הסקטורים שייהנו ואלה שייפגעו בכל תרחיש בחירות - לגזור ולשמור
אחד מהקמפיינים האלימים שידעה ארה״ב. בתמונה: ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה (צילום: אבן וצ׳י/AP)
המצב היום לא שונה במיוחד, שלא לומר ממש קרוב למערכת הבחירות הזו. סביב דונלד טראמפ וקמלה האריס יש את כל העם האמריקני שהוא מפולג מאוד סביב המועמדים. עוד היום, יום שלישי, יום הבחירות, עדיין אין וודאות לגבי הסבירות שמועמד כזה או אחר ינצח. יחד עם זאת יש עדיין שבע מדינות מתנדנדות, להן 93 אלקטורים המהווים 17% מהבוחרים לנשיאות ארה״ב. הקמפיין שהוביל לבחירות היה אחד האלימים שידעה ארה״ב, כשבמהלכו התבצעו 2 ניסיונות התנקשות במועמד דונאלד טראמפ, והנשיא ביידן פרש במהלך המרוץ.
לניצחונו (או ניצחונה) של אחד מהמועמדים תהיה השפעה על הכלכלה בארה״ב. טראמפ, בגישתו הלוחמנית לכלכלה רוצה לחזק את התעשייה המקומית על ידי הטלת מכסי מגן (מכסי יבוא), להחריף את מלחמות הסחר עם המזרח ולהביא לפירוק המונופולים הגדולים -תהליך דומה לזה שקרה בתחילת המאה הקודמת עם קונצרן הנפט סטנדרד אויל. לעומתו, רוצה המועמדת הדמוקרטית האריס, התומכת בתהליכי הרגולציה והגלובליזציה דוגמת ה־׳אובמה-קייר׳ המפקח על מחירי הביטוח והתרופות, או כדוגמת העלאת המיסים.
ההשפעה של כל מועמד על הסקטורים השונים
למדיניות של כל מתמודד תהיה השפעה על מגזרי תעשייה מסויימים. האנליסטים של אופנהיימר בדקו כיצד ישפיע כל מועמד על הסקטורים השונים בתעשייה, ולהלן מסקנותיהם:
גברת גלובליזציה חושפת את תוכנית שכר המינימום: 15 דולר לשעה. קמלה האריס (צילום: גטי)
סקטור הטכנולוגיה
סקטור הטכנולוגיה, הסקטור הגדול בארה"ב (מהווה 32% ממדד ה-S&P500) נראה פגיע במיוחד בתרחיש נצחונו של טראמפ, נוכח עמדתו נחרצת נגד חברות רב-לאומיות, תהליכי גלובאליזציה והגירה ודרישתו להטלת מכסי ייבוא והחמרת מלחמות הסחר עם המזרח בעיקר. בהקשר זה, מגזר השבבים (האחראי על כ-36% משווי סקטור הטכנולוגיה) נראה פגיע במיוחד בפני המדיניות הכלכלית של טראמפ, נוכח דרישתו להטלת מיסים על ייבוא שבבים (שמרביתם מיוצרים בטייוואן ובקוריאה) וגישתו הלוחמנית נגד מובילת הענף, חברת TSMC הטייוואנית. גם מגזר החומרה (כ-28% משווי סקטור הטכנולוגיה) שמרבית שוויו שייך למניית אפל (AAPL), נמצא גם הוא בעין הסערה, עקב פעילות ייצור ענפה בסין. מגזר התוכנה (כ-35% משווי סקטור הטכנולוגיה) נראה פחות פגיע ממלחמות הסחר, אך חלק מחברות התוכנה עלולות לסבול עקב צמצום הרגולציה, המהווה אחד מגורמי הצמיחה החשובים ברכישת התוכנה הארגונית. מי טוב לסקטור? האריס.סקטור הפיננסים
סקטור הפיננסים (מהווה 13% ממדד ה-S&P500) סובל מזה כ-15 שנים מהשלכות המשבר הפיננסי העולמי של 2008, שהוביל להחמרת הרגולציה על המגזר הבנקאי. הדבר בא לידי ביטוי הן בקנסות עצומים ששולמו על ידי הבנקים בגין נזקי המשבר והן בהגבלת פעילות אשראי ומסחר, ובכך הוריד משמעותית את פרופיל הצמיחה של הבנקים המסחרים ובנקי ההשקעות. בכך, נצחונו של טראמפ אמור להקל על הסביבה הרגולטורית בשוק השירותים הפיננסים ולהטיב עם הבנקים בארה"ב, ואילו ניצחונה של האריס עלול להגביר את הרגולציה וכן להוביל להעלאת שיעור המס על פעילות הבנקים, עם היפוך הורדת המיסים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ. מי טוב לסקטור? טראמפ.סקטור הבריאות
סקטור הבריאות (מהווה 11% ממדד ה-S&P500) הפגין ביצועי חסר בתקופת כהונתו של הנשיא ביידן, אך בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ הצטיין בין אחד משלושת הסקטורים המובילים. הסיבה לכך היא, בעיקר, הגברת הרגולציה במגזר הבריאות, שהובילה לגידול במספר השקות תרופות חדשות, כאשר במקביל גם מגזר שירותי הבריאות נהנה מהתקדמות בתכניות ביטוח פרטי, רווחי יותר עבור חברות הבריאות. לעומת זאת, צעדי הממשל הדמורקטי (הן בתכנית אובמקייר והן בהצעות של האריס) נועדים לבקרת מחירי התרופות ושירותי הרפואה, ובכך אמורים להגביל את רווחיות חברות הבריאות האמריקאיות, שנהנות ממחירי תרופות בין הגבוהים בעולם. מי טוב לסקטור? טראמפ.סקטור צריכת המותרות
סקטור צריכת המותרות (מהווה 10% ממדד ה-S&P500) מושפע כביכול מגורמי המאקרו וממצבו של הצרכן האמריקאי, אך בפועל הרכב החברות הבולטות בסקטור זה אינו תואם את פרופיל הצריכה הפרטית בארה"ב. שלוש מתוך חמש החברות המובילות בסקטור, אמזון, טסלה ובוקינג.קום, האחראיות יחד על 42% משוויו, עונות יותר להגדרה ׳חברות טכנולוגיה׳ מאשר חברות צריכה. עם זאת, הטלת מכסי הייבוא, שעומדת במרכז התכנית הכלכלית של טראמפ, עלולה להעיק על הצריכה הפרטית בארה"ב, ובכך לפגוע גם בסקטור צריכת המותרות. למרות תמיכתו הנחרצת של אילון מאסק, המנכ"ל והמייסד של טסלה, החברה שבבעלותו לא בהכרח תיהנה מנצחונו של טראמפ. מי טוב לסקטור? האריס.
סקטור שירותי התקשורת
סקטור שירותי התקשורת (מהווה 9% ממדד ה-S&P500) כבר איננו הסקטור הדפנסיבי של פעם, כאשר למעלה ממחצית משוויו (כולל 4 מתוך 5 הנציגות המובילות) מתייחס לתחומי האינטרנט והמדיה הדיגיטלי, עם נוכחות בולטת של אלפבת ומטא, האחראיות כל אחת על כ-20% משווי הסקטור, וכן חברות ׳המדיה החדש׳ כמו נטפליקס, דיסני, חברות הגיימינג TTWO ו–EA ועוד. פעילות החברות הללו נהנתה מתמיכתו של ממשל ביידן והאריס, כאשר החברות הנ"ל עומדות בראש רשימת הספונסורים לקמפיין המפלגה הדמוקרטית. לעומת זאת, גישתו של טראמפ לחברות המדיה הנה תוקפנית יחסית, ואילו סגנו ג'יי. די. ואנס אף מציע תכנית לפירוק גוגל וענקיות האינטרנט הנוספות. מי טוב לסקטור? האריס.
סקטור התעשיה
סקטור התעשיה (מהווה 9% ממדד ה-S&P500) הנו שונה ממרבית הסקטורים בארה"ב בשני המובנים. ראשית, הסקטור מתאפיין בריכוזיות נמוכה למדי, ללא שחקני ענק. שנית, מרבית פעילות חברות סהסקטור התעשייתי הנה מקומית בארה"ב, עם פעילות גלובאלית מוגבלת ובדרך כלל פחות רווחית. שני הגורמים הללו מציבים את סקטור התעשיה בעמדה חזקה בתרחיש נצחונו של טראמפ, שמעלה על האג'נדה עידוד חברות מקומיות בארה"ב למען יצירת מקומות עבודה במשק האמריקאי וכן מלחמה נגד גלובאליזציה וחברות ענק רב-לאומיות. גם הורדת שיעור המס אותה מציע טראמפ אמורה להטיב במיוחד עם החברות הללו, כאשר והעלאת המיסוי בארה"ב בתרחיש נצחונה של האריס עלולה להעיק על פעילות חברות התעשייה. מי טוב לסקטור? טראמפ.
סקטור האנרגיה
סקטור האנרגיה (מהווה 3% ממדד ה-S&P500) כבר מתגמד מול שאר הסקטורים וביחס למעמדו בעבר, נתפס בתודעת ציבור המשקיעים בתור אפיק השקעה שאמור ליהנות ממדיניות טראמפ המתאפיינת בתמיכה בתחומי הפקת הנפט והגז. עם זאת, המציאות הוכיחה אחרת: דווקה בתקופת כהונתו הקודמת של טארמפ הפגין הסקטור ביצועי חסר, וזאת עוד לפני מגפת הקורונה שהובילה לצניחה במחירי הנפט. הסיבה המקורית לביצועי חסר של סקטור האנרגיה היא הגדלת פעילות הפקת הנפט והגז בארה"ב, תוך הסרת הרגולציה – דבר שגרם לעודף היצע ולירידת המחירים. תכנית Drill Baby Drill אולי מטיבה עם הצרכן המאריקאי, המתדלק בזול, אך עוללה להעיק על פעילות חברות האנרגיה בארה"ב.
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי טוב לסקטור? באופן ישיר טראמפ, אך באופן עקיף הוא גם מזיק לו.
הנשיא לשעבר ברק אובמה חותם על תוכנית ׳אובמה קייר׳ בשנת 2010 (צילום: AP)
לסיכום
השאלה המתבקשת מהפילוח הסקטוראלי-פוליטי שהוצג כאן היא ׳איזה מהמועמדים טוב יותר לכלכלה האמריקאית?׳, התשובה היא שאין אחד כזה. המדיניות של כל אחד תתמוך במגזרי תעשיה מסויימים ותחליש אחרים. מה שכן ניתן לומר בוודאות הוא שחוסר הוודאות בקשר לסבירות של ניצחון מועמד אחד על השני הוא הגורם המרכזי לאי הוודאות הפיננסית שנוצרה כאן. אי וודאות דומה בעקבות מערכת בחירות חוו האמריקנים ערב הבחירות בשנת 2000, שזה הוביל למפולת בועת הדוט.קום. כל שנותר הוא להמתין לתוצאות הבחירות, בתקווה שהללו לא יעברו בבתי המשפט בארה״ב.- 3.לרון 05/11/2024 17:12הגב לתגובה זומנופף ידו כמו אחרון המהפכנים,זו בעייהבעיהה באיה!
- 2.לרון 05/11/2024 17:10הגב לתגובה זופיצול פילוג נגד/נגד בעד/בעד כלום ושום דבר לא מנוהל באמת,הכל כאוטי ,מסקנה כנראה מלחמת אזרחים כהמשך לסיום כהונת טראמפ,ברדק מכל הכיוונים,בורסות יורדות ציר הרשע מרוויח,כי "יפי הנפש" פשוט "זה לא זה"
- לרון 05/11/2024 17:45הגב לתגובה זוהקודמת
- 1.לל 05/11/2024 16:50הגב לתגובה זומחיריי תרופות ועם עם סקטור הנשק?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
