הנאסד"ק בשיא כל הזמנים: סיפורה של מהפכה טכנולוגית בשוק ההון
מדד הנאסד"ק קומפוזיט זינק היום ב-1.3% לרמת שיא חדשה של 18,690.01 נקודות. זהו השיא הראשון של המדד מאז יולי האחרון, כאשר לצדו גם מדד ה-S&P 500 עלה ב-0.8%
בורסת הנאסד"ק, שהחלה את דרכה כבורסה האלקטרונית הראשונה בעולם, רושמת היום (שישי) הישג היסטורי עם שיא כל הזמנים במדד הנאסד"ק קומפוזיט (NASDAQ Composite). המדד, המשקף את ביצועי כלל החברות הנסחרות בבורסה, מציג תשואה מרשימה של כ-312% בעשור האחרון (2014-2024), עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-13% עד 14%. לצדו, מדד הנאסד"ק 100, המתמקד ב-100 חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, מציג ביצועים אף טובים יותר הודות למשקל הגבוה של חברות טכנולוגיה צומחות.
הסיפור החל ב-1971, כאשר אינטל הייתה החברה הראשונה שביצעה הנפקה ראשונית (IPO) בבורסה החדשנית. מאז, חברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל, מיקרוסופט, סיסקו וקוואלקום בחרו להנפיק את מניותיהן בנאסד"ק, מה שהפך אותה לבית הטבעי של תעשיית ההייטק.
הנאסד"ק נחשבת לבורסה השנייה בחשיבותה בעולם, ולדעת רבים אף עולה בחשיבותה על בורסת ניו יורק. מגמה זו התחזקה במיוחד בשנים 2023 ו-2024, כאשר הבורסה נהנתה מהתאוששות לאחר משבר הקורונה ומגל השקעות בטכנולוגיות חדשניות.
מדדי הנאסד"ק קומפוזיט והנאסד"ק 100
מדד הנאסד"ק קומפוזיט, שהושק גם הוא ב-1971, כולל כיום למעלה מ-3,000 חברות מכל הסקטורים, אך עם דגש משמעותי על סקטור הטכנולוגיה. לצידו, מדד הנאסד"ק 100 מתמקד ב-100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה. למרות ההבדל העצום במספר החברות בין שני המדדים, קיימת קורלציה של כ-90% ביניהם. זאת משום שהחברות הגדולות במדד הנאסד"ק 100 מהוות כ-90% משווי השוק הכולל של מדד הנאסד"ק קומפוזיט.
- ה-PPI בארה"ב מפתיע כלפי מטה: ירידה של 0.1% לעומת צפי לעלייה
- מדד המחירים לצרכן בארה"ב: עלייה ב-0.2% באפריל, מתחת לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2024, סקטור הטכנולוגיה תופס נתח משמעותי של כ-57% בשני המדדים, כאשר הסקטור השני בגודלו הוא הצריכה המחזורית עם כ-18%. נתונים אלו משקפים את הדומיננטיות של חברות הטכנולוגיה בכלכלה המודרנית.
"שבע המופלאות" - אנבידיה, טסלה, מיקרוסופט, אמזון, אלפבית, מטא ואפל - הן הכוח המניע מאחורי העליות המרשימות של המדד בשנים האחרונות. חברות אלו מובילות את מהפכת הבינה המלאכותית והמחשוב בענן.
האירועים המשמעותיים
ההיסטוריה של המדד ידעה תנודות דרמטיות, כאשר האירוע המשמעותי ביותר היה בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90. בשיא הבועה, מכפיל הרווח של המדדים עמד על מעל 200, לפני שהתרסק בכ-80% בתחילת שנות ה-2000.- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
המשבר הפיננסי של 2008 הביא לנפילה נוספת של מעל 50%, אך מאז 2009 המדד חווה תקופת צמיחה מרשימה. כיום, הוא נסחר בשווי של יותר מפי שלושה מהשיא של בועת הדוט.קום.
2024 מסתמנת כשנה מיוחדת עבור הנאסד"ק, עם שיאים חדשים המונעים בעיקר מההתלהבות סביב הבינה המלאכותית. חברות כמו אנבידיה, המייצרת שבבים לעיבוד בינה מלאכותית, הפכו לסמל של העידן החדש. המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי האמריקאי תומכת גם היא בעליות, כאשר הגישה הזהירה כלפי העלאות ריבית מקלה על חברות הטכנולוגיה בגיוס הון ומימון פעילותן.
הקריטריונים להצטרפות למדד
הקריטריונים להיכלל במדד הנאסד"ק 100 כוללים מסחר בלעדי בבורסת נאסד"ק ודרישות נוספות כמו נפח מסחר מינימלי והגשת דוחות בזמן. המדד מתעדכן בדרך כלל אחת לשנה בדצמבר. במדד הנאסד"ק קומפוזיט, לעומת זאת, הדרישות מקלות יותר, עם הדרישה העיקרית היא מסחר בלעדי בנאסד"ק (למעט חברות דואליות שנרשמו לפני 2004).
תמהיל החברות במדדים מייצג את השינויים בכלכלה העולמית. בעוד שבעבר התעשייה המסורתית שלטה בכיפה, כיום חברות טכנולוגיה מובילות את הכלכלה העולמית. המשקל הגבוה של חברות הטכנולוגיה במדד הופך אותו לרגיש יותר לשינויים בסקטור זה. לדוגמה, חדשנות בתחום הבינה המלאכותית או שינויים רגולטוריים יכולים להשפיע משמעותית על ביצועי המדד.
אנליסטים צופים המשך מגמה חיובית במדד כל עוד הביקוש למוצרי טכנולוגיה וחדשנות נשמר, אך מזהירים מפני הערכות שווי גבוהות שעלולות להוביל לתנודתיות אם התנאים הכלכליים ישתנו.
ההצלחה של הנאסד"ק מדגימה את התפקיד המרכזי של הטכנולוגיה בכלכלה המודרנית ואת השינוי העמוק שעבר שוק ההון מאז שנות ה-70. מה שהחל כניסוי חדשני במסחר אלקטרוני הפך למרכז העולמי של חדשנות פיננסית וטכנולוגית.
- 2.איפה יושבת בורסת נאסדק ? גם בוול סטרייט? אני שואל (ל"ת)יפה מעניין 26/10/2024 01:49הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 26/10/2024 01:17הגב לתגובה זוזינק במהלך המסיר התכוונת…..
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
