כריסטין לגארד
צילום: טוויטר

זאת רק ההתחלה: הריבית באירופה ירדה ל-3.25% וצפויה להמשיך לרדת

ההחלטה להוריד את הריבית מגיעה על רקע נתוני אינפלציה מעודדים. האינפלציה באיחוד האירופי ירדה ל-1.7% בספטמבר, נמוך מהיעד של 2% שהציב הבנק

הבנק המרכזי האירופי (ECB) הפתיע את השווקים ביום חמישי כאשר הכריז על הורדת ריבית נוספת, הפעם ב-25 נקודות בסיס לרמה של 3.25%. זוהי ההפחתה השלישית השנה, המשקפת את המאמצים המתמשכים של הבנק לעודד את הכלכלה האירופית ולהתמודד עם האטה כלכלית מתמשכת.

ההחלטה להוריד את הריבית מגיעה על רקע נתוני אינפלציה מעודדים. האינפלציה באיחוד האירופי ירדה ל-1.7% בספטמבר, נמוך מהיעד של 2% שהציב הבנק. זוהי הפעם הראשונה מזה שלוש שנים שהאינפלציה יורדת מתחת ליעד זה, מה שמצביע על התקדמות משמעותית במאבק בעליות המחירים.

נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הדגישה בהודעתה כי "המידע הנכנס על האינפלציה מראה כי תהליך הדיסאינפלציה מתקדם היטב". עם זאת, היא הזהירה כי תחזית האינפלציה מושפעת גם מהפתעות שליליות במדדי הפעילות הכלכלית, ושתנאי המימון נותרים מגבילים.

בניגוד להחלטות קודמות, הפעם ה-ECB נמנע מלהתחייב לגבי מהלכי ריבית עתידיים. לגארד הדגישה את הגישה התלויה בנתונים, באומרה "אנחנו לא מתחייבים מראש. ההחלטה היום היא דוגמה מושלמת לאופן שבו אנו יכולים להיות תלויים בנתונים".

 

סימנים מדאיגים בכלכלה האירופית

למרות הירידה באינפלציה הכללית, ישנם סימנים מדאיגים בכלכלה האירופית. אינפלציית הליבה, המודדת מוצרים ושירותים ללא אנרגיה ומזון, נותרה גבוהה יותר, על 2.7%. בנוסף, הבנק צופה האטה בצמיחה הכלכלית במחצית השנייה של השנה, עם קצב צמיחה נמוך בהשוואה לארצות הברית.

אנליסטים מובילים מציעים תחזיות שונות לגבי המשך מדיניות הריבית של ה-ECB. דויטשה בנק צופה כי הבנק ימשיך להוריד את הריבית עד לרמה של כ-2.25% במחצית הראשונה של השנה הבאה, בעוד גולדמן זאקס מעריך שהריבית תגיע ל-2% עד יוני.

 

שינוי משמעותי במדיניות הבנק המרכזי

ההחלטה להוריד את הריבית בפעם השלישית השנה מסמנת שינוי משמעותי במדיניות הבנק המרכזי האירופי. זוהי הפעם הראשונה מזה 13 שנים שהבנק מבצע הורדות ריבית רצופות, מה שמעיד על מעבר מהתמקדות בהורדת האינפלציה לשמירה על צמיחה כלכלית. צעד זה מגיע על רקע הפער המתרחב בין הצמיחה באירופה לזו בארצות הברית בשנתיים האחרונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בתגובה לשאלה על ההשלכות האפשריות של בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, הזהירה לגארד כי כל מכשול בסחר מהווה סיכון שלילי לאירופה. "כל הגבלה, אי-ודאות או מכשול בסחר משמעותיים עבור כלכלה פתוחה כמו זו של אירופה," אמרה. בנוסף, ציינה לגארד כי הבנק עוקב בדריכות אחר תנודות אפשריות במחירי הנפט בעקבות הסכסוך במזרח התיכון.

למרות האתגרים, לגארד הדגישה כי ה-ECB אינו צופה מיתון בשלב זה. הבנק עדיין עובד תחת ההנחה שהכלכלה תחווה "נחיתה רכה" - מונח המתייחס לצמיחה נמוכה אך חיובית. עם זאת, השווקים הפיננסיים כבר מתמחרים שלוש הורדות ריבית נוספות עד מרץ הבא, מה שמעיד על ציפיות להמשך מדיניות מרחיבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המוזיז הארצי 05/11/2024 19:00
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הליבה?!
  • 1.
    פמפום האוליגפול האירופאי (ל"ת)
    המנפח מבוסטון 17/10/2024 21:52
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.