גוגל
צילום: טוויטר

אלפבית על הכוונת: משרד המשפטים האמריקאי בוחן צעדים נגד גוגל

חברת אלפבית, בעלת גוגל, מצאה את עצמה במרכז העניינים לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי שוקל להטיל עליה סנקציות אפשריות בעקבות פסק דין תקדימי בתחום ההגבלים העסקיים. פסיקת בית המשפט מצאה כי החברה אשמה בניצול מעמדה הדומיננטי בשוק, מה שמעלה שאלות רבות לגבי עתידה והשלכות הרגולציה על פעילותה

גיא אבטליון | (1)
נושאים בכתבה סנקציה רגולוציה

במסמכים שהוגשו לבית המשפט הפדרלי ביום שלישי האחרון, חשף משרד המשפטים כי הוא בוחן מספר אפשרויות ל"פתרונות התנהגותיים ומבניים" במטרה למנוע מגוגל  GOOGLE להמשיך ולנצל את מוצריה הפופולריים, כגון דפדפן האינטרנט שלה, חנות האפליקציות ומערכת ההפעלה, כדי לחזק את עסקי החיפוש שלה על חשבון מתחרים.

משרד המשפטים ציין כי "במשך יותר מעשור, גוגל שולטת בערוצי ההפצה הפופולריים ביותר, והותירה למתחרים מעט מאוד תמריצים להתחרות על משתמשים". הכוונה כאן היא לאופן שבו גוגל משתמשת במוצרים אלו כדי לקדם את מנוע החיפוש שלה, אשר שולט כיום בנתח משמעותי משוק החיפושים המקוון.

 

הרקע לתביעה והשלכותיה

הדיון הנוכחי הוא חלק מתביעה רחבה יותר שמשרד המשפטים האמריקאי הגיש נגד גוגל בשנת 2020, בטענה שהחברה מנצלת את מעמדה המונופוליסטי בשוק החיפוש המקוון כדי לדחוק הצידה מתחרים. זהו אחד המקרים הבולטים ביותר בתחום ההגבלים העסקיים בעשור האחרון, וההחלטות שיתקבלו עשויות לעצב מחדש את הדרך בה פועלת אחת החברות המשפיעות בעולם הטכנולוגיה.

בעשור האחרון, גוגל ביססה את עצמה ככוח דומיננטי במגוון רחב של תחומים – מחיפוש באינטרנט ועד פרסום דיגיטלי. השילוב של מערכת ההפעלה אנדרואיד, דפדפן Chrome, חנות האפליקציות Google Play ועוד מוצרים ושירותים חיוניים, מאפשר לגוגל למקסם את השליטה שלה בשוק. אך שילוב זה הפך גם לבעיה בעיני הרגולטורים, הטוענים כי גוגל מנצלת את הדומיננטיות שלה על מנת לצמצם את התחרות.

 

סנקציות אפשריות – מה יכלול "התיקון המבני"?

לפי משרד המשפטים, הצעדים האפשריים כוללים לא רק הגבלות על ההתנהגות של גוגל, אלא גם שינויים מבניים, כמו פירוק של חלקים מהחברה או חובת מכירה של יחידות עסקיות. האפשרות של פירוק נראית מרחיקת לכת, אך מהלך שכזה לא יהיה חסר תקדים – גם בעבר, רגולטורים אמריקאים הפעילו סנקציות משמעותיות נגד חברות טכנולוגיה שהחזיקו בכוח מונופוליסטי.

פתרונות אפשריים אחרים כוללים הטלת הגבלות על אופן הפעולה של גוגל במוצרים כמו מערכת ההפעלה אנדרואיד והדפדפן כרום, במטרה למנוע מהם לחסום מתחרים או לקדם את מנוע החיפוש של גוגל על פני אחרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מה עומד על הפרק עבור גוגל?

התוצאה של פסיקת בית המשפט והתוכניות של משרד המשפטים צפויה להשפיע על פעילותה של גוגל במידה משמעותית. הפחתת השליטה שלה בשוק החיפושים המקוון עשויה לפגוע במודל הרווחים שלה, במיוחד בתחום הפרסום הדיגיטלי – התחום המרכזי שממנו מגיעים מרבית הרווחים של החברה.

בנוסף, ישנו סיכון לפגיעה במוניטין ובאמון הצרכנים, אשר עשויים לראות את החברה ככזו המנצלת את כוחה באופן לא הוגן. עם זאת, גוגל מצידה צפויה להילחם בכל ניסיון לצמצם את שליטתה בשוק, והיא טוענת כי השינויים האפשריים עשויים לפגוע בחדשנות ולהקשות על שיפור השירותים שהיא מספקת למשתמשים.

 

מה זה אומר על עתיד ההגבלים העסקיים בארה"ב?

המאבק בין משרד המשפטים האמריקאי לבין גוגל הוא חלק ממגמה רחבה יותר בה הרגולטורים מתמקדים בחברות הטכנולוגיה הגדולות והכוח שהן מחזיקות בשוק. לא רק גוגל עומדת על הכוונת – גם חברות כמו אפל, אמזון ופייסבוק מתמודדות עם תביעות והליכים רגולטוריים דומים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 09/10/2024 20:50
    הגב לתגובה זו
    היו צריכים לפצל למס' חברות את כל חברות הטריליונים,אלה אינן חברות אלא מדינות בהיקפן
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.