה ובעלי מניותיה אם נדחה את ההצעה? והכי חשוב - איפה אנחנו מסתכנים פחות. אם נמכור עכשיו אין סיכון, אם לא נמכור ויקרה משהו, יבואו אלינו בטענות. אוי ואבוי. דירקטור הוא מונחה מטרה - יותר סיכוי (כסף), פחות סיכון. 

 

בעל בית בישראכרט לא היה מוכר בשווי הזה; הדירקטוריון כן  

זה בדיוק האבסורד - במנורה מסבירים שישראכרט היא חברה ללא גרעין שליטה, כלומר חברה בלי בעל בית, ולכן תחת שליטתם היא תרוויח יותר. יבוא בעל בית שהרווח חשוב לו  ויעשה סדר. אבל בגלל שאין לה בעל בית - מנורה יכולה לקנות אותה. אף בעל בית לא ימכור את ישראכרט בשווי של 3.15 מיליארד שקל. 

אז הדירקטוריון מגלגל את העניין לבעלי המניות. בעלי המניות יכולים שלא לאשר, אבל סיכוי מאוד גבוה שהם יאשרו את העסקה כי היא טובה להם (דיבידנד והשבחה עתידית) והיא עדיפה על המצב הקיים. הבעיה היא שזאת לא עסקה טובה מאוד ובטח שלא מצוינת. עסקה מצוינת כנראה אפשר לעשות כשיש תחרות. זו עסקה סבירה, אבל היא בלי פרמיית שליטה וזה מקומם. 

זה מקומם כי זה הכסף שלנו - ישראכרט מוחזקת על ידי גופים מוסדיים שהם הציבור. אישור העסקה משמעו שהציבור מוותר על פרמיית שליטה. במנורה יגידו - אנחנו נשביח, אבל כל מי שיקנה צפוי להשביח, והכי חשוב - נכון, תשביחו, אבל אנחנו - הציבור - רוצה את המחיר האמיתי כבר עכשיו. אגב, זה לא כסף גדול - גם אם יחזרו ל-3.5 מיליארד שקל של ההצעה הקודמת זה תוספת של 350 מיליון שקל לשווי ותוספת של כ-100 מיליון שקל לעסקה. האמת היא שזה צריך להיות יותר מזה, אבל לציבור אין באמת כוח. הגופים המוסדיים חוזרים לבעיה האמורה - הם לא באמת בעל בית, זה לא באמת הכסף שלהם.

וככה מעבירים נכס משובח עם דטה בייס שעולה על זה של כל אחד מהבנקים הגדולים בארץ, עם ידע והיכרות על "65% מתעודות הזהות בארץ" במחיר נמוך.

מה השווי האמיתי של החברה? נחזור ליעדים. היעדים של החברה אולי יידחו בשנה, אולי בשנתיים, אבל 500 מיליון שקל של רווח לחברה זה בהחלט אפשרי. זה עוד בלי הפוטנציאל בעולם הפיקדונות ושירותים בנקאיים נוספים. עסק שווה את הרווחים העתידיים שלו ואת הפוטנציאל, לא את ההיסטוריה. כשמסתכלים על השנים הבאות, ישראכרט היא עסק שאם הראל לפני שנה וחצי היתה מוכנה לשלם עליו כ-3.3 מיליארד שקל אז בהינתן הרווח שצבר, הרגולציה התומכת בכניסה לבנקאות והסיכוי לחזור לשגרה בצפון, יש סיכוי טוב שהראל היתה מוכנה לשלם עליו גם 3.6 מיליארד שקל פלוס. 

הפוטנציאל גדול, ומנורה באמת יכולה להגיע ליעדים אפילו גבוהים יותר ומהר יותר, אבל יש עוד משוכה גדולה לעבור - רשות התחרות. במנורה סבורים שזה עביר - הם בדקו את התכתובת של רשות התחרות מול הראל (מה שפאבליק) ומזה גוזרים שהם יכולים, אבל הם שוכחים שרשות התחרות השתמשה בתירוץ. ההחלטה שלא לאשר את הרכישה של הראל סומנה מראש ואז יצאו מכתבים ושאלות, ובאותו אופן מנורה יכולה לקבל סירוב. 

 

מה תגיד רשות התחרות?

הבעיה היא שאי אפשר בשוק תחרותי ומשוכלל להגיד כן לכלל ביטוח לקנות את מקס ולהגיד לא להראל לא לקנות את ישראכרט ואז להגיד X למנורה. נכון שהראל חזקה מאוד בתחום ביטוח הבריאות וקיים סיכון של מעבר אינפורמציה בין תחום הביטוח לתחום כרטיסי האשראי, אבל זה דבר שקורה בכל אחת מהחברות ובכל אחד מהתחומים. העבירה וניצול המידע יכולים להיות בכל חברה ותחום בהיקפים שונים, אבל רשות התחרות היא לא שוטר. היא לא יכולה להחליט על סמך אפשרות לעבירה. כי אם זה כך - בואו נשים את כולם בבית סוהר כי כולם יכולים למעוד. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דנן 12/11/2024 19:33
    הגב לתגובה זו
    אני קורא להתנגד להצעת מנורה ו לדרוש מהנהלה לפנות לקונים מחו"ל אם נאוי תסרב לרכוש ישראקרט
  • 10.
    אנונימי 12/11/2024 00:21
    הגב לתגובה זו
    הדרך של ישראכרט לגדול בהלוואות הוא לגייס 1.55 מיליארד ממנורה, לחלק לבעלי המניות מיליארד ואז יוכלו לגלגל בהלוואות עוד 550 מיליון בריבית של 10%-15% יגיעו לרווחים נוספים של כ 50-75 מיליון ואז יגיעו עם הצמיחה לרווח של 450 מיליון בשנה.
  • יאיר3 13/11/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה הנוכחית רוצה למצוא חן בעיני בעלי השליטה החדשים,ובעלי המניות הקיימים לא מענינים אותה.אם יחלקו 700 מיליון,ישארו בקופה 850 מליון שישארו בשליטת מנורה,כלומר,מנורה קונה למעשה 33% מישראכרט ב - 700 מליון ש"ח.הבנתם את הקומבינה? עכשיו ישאר מספיק כסף לתגמל את ההנהלה הנוכחית.חובה להצביע נגד.
  • 9.
    דנן 11/11/2024 22:36
    הגב לתגובה זו
    אני עם 2500 מניות שלי אצביע נגד!
  • מישהו 12/11/2024 12:13
    הגב לתגובה זו
    משקיע בינוני עם כ70,000 מניות. מוכרים אותנו בזול. חובה להתנגד!
  • 8.
    שלמה 11/11/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    חברת האשראי הכי גדולה עם הרווח הנקי הכי נמוך. איזה אבסורד
  • 7.
    יאיר3 11/11/2024 13:29
    הגב לתגובה זו
    ובנוסף לזה שאין כאן פרמית שליטה,מפזרים ערפל על גובה הדיבידנד בין 700 מליון למיליארד.הדירקטוריון לא יכול להחליט על ההמלצה שלו ולפרסם זאת לבעלי המניות? מזה אני מסיק שזה יהיה 710 מליון (עוד 10 מליון כדי לומר שהשקענו בזה מחשבה ולא הכל מכור מראש),ולמה רק 710 מליון,ולא את כל ה - 1.5 מיליארד שמנורה משלמת? ישראכרט צריכה את הכסף? ברור שלא.זו קומבינה של ההנהלה שרוצה להטיב עם בעל הבית החדש,שיקבל במתנה את ההפרש בין הדיבידנד למה שהוא אמור לשלם.למה במתנה? כי מנורה תהיה בעלת השליטה ותוכל לעשות בכסף הזה מה שהיא רוצה . המסקנה,בעלי המניות מהציבור צריכים להצביע נגד,ולדרוש שיודעעו מראש על גיבידנד של 1.5 מיליארד ש"ח
  • באפט 11/11/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    ובאותיות הקטנות מופיע שיהיה התאמה של הסכום שמנורה תשלם לפי הדיבידנד שיחולק
  • יאיר3 11/11/2024 18:38
    המחיר לפי הדיבידנד שישולם.מישהו יודע?
  • 6.
    דירותא 11/11/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה עסקה לדעתי אין הבדל בין בנק לחברת ביטוח בשנת 2024
  • 5.
    אייל 11/11/2024 10:48
    הגב לתגובה זו
    קומבינה אחת גדולה וכרגיל ציבור המשקיעים משלם המחיר ואיפה המוסדיים המושחתים שמחזיקים בכסף של הציבור ואנחנו מושקעים שם.
  • 4.
    חברות האשראי הן פאסה אפל אמזון וגוגל ינהלו את הפיננסים (ל"ת)
    זאב ערבות 11/11/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עובדיה תכתוב הרבה (ל"ת)
    גידי 11/11/2024 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה על ניתוח חשוב (ל"ת)
    בני 11/11/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דביר 11/11/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    החברה חייבת להתחיל תהליך של התייעלות
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):