כריסטין לגארד
צילום: טוויטר

זאת רק ההתחלה: הריבית באירופה ירדה ל-3.25% וצפויה להמשיך לרדת

ההחלטה להוריד את הריבית מגיעה על רקע נתוני אינפלציה מעודדים. האינפלציה באיחוד האירופי ירדה ל-1.7% בספטמבר, נמוך מהיעד של 2% שהציב הבנק

הבנק המרכזי האירופי (ECB) הפתיע את השווקים ביום חמישי כאשר הכריז על הורדת ריבית נוספת, הפעם ב-25 נקודות בסיס לרמה של 3.25%. זוהי ההפחתה השלישית השנה, המשקפת את המאמצים המתמשכים של הבנק לעודד את הכלכלה האירופית ולהתמודד עם האטה כלכלית מתמשכת.

ההחלטה להוריד את הריבית מגיעה על רקע נתוני אינפלציה מעודדים. האינפלציה באיחוד האירופי ירדה ל-1.7% בספטמבר, נמוך מהיעד של 2% שהציב הבנק. זוהי הפעם הראשונה מזה שלוש שנים שהאינפלציה יורדת מתחת ליעד זה, מה שמצביע על התקדמות משמעותית במאבק בעליות המחירים.

נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הדגישה בהודעתה כי "המידע הנכנס על האינפלציה מראה כי תהליך הדיסאינפלציה מתקדם היטב". עם זאת, היא הזהירה כי תחזית האינפלציה מושפעת גם מהפתעות שליליות במדדי הפעילות הכלכלית, ושתנאי המימון נותרים מגבילים.

בניגוד להחלטות קודמות, הפעם ה-ECB נמנע מלהתחייב לגבי מהלכי ריבית עתידיים. לגארד הדגישה את הגישה התלויה בנתונים, באומרה "אנחנו לא מתחייבים מראש. ההחלטה היום היא דוגמה מושלמת לאופן שבו אנו יכולים להיות תלויים בנתונים".

 

סימנים מדאיגים בכלכלה האירופית

למרות הירידה באינפלציה הכללית, ישנם סימנים מדאיגים בכלכלה האירופית. אינפלציית הליבה, המודדת מוצרים ושירותים ללא אנרגיה ומזון, נותרה גבוהה יותר, על 2.7%. בנוסף, הבנק צופה האטה בצמיחה הכלכלית במחצית השנייה של השנה, עם קצב צמיחה נמוך בהשוואה לארצות הברית.

אנליסטים מובילים מציעים תחזיות שונות לגבי המשך מדיניות הריבית של ה-ECB. דויטשה בנק צופה כי הבנק ימשיך להוריד את הריבית עד לרמה של כ-2.25% במחצית הראשונה של השנה הבאה, בעוד גולדמן זאקס מעריך שהריבית תגיע ל-2% עד יוני.

 

שינוי משמעותי במדיניות הבנק המרכזי

ההחלטה להוריד את הריבית בפעם השלישית השנה מסמנת שינוי משמעותי במדיניות הבנק המרכזי האירופי. זוהי הפעם הראשונה מזה 13 שנים שהבנק מבצע הורדות ריבית רצופות, מה שמעיד על מעבר מהתמקדות בהורדת האינפלציה לשמירה על צמיחה כלכלית. צעד זה מגיע על רקע הפער המתרחב בין הצמיחה באירופה לזו בארצות הברית בשנתיים האחרונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בתגובה לשאלה על ההשלכות האפשריות של בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, הזהירה לגארד כי כל מכשול בסחר מהווה סיכון שלילי לאירופה. "כל הגבלה, אי-ודאות או מכשול בסחר משמעותיים עבור כלכלה פתוחה כמו זו של אירופה," אמרה. בנוסף, ציינה לגארד כי הבנק עוקב בדריכות אחר תנודות אפשריות במחירי הנפט בעקבות הסכסוך במזרח התיכון.

למרות האתגרים, לגארד הדגישה כי ה-ECB אינו צופה מיתון בשלב זה. הבנק עדיין עובד תחת ההנחה שהכלכלה תחווה "נחיתה רכה" - מונח המתייחס לצמיחה נמוכה אך חיובית. עם זאת, השווקים הפיננסיים כבר מתמחרים שלוש הורדות ריבית נוספות עד מרץ הבא, מה שמעיד על ציפיות להמשך מדיניות מרחיבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המוזיז הארצי 05/11/2024 19:00
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הליבה?!
  • 1.
    פמפום האוליגפול האירופאי (ל"ת)
    המנפח מבוסטון 17/10/2024 21:52
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.