סייברארק מגייסת כ-100 עובדים בישראל
חברת סייברארק מגייסת בימים אלה כ-100 עובדים לשני מרכזיה בישראל – בפתח תקוה ובבאר שבע. רוב העובדים במקצועות הפיתוח, המוצר, המחקר וה-IT. בשנה החולפת הצטרפו מעל 100 עובדים חדשים לסייברארק המעסיקה סה"כ כ- 3,700 עובדים, מתוכם כ-1000 בישראל והאחרים בארה"ב ובמשרדים אחרים של החברה ברחבי העולם.
בין המשרות הפתוחות כרגע בחברה: משרות פיתוח בתחום ה-Data ו-AI , מתכנתים, מהנדסי תוכנה, חוקרי סייבר, עובדי מו"פ למעבדות החדשנות בחברה, אנשי ,DevOps אנשי Cloud, מנהלי מוצר, וכן עובדים למחלקות ה-IT והכספים.
סייברארק, מובילה עולמית באבטחת זהויות, ציינה לאחרונה עשור להנפקתה בבורסת נאסדק, הנפקה שהוגדרה כאחת המוצלחות של חברה ישראלית בניו יורק. עם אלפי עובדים ולקוחות בכל העולם, החברה מקפידה לשמור על זהותה הישראלית ובמשרדיה בארה"ב מתנוסס תמיד דגל ישראל לצד הדגל ארה"ב. גם השנה, סייברארק נמצאת בעשיריה הראשונה של דירוג החברות שטוב לעבוד בהן בישראל של Bdi Coface.
בתחילת אוקטובר הודיעה סייברארק על השלמת הרכישה של חברת Venafi, המובילה באבטחת זהויות מכונה תמורת 1.5 מיליארד דולר. רכישה זו מאפשרת לסייברארק להמשיך ולקדם את החזון שלה לאבטחת כל הזהויות – של אדם ומכונה – עם בקרת הרשאות ברמה המתאימה לכל זהות.
- אחרי שפיטרה בינואר: אקווה סקיוריטי מגייסת
- האם גיוס מאות עובדים במאנדי הוא רמז לדוחות טובים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש של סייברארק בישראל: "על רקע הביקוש הגובר לפתרונות סייברארק אנו ממשיכים להרחיב כל הזמן את מצבת העובדים שלנו בארץ ובעולם. גם כחברה גלובלית, רוב המחקר והפיתוח של סייברארק מתבצעים בישראל ואנו גאים בעובדים המוכשרים שלנו, ובמחוייבות העמוקה שלהם לצמיחת החברה והצלחתה".
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
