ארהב ארצות הברית
צילום: mromerorta, Pixabay

האינפלציה בארה"ב ממשיכה להתמתן: מתקרבת ליעד של הפד

מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) עלה ב-0.2% בספטמבר, לעומת עלייה של 0.1% באוגוסט, בהתאם לתחזיות האנליסטים
אדיר בן עמי | (2)

נתוני האינפלציה בארצות הברית לחודש ספטמבר ממשיכים להצביע על התקרבות ליעד השנתי של הפדרל ריזרב העומד על 2%, למרות עלייה קלה בקצב הגידול החודשי במחירים. לקראת ישיבת הריבית הקרובה של הפד ב-6-7 בנובמבר, השוק צופה הורדת ריבית, כשהמשקיעים ממתינים לנתוני התעסוקה של אוקטובר שיפורסמו ביום שישי.

על פי נתוני לשכת הניתוח הכלכלי האמריקאית שפורסמו ביום חמישי, מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) עלה ב-0.2% בספטמבר, לעומת עלייה של 0.1% באוגוסט, בהתאם לתחזיות האנליסטים. בהשוואה שנתית, המדד עלה ב-2.1%, הקצב הנמוך ביותר מאז תחילת 2021, ירידה מ-2.3% בחודש הקודם.

מדד הליבה, שאינו כולל מחירי מזון ואנרגיה, רשם עלייה חודשית של 0.3% בספטמבר, האצה לעומת העלייה של 0.2% בחודש הקודם. בהשוואה שנתית, קצב העלייה נותר יציב על 2.7%.

על פי הערכות כלכלנים, קצב אינפלציה חודשי של כ-0.17% תואם את היעד השנתי של הפד העומד על 2%. נתון זה מצביע על התקדמות משמעותית במאמצי הבנק המרכזי לרסן את האינפלציה.

 

מחירי הליבה נותרו עקשניים

מחירי הליבה נותרו עקשניים יותר מהאינפלציה הכללית בתקופה האחרונה. ירידה של 2% במחירי האנרגיה בספטמבר לבדו - ו-8.1% בהשוואה לשנה שעברה - תרמה להורדת מדד ה-PCE הכללי. מחירי המזון עלו ב-0.4% בספטמבר, אך היו גבוהים רק ב-1.2% בהשוואה לשנה שעברה.

האינפלציה השנתית הכללית האטה בארבע עשיריות האחוז מאז יולי, ל-2.1% בספטמבר. לעומת זאת, אינפלציית הליבה נותרה תקועה על 2.7% בהשוואה שנתית במשך שלושה חודשים רצופים.

המגזר השירותים ממשיך להיות המנוע העיקרי של האינפלציה, כפי שהיה ברוב השנתיים האחרונות. עלויות השירותים במדד ה-PCE עלו ב-3.7% בהשוואה לשנה שעברה, בעוד שעלויות המוצרים עלו ב-2.1%.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההאצה באינפלציית הליבה של מדד ה-PCE בספטמבר משקפת את המגמה שנראתה גם במדד המחירים לצרכן (CPI), מדד אינפלציה חלופי. נתונים שפורסמו ב-10 באוקטובר הראו עלייה גבוהה מהצפוי של 0.3% במדד הליבה של ה-CPI בחודש שעבר, או עלייה של 3.3% בהשוואה לשנה שעברה.

ההבדלים בין שני המדדים נובעים מהמשקלות השונים שניתנים לקטגוריות מחירים שונות. במיוחד, החשיפה הנמוכה יותר לעלויות דיור במדד ה-PCE תרמה לכך שהוא נמוך באופן עקבי ממדד ה-CPI השנה.

 

הכנסות הצרכנים עלו ב-0.3%, ההוצאות ב-0.5%

בהתייחס להכנסות הצרכנים, נרשמה עלייה של 0.3% בספטמבר, בהתאם לתחזיות, בעוד שההוצאות עלו ב-0.5%, עשירית האחוז מעל לצפי. שיעור החיסכון האישי של האמריקאים ירד ל-4.6%, הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2023.

הוועדה המוניטרית של הפד הורידה את טווח היעד לריבית הפדרלית בחצי נקודת אחוז ב-18 בספטמבר, ל-4.75% עד 5.0%, לאחר שהשאירה את הריבית ללא שינוי מאז יולי 2023. חוזי הריבית העתידיים מתמחרים כעת הסתברות גבוהה מאוד להורדת ריבית נוספת של רבע נקודת אחוז בישיבת נובמבר, מה שמשקף את האופטימיות בשוק לגבי המשך מגמת ההתמתנות באינפלציה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    SHIKA 31/10/2024 17:09
    הגב לתגובה זו
    מה שאני רואה ששיעור ה PCE עלה ב 0.3%. מאיפה לקחת 0.2%?
  • 1.
    כלכלן 31/10/2024 16:41
    הגב לתגובה זו
    העובדה שהאוכלוסיה בכל המערב קטנה ומזדקנת בקצב מהיר, בעיקר גוררת דפלציה ולא אינפלציה. בקיצור, הבנקים רוצים להרוויח מהרבה אנשים שנטלו ונתקעו הלוואות בזמן הקוביד כשהריבית היתה אפסית, בהינתן ובסוף אצל אותם הבנקים הגדולים עובדים הפוליטיקאים הממשלות נבחרי הציבור והבנקים המרכזיים בארה״ב ובישראל (אגב רובם יהודים) עושה את שלה והרווחים שלהם טסים על חשבון הציבור הנשדד...
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.