שבבים
צילום: pexels

למה מניית אסטרה לאבס מזנקת בוול סטריט?

אסטרה לאבס, שאחד מהמייסדים שלה הוא אביגדור וילנץ הונפקה רק לפני חצי שנה אך רשמה בעיקר ירידות לאורך התקופה; היום המניה מזנקת בוול סטריט - מה דוחף אותה למעלה?
רוי שיינמן |

מניית חברת השבבים אסטרה לאבס מזנקת במהלך המסחר לאחר שהחברה הודיעה על השקת פורטפוליו חדש של מתגים מתקדמים (fabric switches) שישמשו ביישומים של בינה מלאכותית. המשקיעים בוול סטריט אופטימיים לגבי החדשות וצופים שהמניה תמשיך לעלות.

אסטרה הכריזה ביום שלישי בערב על הפורטפוליו החדש, הכולל מתגים המיועדים לניהול זרימת נתונים במערכות מחשוב. המתגים תוכננו במיוחד עבור יישומי בינה מלאכותית ותשתיות ענן, כך מסרה החברה.

סגן נשיא בכיר להנדסת GPU באנבידיה, בריאן קלהר, כתב בהודעה לעיתונות של אסטרה כי פורטפוליו המתגים החדש "יכול לתמוך בפריסות תשתית AI מואצות של אנבידיה במגוון רחב של עומסי עבודה בתחום הבינה המלאכותית והמחשוב עתיר הביצועים (HPC)".

בעקבות ההכרזה, האנליסט ג'וזף מור ממורגן סטנלי העלה את מחיר היעד שלו ל-74 דולר לעומת 55 דולר קודם לכן, אפסייד של 40% לעומת מחיר הסגירה של 52.96 דולר ביום שלישי. מור שמר על דירוג "משקל יתר" (Overweight) למניה.

"על אף שפרטי התוכן המדויקים אינם ידועים, המוצר החדש הזה הוא חיובי להערכתנו הפיננסית, ובעבור חברה שמייצרת כ-500 מיליון דולר בהכנסות, המוצר הזה צפוי להיות משמעותי להכנסות ולרווחים בשנת 2025", כתב מור. האנליסט של פירמת Mizuho, ג'ורדן קליין, כתב ביום רביעי כי ההכרזה היא "משנה כללי משחק פוטנציאלי" עבור תחזיות הצמיחה והמניה. 

Astera יצאה להנפקה במרץ במחיר של 36 דולר למניה. מאז ירדה המניה ב-29% מהשיא של 85.70 דולר שנרשם ב-29 באפריל. אחד החששות שהכבידו על המניה הוא זמן השילוח של שבבי Blackwell של Nvidia, שצפויים לכלול את הטכנולוגיה של אסטרה. אחד ממייסדי החברה ומי שהיה לאחד המשקיעים הראשונים בה הוא היזם ואיש העסקים אביגדור וילנץ הישראלי.

אביגדור וילנץ; קרדיט: אייל טואג

קיראו עוד ב"גלובל"

אביגדור וילנץ; קרדיט: אייל טואג

וילנץ הקים לאורך השנים שורה של חברות בתחום המוליכים למחצה, שנמכרו בהמשך בסכומים גבוהים לענקיות בתחום, שהבולטת שבהם היא חברת האבנה לאבס שנמכרה בשנת 2019 לענקית השבבים אינטל האמריקאית תמורת 2 מיליארד דולר. מלבד האבנה לאבס, וילנץ ייסד את חברת גלילאו טכנולוגיות שנמכרה (25%) לחברת מארוול האמריקאית תמורת 2.7 מיליארד דולר, וחברת אנפורנה לאבס, אשר נמכרה בשנת 2015 לענקית הטכנולוגיה אמזון תמורת 370 מיליון דולר. וילנץ אמנם אינו נמנה בדירקטוריון החברה אך הדירקטורים באסטרה הוא יד ימינו, מנואל אלבה, עמו ייסד את גלילאו ואשר שימש בעבר כשותף שלו בהשקעות רבות. שוחחנו איתו לפני מספר חודשים, קראו כאן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.