דיויד סלומון גולדמן זאקס
צילום: לינקדאין

גולדמן זאקס צופה עליה של 3% בשנה ל-S&P 500 בעשור הקרוב

גולדמן זאקס צופה עליה שנתית ממוצעת של 3% בשנה למדד S&P 500; לטענת גולדמן השוק מרוכז מדי סביב ״שבע המופלאות״ והללו לא יוכלו להמשיך להראות צמיחה כזו לעוד הרבה זמן; בגולדמן מאמינים בגרסת המשקל השווה
חיים בן הקון | (6)

מדד S&P 500 מגיע לתשואת שיא השנה, ומציג את הביצועים החזקים ביותר שלו עד כה מאז שנת 1997. אלא שלפי הערכה של אנליסטים מגולדמן זאקס  GOLDMAN SACHS כנראה שעצים לא צומחים עד השמיים, והעלייה אליה הורגלנו במדד בעשור האחרון מתמתנת. בגולדמן טוענים שהריכוזיות במדד גבוהה מדי.

ה–S&P 500 לא ימשיך את הראלי לעוד הרבה זמן. גולדמן זאקס.

אנליסטים בגולדמן צופים כי ה-S&P 500 יתן תשואה שנתית ממוצעת של 3% בעשור הקרוב, רחוק מהתשואה השנתית הממוצעת שעמדה על 13% בעשר השנים האחרונות.  הדבר ישים את העשור הקרוב בעשירון התחתון של התשואה–לעשור של המאה האחרונה. נוסף לכך, זה מעלה את הסבירות שהמדד לא יספק הגנה נאותה מפני האינפלציה לשיעור של 33%. 

התחזית של גולדמן היא הרבה מתחת לקונצנזוס בוול סטריט. מתחזיות אחרות שנאספו מ–21 מנהלי נכסים עולה כי התחזיות ל-10 שנים לביצועי S&P 500 בוול סטריט נעות בין עליה שנתית של 4.4% ל–7.4%, כאשר הממוצע הוא 6%.

מדד ה-S&P 500 נמצא כפסע מלהגיע לנקודת שיא של 6,000 נקודות. כל שחסרים לו הם כ–150 נקודות. ייתכן ועונת הדוחות הנוכחית תדחוף אותו כלפי מעלה לרף של 6,000 נקודות.

מדוע ריכוזיות יתר במדד ה–S&P 500 יכול להוות בעיה?

אז למה הפסימיות? אחת הסיבות העיקריות לדאגה של גולדמן זאקס היא הריכוזיות הקיצונית של השוק, שלפי ההערכה של גולדמן נמצאת הריכוזיות ברמה הגבוהה ביותר מזה 100 שנה. ריכוז בסדר גודל כזה, אומרים האנליסטים, גורם לביצועי ה-S&P 500 להסתמך יתר על המידה על צמיחת הרווחים של המרכיבים הגדולים ביותר של המדד.

10 המניות הגדולות ב-S&P 500 מהוות כיום כ-36% מהמדד, גבוה בהרבה מבכל זמן אחר ב-40 השנים האחרונות. מניות אלה תפחו בגודלן במידה רבה בגלל גידול הרווחים יוצא הדופן שלהן בשנתיים האחרונות. שבעת המופלאות – אפל, Nvidia, מיקרוסופט, אלפבית, אמזון, Meta Platforms וטסלה – יותר מהכפילו את הרווחים שלהם ב–12 החודשים שהסתיימו יחד עם הרבעון הראשון של 2024.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, ההיסטוריה מראה שקשה מאוד לשמור על צמיחה ברווחים בכזאת רמה לטווח ארוך. רק 11% מחברות S&P 500 מאז 1980 שמרו על צמיחה דו ספרתית במכירות במשך 10 שנים או יותר, כך לפי ניתוח של גולדמן. נתח מיקרוסקופי (0.1%) שמר על צמיחה ברווחים בסדר גודל של 50% או יותר במשך עשור.

"הניתוחים ההיסטוריים שלנו מראים שקשה מאוד לכל חברה לשמור על רמות גבוהות של צמיחה במכירות ושולי רווח לאורך תקופות זמן מתמשכות", כותבים האנליסטים.

צמיחת הרווחים של השבעה המופלאות כבר החלה לרדת מהקצב המטאורי שלה בשנתיים האחרונות. צמיחת הרווח של השבעה צפויה לרדת לקצת יותר מ-18% ברבעון השלישי, וההשוואות משנה לשנה הופכות למרשימות פחות ופחות.

עם זאת, הצמיחה צפויה להתאושש עבור ״ה-493 האחרים״, אשר צפויים לרשום צמיחה דו ספרתית ברווחים במהלך חמשת הרבעונים הבאים, ולצמצם משמעותית את הפער בין החברות הללו למופלאות.

ומה זה אומר על תיק ההשקעות?

הריכוזיות הקיצונית של השוק והקושי לשמר את צמיחת הרווח הן שתי סיבות מרכזיות לכך שגולדמן מצפה שמדד S&P 500 משקל–שווה יתעלה על הגרסה הפופולרית יותר יותר של המדד המשוקלל או המצרפי במהלך העשור הקרוב.

היסטורית, מדד משקל–שווה נוטה להתעלות על הביצועים של המדד המצרפי, אבל 10 השנים האחרונות היו סיפור אחר. המדד המצרפי עלה על המשקל השווה ב-3% בשנה מאז 2014.

גולדמן מצפה שהגלגל תסתובב לאחור לטובת מדד שווה משקל, שלפי המודל שלהם ישיג ביצועים טובים יותר ב–8% מדי שנה עד 2034, הביצועים החריגים עד כדי דרמטיים ביותר שלו מאז 1980 לכל הפחות. סדר הגודל של תשואת היתר לעומת המדד הנפוץ כיום עלול להיראות חריג, כך כתבו האנליסטים. "עם זאת, שוק המניות רק לעתים רחוקות היה מרוכז כפי שהוא כעת".

ביצועי השיא הנוכחיים של מדד שווה משקל הם 7%, אותם הוא השיג בעשורים שהסתיימו ב-1983 וב-2010.הטווחים הללו של 10 שנים, מציין גולדמן, החלו כל אחת כשהשוק היה בריכוז שיא, כפי שהוא נראה היום.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לרון 24/10/2024 11:09
    הגב לתגובה זו
    משהו חדש לטוב או לרע ונבואות עתידיות כאלה הן "על הקרח"
  • 3.
    אבל לרדת ל 3 אחוז ?! רק כי חברות הטכנולוגיה עלו המ 23/10/2024 18:57
    הגב לתגובה זו
    אבל לרדת ל 3 אחוז ?! רק כי חברות הטכנולוגיה עלו המון. הן עולות כי הפיתוח טכנולוגי והצורך הצרכני והתלות רק גוברת.
  • 2.
    אנונימי 22/10/2024 17:27
    הגב לתגובה זו
    אם זה היה נכטן כולם היו מוכרים מניות וקונים אגח עם ל10 שנים עם ריבית אטרקטיבית יותר והשוק היה מתרסק.
  • לרון 24/10/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
    "מפוצץ" אינם יודעים יותר מן האדם הסביר
  • 1.
    למרות שבאמת קשה לראות המשך צמיחה כלכך גדולה של הגד 22/10/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
    למרות שבאמת קשה לראות המשך צמיחה כלכך גדולה של הגדולות.
  • לרון 24/10/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
    שיטעו ויתרשמו מהמספר העגול ואם 10אז למה לא 20/50/100/120????
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.