מתקפת הסייבר שפגעה בשירותים של ביט; ומהן התקפות הסייבר הנפוצות ביותר?
איך מתקפת סייבר על חברת HYP משבשת את כל השוק
חברת התשלומים HYP דיווחה על מתקפת סייבר ששיבשה את שירותי התשלום והסליקה שלה, מה שהותיר בתי עסק ולקוחות רבים חסרי אונים. המתקפה שהחלה בשעות הבוקר לא רק שגרמה לשיבושים נרחבים בכרטיסי אשראי אלא גם השפיעה על אפליקציית התשלומים ביט – ואפשר להבין מהתגובות בשטח, הכעסים לא איחרו להגיע.
HYP, שאחראית על תשתיות קריטיות בתחום התשלומים, עדכנה כי המתקפה התחדשה אחרי שנדמה היה כי נבלמה. המתקפה הצליחה להשפיע על תפקוד חברת קרדיט גארד, שחקנית מרכזית בשוק הסליקה המקומי, שמשרתת רשתות קמעונאות גדולות, בתי קפה, ושירותי תחבורה – כלומר, כל מה שאנחנו עושים ביום-יום עובר דרכה.
משתמשים רבים באפליקציית ביט דיווחו על בעיות בכניסה או בהעברת כספים. אפליקציית ביט, המשמשת מיליוני ישראלים לתשלומים מהירים, פועלת גם היא דרך ספקי סליקה. כאשר חברת הסליקה הראשית, קרדיט גארד, חווה מתקפה – כל מי שעושה שימוש בשירותיה מושפע באופן ישיר.
מתקפות סייבר כמו זו על HYP הן לא דבר חדש בעולם, אך בשנים האחרונות מתקפות הופכות מתוחכמות יותר והסיכונים מתרבים. מתקפות מסוג "מניעת שירות" (DDoS), שמכוונות להפיל שירותי אינטרנט של חברות חיוניות, יכולות לשבש לא רק את עסקי החברה אלא גם את החיים שלנו כצרכנים, כאשר כל מעבר בכרטיס אשראי, העברת כספים או פעולה פיננסית הופכים לאתגר אמיתי.
לפני שבועיים בלבד, חברת שב"א, המספקת את התקשורת בין גופי הסליקה בעת ביצוע חיובים בכרטיסי אשראי, סבלה מתקלה שנבעה ממתקפת סייבר. התקלה תוקנה במהירות, אך השיבושים בתשלומים העלו שאלות לגבי ההגנה הדיגיטלית בשוק הפיננסי.למה התקפות סייבר בתחום הפיננסי מסוכנות במיוחד?
מתקפות סייבר על גופים פיננסיים הן מתכון לתוצאות כלכליות חמורות – עבור חברות, עסקים קטנים וגדולים וכמובן גם עבור הלקוחות עצמם. תחום הפיננסים הוא אחד מהיעדים המרכזיים של האקרים משום שהוא מייצג מאגרי מידע פיננסיים עצומים ושירותים שמחוברים ישירות לחשבונות ולמידע רגיש. התקפות כאלה לא רק גורמות להשבתת שירותים אלא גם מגבירות את הסיכוי לגניבת זהות, נתונים ונתוני תשלומים.
ההשקעה בהגנות דיגיטליות בתחום הפיננסי היא חובה רגולטורית. אך למרות המאמצים, מתקפות סייבר משתכללות במהירות, מה שמדגיש את הצורך בלפתח תשתיות הגנה חזקות עוד יותר – ולא רק בענפים קריטיים כמו התשלומים, אלא בכל ענפי המשק.
מהן התקפות הסייבר הפופולאריות?
מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS)מתקפת DDoS היא שיטה בה האקר מנסה לשבש אתר או שירות אינטרנט על ידי יצירת עומס רב של תעבורה, כך שהמערכת לא מסוגלת להתמודד עם הבקשות ונופלת. תארו לעצמכם שכל המבקרים בקניון נכנסים בו זמנית, כך שהקניון מתמלא עד אפס מקום ואנשים לא יכולים להיכנס - זה בדיוק מה שקורה לשרתים שמותקפים ב-DDoS.
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה: נניח שרשת חברתית פופולרית חווה פתאום כמויות עצומות של בקשות כניסה. המערכת עמוסה, ולא מצליחה לתפקד, מה שגורם לשירות להתנתק למשתמשים רגילים. זו בדיוק המטרה של מתקפת DDoS – לשבש את השירות לזמן קצר או ארוך ולמנוע גישה ממשתמשים אמיתיים.
פישינג (Phishing)
פישינג הוא סוג מתקפה בו התוקף שולח הודעה שמתחזה למייל או הודעה אמיתית מחברה מוכרת, בנק או אפילו מהרשת החברתית שלכם. ההודעה נראית אמיתית ומזמינה אתכם ללחוץ על קישור או להכניס סיסמה, אבל ברגע שתעשו זאת, האקר יקבל גישה למידע רגיש.
דוגמה: קיבלתם מייל שנראה כאילו הוא מהבנק שלכם, עם הכותרת "יש בעיה בחשבון, הכנסו מיד". אתם לוחצים על הקישור ומגיעים לדף שנראה בדיוק כמו האתר של הבנק. אתם מכניסים את הסיסמה שלכם, אך למעשה זהו אתר מזויף, וההאקר מקבל את כל הפרטים. זהו טריק נפוץ שמטרתו לגנוב מידע אישי בקלות.
קיראו עוד ב"BizTech"
תוכנות כופר (Ransomware)
תוכנת כופר היא סוג של תוכנה זדונית שמצפינה את הקבצים במחשב שלכם, כך שאינכם יכולים לגשת אליהם אלא אם תשלמו כופר לתוקף. זה כמו שמישהו נועל את דלת הבית שלכם ודורש כסף כדי לתת לכם את המפתח.
דוגמה: נניח שמישהו שלח לכם מייל עם קובץ שנראה תמים כמו "הצעת מחיר". אתם פותחים אותו, ומיד המחשב מתחיל לנעול את כל הקבצים שלכם. תופיע הודעה שאומרת: "אם אתם רוצים את הקבצים בחזרה, תשלמו לנו כופר". תוכנות כופר יכולות לשתק עסקים ולהסב להם נזק כלכלי גדול, מה שמאלץ אותם לשלם לתוקף כדי להחזיר את הגישה למידע שלהם.
מתקפת Zero-Day
מתקפת Zero-Day מתבצעת כאשר האקר מוצא חולשה או פרצה במערכת לפני שמישהו אחר מגלה אותה או מפתח לה תיקון. הבעיה כאן היא שלא קיימת דרך מובנית להגן מפני פרצה שכזו, כי היא חדשה לחלוטין.
דוגמה: חברה מוציאה לשוק אפליקציה חדשה שכוללת אפשרות להיכנס לחשבון האישי של המשתמש. ההאקר מגלה חולשה שמאפשרת לו לפרוץ לחשבונות המשתמשים לפני שהחברה מודעת לפרצה. מכיוון שהחברה לא מודעת לפרצה, אין דרך לסגור אותה וההאקר יכול להמשיך לנצל אותה.
- 1.לא הצלחתי לשלם באשראי הבוקר וגם לא להפעיל פנגו...מלחיץ. (ל"ת)ליטל 10/11/2024 17:12הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
