מערבל בטון שפיר הנדסה בנייה
צילום: אתר חברת שפיר

חודש קשה לאלקטרה ושפיר הנדסה - הנה הסיבה

על הסכסוך בין המדינה לחברות התשתיות, על ההערכה שפרויקטי תשתית ידחו ועל העתיד לטווח בינוני-ארוך
חיים בן הקון | (7)
מניות התשתיות נופלות בבורסה בחודש האחרון על רקע החשש שהגירעון הגדול יגיע לפרויקטי תשתיות. עד כה זה לא היה בתכנון של האוצר, ההיפך. באוצר דיברו על כך שפרויקטי תשתיות מאיצים את הכלכלה המקומית. מדובר בהשקעה שמניבה תשואה טובה על פני זמן, אלא שבחודש האחרון אמרו פקידי האוצר הבכירים שתיתכן דחייה בהתחלה של מספר פרויקטים.   כביש 5 דחייה שכזו לא תפגע ככל הנראה בפרויקטים הקיימים, אבל הסיכוי לדחייה עתידית מוביל את המשקיעים להערכה שהצבר של החברות הגדולות ישרת אותן על פני יותר זמן וזה כמובן יפגע בצמיחה העתידית. הערכה זו אגב עשויה להשתנות בהמשך, נזכיר כי רק לפני כחודשיים-שלושה במקביל להשקת פרויקטי תשתיות נוספים והרחבה של כביש 6, העריכו בשוק שאלו סימנים מוקדמים לכך שתחום התשתיות לא ייפגע. זה השתנה בגלל הגירעון וצריך לכור שהכל פתוח ותלוי גם בהתפתחות המלחמה בצפון.  

נפילה במניות התשתיות

המניות הנפגעות ביותר החודש הן אלקטרה -2.78% עם ירידה של 15% עד כה, ו-16.4% מתחילת השנה. מניית שפיר הנדסה -4.38% ירדה ב-9% ו-19% מחילת השנה. אשטרום קבוצה -3.29% ירדה ב-6.55 ו-17.5% מתחילת השנה ו דניה סיבוס -2.12% איבדה מתחילת החודש 6.8% ומתחילת השנה כ-18.5%.   ועדיין - מניות התשתיות למעט אשטרום שיש בה פעילות נוספת (בנייה, נכסים ועוד), נסחרות הרבה מעל ההון העצמי. זו תופעה של העשור האחרון כשלפני כן מניות התשתיות בהגדרה נתפסו מסוכנות ונסחרו באזור ההון עם מכפילי רווח נמוכים. הסיבה היתה רווחיות מאוד נמוכה ואי וודאות לגבי האומדנים של החברות האלו.   

תוצאות חלשות - מה יהיה בהמשך?

הדוחות שלהן מבטאים הרבה הערכות לגבי הכנסות עתידיות והוצאות עתידיות של הפרוקיטים ובמקרים רבים לקחו בחשבון פיצוי ותוספת מהמדינה (שהיא לקוח גדול בתחום התשתיות). במקרים רבים התברר שאלו היו הערכות גדולות מדי ובגלל שמלכתחילה המרווח מאוד נמוך, המעבר מרווח קטן להפסדים היה מהיר. חברות תשתיות רבות קרסו, לרבות דורי בנייה שבה היה הכל מהכל - לרבות הונאת דוחות, אלא שבעשור האחרון על רקע הפרויקטים הענקיים שהוציאה המדינה, התחום מקבל התייחסות אחרת. זה עשוי להשתנות כאשר בחודשים האחרונים יש מחלוקת מול המדינה בעניין הצמדת התקבולים למדד. המדינה משלמת לחברות התשתיות על פי מדד תשומות הבנייה בתשתיות. חברות התשתיות אומרות שהמדד לא משקף. הן מציגות את העלייה בשכר כוח האדם, העלייה במחירי חומרי הגלם, אבל המדינה אומרת שבדיוק בשביל זה יש מדד. לא ברור איך החברות מתייחסות לזה בדוחות, האם הן נוקטות בגישה שלהן או בהצמדה בלבד. אבל גם אם הן שמרניות (ולא בטוח), התוצאות של שני הרבעונים האחרונים חלשות ביחס לעבר.  

החברות הבולטות בענף

אלקטרה - הרווח ברבעון ירד ל-55 מיליון שקל לעומת 62 מיליון במקביל. הצבר בעולם גדל, לחברה יש פעילות ייזום למגורים משמעותית. שווי החברה 4.8 מיליארד שקל במבחן של מכפילי רווח מדובר על מכפיל רווח של 21-22, לא נמוך, אבל החברה מפוזרת בין מספר פעילויות רב.  שפיר - הרווח צנח ל-12 מיליון שקל, הוצאות המימון כבדות. החברה חווה ירידה בהכנסות. נסחרת ב-6.8 מיליארד שקל. היתרון הבולט שלה הוא החזקה במחצבות, היא בעצם מחזיקה בכל שרשרת הייצור של התחום. אבל כשהתחום חלש זו פגיעה כפולה. דניה סיבוס - מצליחה להגדיל הכנסות, אבל הרווח בשורה התחתונה נשחק לכ-42 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת תקופה מקבילה. הצבר גדל, נסחרת ב-2.45 מיליארד שקל. אשטרום קבוצה - נסחרת ב-4.7 מיליארד שקל בדומה להון העצמי שלה. הרווח התאפס. הקבוצה מפוזרת על פני מספר גדול של פעילויות.   

הקשר בין התקציב לבין שערי המניות

הפעם הראשונה שבה חלה האטה בתקציב התשתיות מאז תקציב המדינה 2014 היה בתקציב המדינה לשנת 2022. באותה שנה רמת הביצוע בפועל של הפרוייקטים בתקציב ירד מ-39 מיליארד שקל ל-37.2 שקל. מניות ביצוע התשתיות לא איחרו להגיב ובאותה שנה ירדה אלקטרה כ-12%, אשטרום כ-22.2% ודניה סיבוס ירדה מעל 20%. בתקציב לשנת 2024 נחתך סעיף התשתיות בצורה קשה לעומת 2023, 42.5 מיליארד דולר ב-2024 לעומת 49.1 ב-2023. המניות כאמור בירידה.

עוד גורם לצניחה במניות התשתיות הוא אמברגו היבוא מטורקיה, שמעכב יבוא של ברזל, פלדה ומלט הנחוצים בצורה נרחבת לתשתיות. מתחילת השנה ועד מועד האמברגו הטורקי, חודש מאי, ירדו מניות תשתיות בממוצע בכ-7%. עם כניסת האמברגו לתוקף בראשית מאי, הואץ קצב צניחת המניות. עם זאת, בחברות מדגישים כי אין מחסור בציוד וחומרים.

מה יהיה בהמשך?

 בחברות משדרים אופטימיות. היקף העבודה חזר למצב סביר, המשק חוזר למסלול, אם כי בקצב איטי ומבחינתם - הצבר הגדול מבטיח עבודה למשך תקופה ממושכת. בחברות מעריכים שתחום התשתיות יהיה הקטר של המשק ליציאה מההאטה הנוכחית, כשהם מצביעים על כך שיש פרויקטים שאין בהם דרך חזרה. באוצר יודעים ומדגישים כי התשתיות הוא תחום מאוד חשוב למשק, אבל כשיש גירעון של 40 מיליארד שקל, כל התחומים עשויים להיפגע, גם התשתיות. אחרי הכל זה עניין של תעדוף - במה לפגוע קודם, בקצבאות של ביטוח לאומי או לקצץ בתשתיות? לא תמיד התשובה ברורה, אבל נראה שכל עוד המשק נמצא במגננה כלכלית, תחום התשתיות ייפגע. השאלה החשובה היא האם המחירים כבר מבטאים זאת.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יריב 19/09/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    רק הפרוייקט שלה בבת ים שווה כמעט חצי משווי השוק שלה. השוק לא מתמחר לדעתי את החברה נכון.
  • 3.
    לרון 19/09/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    והמחירים מתהפכים מדי תקופה,כשהריבית גבוהה ,והיא לא תרד הרבה יותר,המחירים גבוהים וכשמשקיעים במטרו מיותרת בת"א המצב לא יהיה איאיאי
  • 2.
    מ. כהן 19/09/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    האם מכפיל היסטורי של 22 מצדיק את מחיר המניה ? שהתחזית מבחינת התשתיות כה עגומה ? למרות שפעילות אלקטרה מגוונת מאוד ,וצבר ההזמנות ענק של מעל 30 מיליארד, המניה עדיין יקרה למרות הירידות.
  • לרון 19/09/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    לא כמו מכפיל הייטקי,זה LOW TECH!לשבת למי שמעוניין ולא לתזמן!
  • 1.
    שפיר לדעתי במחיר מציאה (ל"ת)
    משה 19/09/2024 08:13
    הגב לתגובה זו
  • יהושע הפרוע מהולילנד 23/09/2024 01:37
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שתעלה בחלומות שלי ההזויים...
  • לרון 19/09/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    שהןתמיד מציאה,שאלו את באפט!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.