משקיע 2
צילום: CANVA
הכר את המדד

מהן תעודות סל "סמארט בטא" והאם הן טובות יותר מתעודות סל רגילות?

תעודות הסל "סמארט בטא" הן תחום שצומח במהירות ומציע מגוון רחב של אפשרויות; הן פועלות על פי כלל השקעה מסוים שאמור להעניק "בטא" סוג של יתרון על השוק - האם הן באמת מצליחות להעניק את היתרון הזה? כתבה ראשונה בסדרה
גיא טל | (3)

לאחר שסקרנו את רוב המדדים הישראליים נחזור לשוק הבינלאומי, והשבוע נתחיל לסקור תעודות סל מסוג מיוחד – סמארט בטא.

ראשית, נאמר שיש הבדל בין "מדד" לבין "ETF" או "תעודת סל" בעברית. מדד הוא כלי העוקב אחר מספר מניות החולקות מאפיין משותף כגון תעשייה, אזור גיאוגרפי, שווי שוק וכדו', ונועד לשקף את מצב המניות באותו שוק. "ETF" לעומת זאת היא כלי השקעה שמאפשר למשקיע להיחשף למדדים השונים. ראשי התיבות של המילה ETF הם Exchange-Traded Fund, כלומר "קרן הנסחרת בבורסה" והיא "מתנהגת" כמו מניה מבחינת צורת המסחר, אך משקפת ערך מצרפי של מספר חברות, בדרך כלל כאלה השייכות למדד מסוים.

על פי רוב ה-ETF הן כלי השקעה "טיפש" אך יעיל שפשוט עוקב אחר המדד באופן פאסיבי, בדרך כלל בעלות נמוכה מאד, בשונה מהשקעה אקטיבית, על פי רוב, קרנות נאמנות, בהן הנכסים הנכללים בקרן והמשקל של כל נכס נקבעים לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. למרות שייתכן שהמנהל עובד לפי כללים מסוימים, כגון קרנות נאמנות המתמקדות בצמיחה או במניות קטנות וכדו', הבחירה הספציפית במניות נקבעת באופן סובייטיבי על ידי המנהל.

מבנה תעודות הסל סמארט בטא - שילוב של ניהול פאסיבי ואקטיבי

תעודות סל המכונות "סמארט בטא" הן מין כלי ביניים, המשלבות ניהול אקטיבי ופאסיבי. בעוד תעודות הסל המסורתיות נבנות על פי רוב בהתאם לגודל שוק, המדדים החכמים לוקחים פקטור אחר כגורם שבונה את המדד אך הן לא תלויות בשיקול דעת של מנהל הקרן אלא נקבעות אך ורק על פי הכלל, הפקטור, שמעצב את מבנה הקרן. השימוש בכלל הזה יכול להיות לשם בחירת המניות הנכללות בתעודה או לשם קביעת המשקל של כל מניה בתעודה.

תעודות הסל הללו אם כן בוחרת מניות (או את היחס בין המניות השונות), ובכך הן אקטיביות, אך הן עושות זאת על פי כלל מסוים שקוף וקשיח שנקבע מראש, ובכך הן בעצם פאסיביות, שכן כל מניה שעונה על הכלל נכללת אוטומטית במדד, וכזו שהפסיקה לעמוד בכלל תצא ממנו, ללא התערבות של שיקול דעת של מנהל התעודה.

המילה "סמארט" משמעותה כמובן חכם, והכוונה היא שהפקטור שלפיו נקבע אילו מניות נכללות במדד הוא "חכם" יותר מהמדד הפאסיבי ה"טיפש" שפשוט בוחר מניות לפי גודל שוק. המילה "בטא" מתייחסת לאינדיקטור "בטא" שמשמש להשוואה בין נייר ערך מסוים לתנועת השוק, ומשמעותה בהקשר הזה היא שאותו כלל מעניק יתרון מסוים על פני מעקב פאסיבי אחר השוק בכללותו. הכלל, או הפקטור, לפיו נקבע אילו מניות יכללו בתעודות הסל ושאמור לשקף יתרון על השוק, אמור להיות מבוסס על מחקרים של נתוני עבר שמראים שהכלל הזה אמור אכן מעניק יתרון על ביצועי השוק הרגילים.

מהם הפקטורים שבונים את תעודות הסמארט בטא?

הפקטור לא חייב להיות מתוחכם במיוחד. כך לדוגמה מדד ה-SP500 הוא מדד רגיל, וישנן מספר תעודות סל שעוקבות אחריו כפי שהוא כמו SPY  או VOO וכדו'. תעודת הסל SPX עוקבת אף היא אחר מדד ה-SP500 אך עושה זאת במשקל שווה, כלומר כל מניה מהמדד מקבלת משקל שווה בתעודת הסל, להבדיל מתעודות הסל המסורתיות שבהן משקל המניות נקבע לפי גודל השוק של החברות. ההבדל הזה כבר מגדיר את SPX כתעודת סל "סמארט בטא", בהן הכלל החכם והשונה הוא משקל המניות בתעודה.

ישנם קריטריונים רבים מלבד משקל שווה שיכולים להיות הגורם הקובע בתעודת הסל, מתוחכמים יותר או פחות. לעיתים זהו גורם פיננסי פונדמנטלי כמו  גובה ההכנסות או קצב צמיחת ההכנסות, גובה הרווח, רווחיות, הערכת שווי, תשואת דיבידנד גבוהה או גורמים פיננסים אחרים. לעיתים הגורם קשור להתנהגות המניה – תנודתיות נמוכה או מומנטום חזק וכדו'. אפשרות נוספת מתוחכמת יותר היא שילוב של כמה פקטורים שונים שיתנו לדעת מנהלי התעודה יתרון נוסף למשקיע.

קיראו עוד ב"גלובל"

תמחור

בעוד תעודות סל הן מוצר זול יחסית, במקרה של תעודות סמארט בטא, בדרך כלל המנהלים מרשים לעצמם לגבות יותר דמי ניהול, לא תמיד בצדק, שכן המעקב אחר הכלל הקובע נעשה על פי רוב באופן אוטומטי ולא דורש משאבי ניהול מיוחדים. מצד שני עדיין תעודות סל האלו גובות פחות דמי ניהול מקרנות נאמנות אקטיביות, למרות שלא פעם הביצועים טובים יותר.

ביצועים

האם זה עובד ומצדיק את המחיר הגבוה יותר מהמדדים המסורתיים? לא תמיד. כך לדוגמה מדדים "במשקל שווה" פיגרו בשנים האחרונות אחרי מדדים "רגילים" לפי שווי שוק. ישנם מחקרים רבים שמראים איך כלל מסוים יכול לעבוד, אולם לאחר מכן תנאי השוק משתנים והכלל הזה כבר פחות יעיל. ישנם פקטורים שיעבדו בתנאי שוק מסוימים או בשלב מסוים של הסייקל הכלכלי, ובזמנים אחרים יעבדו פחות טוב. כך לדוגמה בשנים האחרנות מניות צמיחה ניצחו את מניות הערך, ואילו בתקופות אחרות מניות ערך הציגו תשואה גבוהה יותר.

אבל התשואה איננה הקריטריון היחיד בהשקעות. לעיתים המטרה בקרנות הסמארט בטא אינה דווקא תשואה גבוהה יותר אלא הן נועדו להשיג מטרות אחרות. כך לדוגמה פקטור ה"תנודתיות נמוכה" נועד לתת שקט נפשי גם במחיר תשואה נמוכה יותר. תעודות דיבידנד לאו דווקא מחפשות תשואה כוללת גבוהה יותר אלא לספק הכנסה שוטפת גבוהה יותר. כך שלא תמיד מדובר בלמצוא את הכלל הנכון, אלא את הכלל הנכון למשקיע בנקודת זמן מסוימת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גל 09/11/2024 10:30
    הגב לתגובה זו
    בבדיקה באתר יאהו פייננס אני לא רואה תעודת סל שנקראת SPX (יש את המדד, אבל לא תעודת סל). תעודת הסל על המדד אבל במשקל שווה, שאני מכיר היא RSP
  • 2.
    ככה אני אוהב כתבה! שאפו! (ל"ת)
    צרי 09/11/2024 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 09/11/2024 08:26
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שנוספת הגדרה חדשה בשוק ההון הסיכון ע ו ל ה,לפיכך "סמארט" המצוינות לעיל מסוכנות יותר בעיקר בירידות שוק!
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.