דוח חדש של שירות התעסוקה חושף כי בעוד ששיעורי האבטלה הנמוכים בישראל יוצרים אשליה של שוק עבודה משגשג, מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה - הצעירים הישראלים יוצאים משוק העבודה בקצב מסחרר. הנתונים שפורסמו מגלים שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות, ללא יוצא מן הכלל.

"ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות", קובע הדוח בצורה חד-משמעית. המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארצות הברית שיעור ההשתתפות של צעירים בני 20-24 בכוח העבודה עלה בשנים האחרונות, בישראל חלה צניחה דרמטית - מ-80% בקרב גברים צעירים ב-2014 לכ-68% בלבד ב-2025.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מזהירה: "הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו".

קריסה מגדרית: הגברים הצעירים בנפילה חופשית

אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח נוגע לפער המגדרי המתהפך. בעבר, גברים צעירים הובילו בשיעורי התעסוקה, אך כיום התמונה התהפכה לחלוטין. "בעוד שיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, שיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשמו ירידה די עקבית", מציין הדוח.

• גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
• ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפער המגדרי שעמד על 12 נקודות אחוז לטובת הגברים ב-2014 נמחק כליל. כיום, גם גברים וגם נשים בני 20-24 נמצאים באותו שיעור השתתפות של 68% בלבד. בשירות התעסוקה משערים כי "אחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות", אך זה רק חלק מהסיפור.

השאלה "כמה אני צריך להרוויח?" מלווה אותנו לאורך כל הקריירה המקצועית. אבל כשמסתכלים על הממוצע הסטטיסטי הכללי, מקבלים תמונה מעוותת. אם אתם בעלי תואר אקדמי, עובדים בקריירה מקצועית ומשקיעים בעצמכם - אתם לא "ממוצע". אתם שייכים לקבוצה אחרת לגמרי, ולכן גם ההשוואה צריכה להיות אחרת.

כמה אתם אמורים להרוויח בגילכם?

השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה בישראל עומד על כ-14,500 שקל (כ-11,500-12,000 שקל נטו). אבל נתון זה כולל את כולם: את עובדי הניקיון, המלצרים, קופאים ועובדי הייצור לצד המהנדסים, עורכי הדין והמנהלים.

הכתבה הזו לא עוסקת בממוצע הכללי. היא מיועדת למי שמשתייכים לשלושת העשירונים העליונים בשוק העבודה שלרוב השלימו תואר ראשון לפחות והתקדמו במקום העבודה בהדרגה או קפצו למשרה מתגמלת יותר בחברה אחרת. בפועל, מסתבר שרוב העלייה בכר מגיעה בתזוזות למקומות עבודה אחרים.  

הנתונים הבאים מבוססים על סקרי שכר של חברות כוח אדם מובילות, נתוני משרד האוצר ומחקרים של מכון טאוב למדיניות כלכלית, תוך התמקדות בשלושה העשירונים העליונים של העובדים במשק:

• שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
• השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גילאי 23-25 - בוגרים טריים שמתחילים נכון. למי שסיים תואר רלוונטי ונכנס למשרה ראשונה בחברה טובה, השכר הממוצע נע בין 7,500 ל-10,000 שקל נטו. בהייטק אפשר לצפות לשכר שנע בין 9,000-12,000 כבר בתפקיד ראשון. בתחומים כמו כלכלה, משפטים (לפני ההתמחות) או הנדסה הטווח עומד על בין 8,000-10,000. זהו שכר התחלתי לאחר השקעה של 3-4 שנות לימודים, לעומת השכר הממוצע הכללי בגיל הזה שהוא כ-7,000 שקל.