הציג תמונות אינטימיות של גרושתו להוריה - וזה הפיצוי שישלם לה
האם הצגת תמונות אינטימיות של אשה בפני הוריה היא לשון הרע? פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, על ידי השופטת מורן ואלך-ניסן, נדונה תביעה שנסיבה סביב הסוגייה הזו. התביעה הוגשה בדרישה לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. התובעת תבעה את בעלה לשעבר ואת אחיו, בטענה שהם הציגו תמונות אינטימיות שלה להוריה ללא רשותה - דבר שגרם לה להשפלה ולפגיעה בפרטיותה. פסק הדין עסק בהיבטים משפטיים ורגשיים של המקרה, תוך שהוא מציב דילמות לגבי גבולות הפרטיות, לשון הרע, ותפקידה של המשפחה במצבים רגישים.
הצדדים, האשה והבעל לשעבר, נישאו ב-2012 והתגרשו לאחר כמה שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים משותפים. במהלך הליך הגירושים, האיש נחשף לתמונות אינטימיות של אשתו עם גבר אחר, שצולמו בזמן שהם עדיין היו נשואים רשמית אך חיו בנפרד. על פי טענות האשה, האיש פרץ לטלפון שלה וגנב את התמונות והסרטונים, ולאחר מכן הציג אותם לאחיו ולהוריה של האשה.
האם סירבה לראות התמונות, אך האח הציג לה אותן בכל זאת צילום: מערכת ביזפורטל
הצגת התמונות נעשתה בנוכחות הוריה של האשה, ואמה סירבה לראות את התמונות, אך אלה הוצגו לה על ידי האח בכל זאת. הנתבעים, הבעל ואחיו, טענו כי לא היתה כוונה לפגוע באשה, וכי המעשה נעשה במסגרת שיחה משפחתית שביקשה לדון בעתיד המשפחה - בייחוד לאור בגידת האשה, כך לטענתם.
האשה טענה שהמעשה של הגרוש ואחיו היה מכוון להשפילה
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האשה טענה כי המעשים של האיש ואחיו היו מכוונים לפגוע בה ולהשפיל אותה בפני הוריה, בייחוד לאור העובדה שהוריה הם אנשים דתיים. היא ביקשה לקבל פיצויים בסכום כולל של 288 אלף שקל, לפי חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע. בנוסף, האשה טענה כי בעלה לשעבר השתמש בחומר האינטימי כמנוף ללחוץ עליה לוותר על זכויותיה במסגרת הסכם הגירושים.
מנגד, הנתבעים טענו כי הם לא התכוונו לפגוע באשה, וכי האמת בפרסום עומדת להם כהגנה, מכיוון שהתמונות שיקפו את המציאות - קשר אינטימי של האשה עם גבר אחר בזמן שהיתה נשואה. הם גם טענו כי מדובר בשיחה פרטית בתוך המשפחה ולא בפרסום ציבורי, ולכן אין לראות במעשה כפרסום לשון הרע.
השופטת ואלך-ניסן קבעה כי הצגת התמונות האינטימיות של האשה להוריה אכן מהווה פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בפסק הדין שפרסמה נכתב כי, "הצגת התמונות והסרטונים האינטימיים של האשה עם גבר אחר לפני הוריה של האשה עולה כדי 'לשון הרע' כהגדרתה בחוק", מכיוון שהמעשה גרם להשפלתה של האשה ולפגיעה בשמה הטוב. השופטת הדגישה כי יש לראות בכך פרסום פסול, שכן היה בו כדי לבזות את האשה בפני בני משפחתה הקרובים.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
בנוסף, ציינה השופטת כי הנתבעים היו מודעים לחלוטין לכך שהצגת התמונות בפני הוריה הדתיים של האשה תגרום לפגיעה קשה במעמדה וביחסים המשפחתיים שלה. "האיש ואחיו פעלו מתוך כוונה ברורה לפגוע באשה, כאשר הם ידעו היטב שמעשיהם יביאו להחרפת הסכסוך ולניתוק הקשר המשפחתי שלה עם הוריה", כתבה השופטת בפסק הדין.
כמו כן, הודגשו בפסק הדין שני חוקים מרכזיים: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. חוק איסור לשון הרע מגן על כבודו ושמו הטוב של אדם מפני פרסומים שקריים או מבזים. השופטת ציינה גם כי "פרסום לשון הרע הוא כל מעשה אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לבזותו", והוסיפה כי הצגת התמונות האינטימיות בהחלט נופלת תחת ההגדרה הזו.
לצד זאת, השופטת הדגישה את חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על פרטיותו של אדם ולמנוע שימוש בלתי מורשה בפרטים אישיים שלו. בפסק הדין נכתב כי "הצגת תמונות אינטימיות של אדם ללא הסכמתו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות", והנתבעים, בכך שהציגו את התמונות, חרגו מהתחום הסביר של התנהגות.
בפסק הדין פסקה השופטת לטובת האשה, וקבעה כי על הנתבעים לשלם לה פיצויים בסך של 200 אלף שקל בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הסכום נקבע בהתחשב בפגיעה החמורה שגרמה הצגת התמונות למערכת היחסים של האשה עם הוריה, ובמיוחד עם אביה. האשה העידה כי בעקבות האירוע, היא כמעט שלא מדברת עם אביה, והדבר גרם לשבר משמעותי במשפחתה. כמו כן, מגזרו על הגרוש ואחיו הוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל.
"לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור"
השופטת גם הדגישה כי לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם מהצגת התמונות: "מרגע שהתמונות נחשפו לעיני הוריה של האשה, לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור". בנוסף, השופטת ציינה כי הנתבעים לא הביעו חרטה ולא התנצלות על מעשיהם - דבר שתרם לקביעת סכום הפיצוי הגבוה.
פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על כבודו ופרטיותו של אדם, במיוחד במצבים אישיים רגישים כמו גירושים. השופטת ואלך-ניסן הבהירה כי הצגת תמונות אינטימיות ללא הסכמת האדם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו, וכי יש להגן על פרטיותם של אנשים גם בתוך סכסוכים משפחתיים מורכבים.
- 1.ספייק 26/09/2024 07:33הגב לתגובה זואישה נשואה, עם גבר אחר מצלמת את עצמה בתמונות אינטימיות, שהגיעו לבעלה, שחשף את התמונות? ומעשים שלה לא השפילו את בעלה?
- סמוראי 26/09/2024 09:09הגב לתגובה זוהתמונות לא הגיעו לבעלה, הוא גנב אותם מהטלפון שלה. הזוג היה פרוד, זה לא משנה גם אם היו ביחד, וזכותה של האישה להיןת עם מי שהיא רוצה. לא מבין למה מישהו צריך להעלב וממה אתה מופתע
- נכון מאוד! אסור לעשות שיימינג! קפיש? (ל"ת)צרי 26/09/2024 08:23הגב לתגובה זו

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.