
כלכלת החלל ממריאה לגבהים חדשים
"מניות השבבים מחקו 420 מיליארד דולר לאחר אזהרת המכירות של ASML", זעקו הכותרות ביום ד' בבוקר, "משקיעים במניות שבבים עומדים (שוב) בפני כאבי בטן חדשים לאחר שתחזית פושרת של ספקית הציוד המרכזיתASML הדליקה תבוסה עולמית במגזר", נכתב בבלומברג, "האזהרה של ASML ההולנדית עצרה עלייה שדחפה את מדד המניות הנסחרות בארה"ב לשיא של שלושה חודשים. NVDAצנחה כמעט 5% ביום שלישי וזאת לאחר שהגיעה לשיא מוקדם יותר השבוע, בשל דאגה (של המשקיעים) מבעיות ייצור עם מוצר הבינה המלאכותית החדש שלה (כתוצאה מאזהרת ASML)". ASML נפלה ב-16.3% וזאת לאחר עלייה רצופה של 93% מאז אוקטובר 2022, לשיא כל הזמנים. ממש חגיגה לעורכי הכותרות. מה יכול להיות יותר כובש לבבות מההזדמנות להראות (שוב) שתעשיית השבבים במשבר? אז הנה שלוש הערות לעניין: ראשית, אין משבר. שנית, ראו שקרה משהו רע אבל לא קראו מדוע ומה המשמעות לתעשייה כולה, ושלישית, השפעת הכותרות השליליות רק מתחזקת כך שההצעה החוזרת שלי לשחרר קצת בשיאים ולהמתין תמיד לתיקון, מתאימה לתקופתנו. כמה פעמים מאז 2009 חטפו המשקיעים כאבי בטן בגלל השבבים ובדיעבד הסתבר שהכאב נבע מכותרות שלבסוף לא התממשו? מספיק לקרוא מה שאני כותב היום כאן בהמשך על כלכלת והגנת החלל כדי להבין שתעשיית השבבים תמשיך לצמוח ובמיוחד עם מיזוג הבינה המלאכותית. אבל אין רע בלי טוב. ירידת ASML והאחרות מתחילה לייצר ערכים כלכליים ריאליים יותר אם הירידות ימשיכו. ASML בסך הכול אמרה את האמת הידועה, שלמרות פריחה בשבבים הקשורים לבינה מלאכותית, חלקים אחרים בשוק המוליכים למחצה הראו חולשה גדולה מהצפוי, מה שמוביל חברות שמייצרות שבבי לוגיקה לעיכוב הזמנות מ-ASML ולקוחות שמייצרים שבבי זיכרון לתכנן רק תוספות קיבולת חדשות. כדאי בהזדמנות זו לקרוא את המאמר/סקר של הוול סטריט ג'ורנל על מה שחושבים 66 הכלכלנים הבכירים בארה"ב על סיכויי המיתון, אינפלציה והתוכניות הכלכליות של שני המועמדים. לפתע כולם אופטימיים.
כלכלת החלל לא עוצרת
המומחים חוזים שעד 2035 תגיע כלכלת החלל ל-1.8 טריליון דולר, קצב צמיחה ממוצע של 9% בשנה וזאת בהשוואה ל-570 מיליארד דולר ב-2023, נתון גבוה משמעותית מקצב הצמיחה של התמ"ג העולמי. טכנולוגיות מבוססות חלל הן שצפויות להוביל את הצמיחה זו. בשנת 2023 צמחה כלכלת החלל העולמית ב-7.4% ל-570 מיליארד דולר כאמור, כאשר ההכנסות המסחריות הגיעו ל-445 מיליארד דולר, 78% מכלכלת החלל, כל זה לפי מחקר שערכה חברת המחקר Mckinsey באפריל השנה. לאחר שיצא המחקר של מקינזי כתבתי כאן על כלכלת החלל והפוטנציאל לישראל. אלא שמה שקורה במגזר הזה בפועל מצביע על כך שההתקדמות מהירה בהרבה ממה שהעריכו, ונראה שה-1.8 טריליון שהעריכו לעוד עשור יגיעו הרבה קודם וכדאי מאוד למשקיעים להתחיל להתעניין. ההשקעות הממשלתיות שהובילו את כלכלת החלל בין 2009 (אז 216.6 מיליארד דולר גלובלית) ל-2016 (אז הגיע המחזור שמומן על ידי כל ממשלות העולם, ל-329 מיליארד), המשיכו לגדול בעידוד הנשיאים טראמפ וביידן, אבל החל מ-2016 התחילה הכלכלה האזרחית להוביל את ההשקעות בחלל במיוחד בתחומי התיירות, התקשורת וחומרים מיוחדים, אבל לא רק. המימון הממשלתי בארה"ב מגיע כיום רק ל-13% מסך ההשקעות בחלל, 74 מיליארד, כאשר 56% מסך ההשקעות, 321 מיליארד, הופנו למוצרים מסחריים ושירותי חלל בפרויקטים של חברות שונות; 22%, 123 מיליארד, לתשתיות מסחריות ושירותים נלווים, והשאר, 51 מיליארד, בהשקעות מסחריות שונות. מה שקורה הוא שיותר ויותר פרויקטים מסחריים מתבצעים בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית שנשענת גם על שיתופי פעולה עם הצד הביטחוני. דוגמה מצוינת להתקדמות הפעילות המסחרית בחלל מתפתחת בתחום הפעלת הלוויינים בחלל. ההצלחה המרשימה של חברת Starlink(4 מיליון מינויים), החברה הבת שלSpaceX שבבעלות אילון מאסק, הדליקה תחרות שהולכת וגדלה בנושא האינטרנט מהחלל והאפשרות לפתח תקשורת בחלל לכלכלת החלל העתידית.
פרויקט החלל המסתורי של האמריקאים
אגב, מאסק מעורב גם באחד הפרויקטים היותר מעניינים של החלל, פיתוח החללית/מטוס הניסיונית והמאוד מסתורית של חיל החלל האמריקאי, שאותו מובילה חברת בואינג, המכונה X-37B. הבואינג X-37, הידוע גם בשם רכב המבחן האורביטלי, נבנה לשימוש רב פעמי שמועבר לחלל על ידי רקטת שיגור ושחוזר לאטמוספירה של כדור הארץ באמצעות הרקטה שנוחתת "נחיתה רכה", שזה כשלעצמו הישג טכנולוגי מדהים שאפשר לצפות בו כאן. פיתוח המטוס-חללית הזה התחיל ב-1999 ולאחר שישה ניסיונות בחר חיל האוויר האמריקאי ברקטת ה-Falcon Heavy של SpaceX לצורך סדרה של תמרונים חדשניים, שהתחילה בסוף 2023, למה שמכונה בלימה אטמוספירית (Aerobraking), שיטה לשינוי מסלולו של רכב חלל שנעזרת בכוח המשיכה שמפעילה האטמוספירה על רכב החלל כשהוא מקטין את מהירותו. הבלימה האווירית משמשת חלליות שנדרשות לשנות את מסלוליהן תוך שימוש בכמות מינימלית של דלק רקטי והניסוי הראשון עבר בהצלחה. מדובר בפריצת דרך רצינית ביותר. הניסוי הראשון עם SpaceX עבר בהצלחה, מה שמאפשר לכוח החלל של חיל האוויר לעבור למה שהוא מכנה "תוכניות גדולות לשלב האחרון במסע רכב הניסוי שלו סביב כדור הארץ". ה-X-37 יעבור כעת סדרה של תמרונים מסלוליים כאלה. כאן אפשר לקרוא את הודעת חיל האוויר על כך מה-10.10.2024. המשמעות של "מעבר לסדרה של תמרונים מסלוליים הידועים כ-aerobraking" אינה חשובה רק לחיל האוויר אלא חשובה לא פחות לטיסות והובלות של פעולות שאינן ביטחוניות ותתרום משמעותית למשימות הובלה לירח ולמאדים כחלק מהפעילות שנעשית על ידי אנשים כמו מאסק, ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון. חשוב לציין שהחברה שהובילה ועדיין מובילה את תעשיית התעופה, החלל והייצור הביטחוני ב-2023, בואינג (סימול:BA) שמכה בהכנסותיה - 77.8 מיליארד - את כל המתחרות הגדולות שלה, איירבוס, רייתיאון ולוקהיד מרטין, נקלעה לבעיות, שבהחלט אינן קשורות לחלל.טכנולוגיות החלל מניעות כמעט הכול
מה שכל כך מעניין את המשקיעים בתעשיית החלל היא העובדה שטכנולוגיות שתומכות בחלל מניעות כמעט הכול, מתחזיות מזג אוויר ועד לגאדג'טים החכמים הנפוצים יותר ויותר כמו שעונים חכמים. טכנולוגיות החלל גם מספקות יתרונות למגוון רחב של תעשיות כמו קמעונאות, מוצרי צריכה וסגנון חיים, מזון ומשקאות, שרשראות אספקה ותחבורה, והפחתת אסונות טבע בגלל חידושי החלל. "טכנולוגיות החלל מספקות ערך גדול יותר לקבוצה מגוונת יותר של בעלי עניין מאי פעם", אמר חבר הוועד המנהל של הפורום הכלכלי העולמי, סבסטיאן באקאפ. "ככל שהעלויות מצטמצמות והנגישות עולה, הטכנולוגיות האלה יכולות לעצב מחדש תעשיות שלמות ולהשפיע על העסק והחברה כמו סמארטפונים או מחשוב ענן", וזה לפני שלוקחים בחשבון השפעת הבינה המלאכותית. המשקיעים מבינים שהשותפות הזו, בין המטרות הצבאיות והאזרחיות, בפיתוח תעשיית/כלכלת החלל, היא שותפות של אינטרסים בין התעשייה הביטחונית והתעשייה האזרחית/צרכנית. החשיבות בקשר הזה עצומה כי חלק משמעותי מחלומות ניצול החלל לצרכים הכלכליים קשור במו"פ ובפיתוחים של התעשייה הצבאית שתקציבי הפיתוח שלה גדולים ונדיבים בהרבה מאלו של החברות העסקיות שמשתתפות בחקר החלל לצורך הרחבת הצריכה האזרחית. זו למעשה הסיבה שבגללה מכונה הסקטור בוול סטריט "The Space & Defense industry". לפי העניין שמגלים המשקיעים בנושא נראה שהם מאמינים שהדוח של מקינזי מעריך בחסר את ההתפתחות של כלכלת החלל.איך משקיעים בתעשיית החלל?
כמו בכל תחום גם כאן קשה מאוד למשקיע לבחור במניות מנצחות. נכון שחברות המוליכים למחצה, התוכנה ולבטח חברות ההגנה למיניהן יובילו, אבל הבחירה קשה ביותר ובנוסף מניות התחומים הללו בשיא כל הזמנים.
- 7.מלכסון 20/10/2024 13:17הגב לתגובה זועקב ההודעה הקרובה והמפתיעה של ההנהגה החרדית כי תפסיק לבזוז את הקופה הציבורית ותחייב את האברכים הפרזיטים להתגייס לצה"ל.
- 6.J. Bogle 20/10/2024 08:15הגב לתגובה זוHowever, some vocal market mavens believe that we have thrown off the old shackles on the profitability of corporate America. These true believers are convinced that, having been liberated by a painful restructuring during the 1990s, the information technology revolution, and the boom in global trade, U.S. corporations will rule the world. In this brave new era, a price-earnings ratio of 20 or more, supported by robust profit growth, will be the norm, not a euphoric exception.
- 5.יהודה 20/10/2024 08:09הגב לתגובה זושלמה, מה דעתך על LUNR ו RKLB? והאם יש צפי להנפקת SPACE X?
- שלמה גרינברג 20/10/2024 14:54הגב לתגובה זוכול שלושת החברות הן חלק מתעשיית החלל שקורמת עור וגידים ומתמקדות בקני שילךוח, בשילוח, ברקטות וחלליות כאשר מידי יום נכנסות עוד חברות לתחום שהולך ומתרחב במהירות. דעתי? כול אחת מהן מציגה פוטנציאל גדול ועם הזמן נדע טוב יותר. השוק מאוד מצפה להנפקת ספייסX אבל עדיין לא ברור איך תראה החברה שתונפק ומתי
- יהודה 20/10/2024 16:21תודה.נמשיך לעקוב.
- 4.אנונימית 19/10/2024 19:09הגב לתגובה זועדיף להתמקד ולהגדיל סיכון וסיכוי
- רז 22/10/2024 08:05הגב לתגובה זו.
- 3.תודה רבה ושבוע טוב (ל"ת)אנונימי 19/10/2024 17:36הגב לתגובה זו
- 2.אנונימית 18/10/2024 17:10הגב לתגובה זוצום קל לכל עם ישראל
- החלופה עדיפה. (ל"ת)אנונימי 20/10/2024 08:17הגב לתגובה זו
- 1.תודה רבה שלמה (ל"ת)אנונימי 18/10/2024 15:53הגב לתגובה זו