תמונה עגומה: מספר היורדים מהארץ גדול פי 2 ממספר השבים לישראל

כמה ישראלים שיצאו לחו"ל בשנה שעברה ומה קרה בתקופת המלחמה? החל משנת 2023 הלמ"ס עדכנה את השיטה לחישוב היוצאים לטווח ארוך לחו"ל וכן עבור הישראלים החוזרים. השיטה החדשה משקפת את העברת מרכז החיים לחו"ל או בחזרה לארץ.

יוצאים ולא חוזרים

55.3 אלף ישראלים הוגדרו כיוצאים לטווח ארוך בשנת 2023, שיעור היוצאים עמד על 5.7 יוצאים לאלף תושבים באוכלוסייה. 27.8 אלף ישראלים חזרו להתגורר בארץ בשנת 2023,  כששיעור החוזרים בשנת 2023 עמד על 2.9 חוזרים לאלף תושבים באוכלוסייה. כלומר, מאזן ההגירה הבינלאומית של ישראלים בשנת 2023 היה שלילי ועמד על 27,500 (כלומר מספר היוצאים גבוה ממספר החוזרים). כמובן, אפשר לייחס את השינויים לאור תקופת הרפורמה המשפטית, במהלכה אלפי ישראלים עזבו את הארץ וכן בתחילת המלחמה. עובדתית, כפי שתראו מיד, גם ב-2024 הנתונים אינם מעודדים. בשתי השיטות, הנתונים עצובים. מספר היורדים והחוזרים (למ"ס)   חשוב לומר כי השיטה לחישוב שונתה. לאחר בדיקה וחקירה של נתוני הנסיעות של ישראלים, הוחלט שיש צורך לעדכן את השיטה ואת ההגדרות על פיהן הכינו בעבר אומדנים של ישראלים יוצאים לשהייה ארוכה בחו"ל ושל ישראלים החוזרים ממנה לארץ, כך שישקפו בצורה טובה יותר את השינויים בדפוסי ההגירה. השינויים האלה נבעו מצד אחד מהירידה בעלויות היחסיות של נסיעות בין-לאומית ומהשתלבות רבה יותר של ישראל בשוק הכלכלה הגלובלי, ומצד שני מהתופעה הרווחת של המשך הביקורים בארץ של ישראלים המתגוררים בחו"ל. לכן, נערך מחקר מעמיק שכלל בחינת דפוסים עכשוויים של הנסיעות הבין-לאומיות של ישראלים, איתור סימנים להעברת מרכז חיים לחו"ל ובחזרה לארץ, אימוץ של המלצות בין-לאומיות למדידת הגירה, ובדיקה של חלופות שונות להגדרת מהגרים. למשל, ישראלי יוצא לחו"ל לטווח ארוך הוא ישראלי ששהה בחו"ל לפחות 275 ימים במהלך שנה ממועד היציאה הקובעת, מהם 90 הימים הראשונים בחו"ל ברציפות. ישראלי חוזר הוא כזה שחזר משהייה ממושכת בחו"ל ושהה בארץ לפחות 275 ימים במהלך שנה ממועד הכניסה הקובעת, מהם 90 הימים הראשונים בארץ ברציפות. כפי שניתן להבין מהמספרים, מספר הישראלים היוצאים לפי השיטה החדשה גבוה ממספרם לפי השיטה הקודמת בכל השנים. הממוצע השנתי של היוצאים בשנים 2021-2010 עמד על כ-16 אלף ישראלים בשנה לפי השיטה הקודמת, לעומת כ-36 אלף ישראלים לפי השיטה החדשה. אומדן היוצאים לפי השיטה החדשה גבוה ממספר היוצאים לפי השיטה הקודמת בכ-20 אלף נפשות בממוצע בכל שנה.

כמה חוזרים לישראל? 

בקרב הישראלים החוזרים, התמונה דומה: מספר הישראלים החוזרים לפי השיטה החדשה גבוה ממספרם לפי השיטה הקודמת. המספר הממוצע של החוזרים בשנים 2021-2010 עמד על כ-10 אלף נפשות לפי השיטה הקודמת, לעומת כ-24.5 אלף לפי השיטה החדשה. ההפרש בין מספר החוזרים לפי שתי השיטות עמד על כ-15 אלף בממוצע לשנה. מניתוח נתוני הישראלים היוצאים לפי החודש שבו יצאו לראשונה מהארץ, עולה כי מספר היוצאים הגבוה ביותר היה בחודשי הקיץ – יולי, אוגוסט, וספטמבר; מספר גבוה של יוצאים היה גם בחודשי החורף – נובמבר ודצמבר. סביר להניח כי העלייה במספר היציאות בקיץ מותאמת לתחילת הלימודים בחו"ל והעלייה  בחודשי החורף מותאמת למועדים נוחים לטיולים במדינות בחצי הכדור הדרומי. נתוני היורדים מהארץ (למ"ס) אפשר להשוות בין אומדני הישראלים היוצאים לטווח ארוך בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2024 לבין היוצאים לטווח ארוך ב-2023. מניתוח הנתונים עולה כי חל גידול של 58.9% בין מספר היוצאים ב-2023 – 25.5 אלף נפשות, לבין מספרם ב-2024 (נתונים ארעיים) – 40.6 אלף נפשות. ההפרש בין היוצאים לטווח ארוך בכל חודש בין 2023 ל-2024 עמד על כ-2.2 אלף נפש בממוצע יותר ב-2024. מה עוד ניתן לומר? כפי שמשתקף מהנתונים, בהרכב הגילים של היוצאים יש ייצוג גבוה לגילי שנות העשרים והשלושים – כ-40.2% מהיוצאים, לעומת 26.6% בכלל האוכלוסייה. בגילים אלו נוטים יותר לצאת ללימודים או לעבודה בחו"ל. בקרב הנשים היו מעט יותר משליש רווקות (36.5%) והרוב נשואות (51.4%). חלקן של הגרושות בקרב הנשים (8.4%) היה גבוה מחלקם של הגרושים בקרב הגברים (6.3%), וחלקן של האלמנות (3.7%) היה גבוה מחלקם של האלמנים (0.9%). מתוך סך הנשואים והנשואות, 41.1% היו זוגות נשואים שיצאו לחו"ל באותה שנה עם בן/ת הזוג.   רוב היוצאים היו יהודים 61.3% (לעומת 73.7% בכלל אוכלוסיית ישראל). החלק היחסי של קבוצת האחרים (נוצרים לא-ערבים ובלתי מסווגים לפי דת) בקרב היוצאים גדול מחלקם בכלל האוכלוסייה (32.4% ו-4.9%, בהתאמה), והחלק היחסי של ערבים (מוסלמים, דרוזים ונוצרים-ערבים) בקרב היוצאים קטן מחלקם בכלל האוכלוסייה (6.2% ו-21.3%, בהתאמה). אחוז היוצאים ממחוזות הדרום (10.9%), ירושלים (10.7%) והצפון (9.9%) היה קטן יותר מחלקה של סך האוכלוסייה המתגוררת בהם. ככל הנראה הסיבה לכך היא האחוז הגבוה של אוכלוסייה ערבית במחוזות אלו, הנוטה פחות להגר.