OTC: הבורסה שמונה 12 אלף ני"ע ופועלת לפי סטנדרט אחר מה-SEC
OTC (קיצור של Over the Counter) הוא שוק מניות בארצות הברית בו מצוטטים שערי קניה ומכירה של מניות רבות. שוק זה, בניגוד לבורסת ניו יורק ולנאסד"ק, אינו "בורסה מוסדרת" לפי דיני ניירות ערך בארה"ב, אך ניתן לרכוש ולמכור בו מניות שעבורן מצוטטים שערי קניה ומכירה לאורך כל יום המסחר.
רקע היסטורי
שוק ה-OTC בארה"ב למסחר בניירות ערך הוא שוק ותיק מאוד. הוא החל לפעול בשנת 1913 כדי לספק מידע על מניות ואיגרות חוב הנסחרות מעבר לדלפק, כלומר ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסות. אף על פי שישנן גם איגרות חוב שנסחרות מעבר לדלפק, בכתבה זו אתמקד במניות בלבד.
במשך עשרות שנים ה-OTC היה מנוהל ומתופעל על ידי גוף שנקרא ה-NASD (National Association of Securities Dealers) שהיה גם המייסד המוביל והאחראי על התפעול של בורסת הנאסד"ק שהוקמה בשנת 1971. בשנת 2007 ה-NASD התמזג עם זרוע הרגולציה, האכיפה והבוררות של בורסת ניו יורק, אשר יחד יצרו את הגוף החשוב הנקרא FINRA (Financial Industry Regulatory Authority).
FINRA מסדירה ומפקחת על מסחר במניות, באיגרות חוב קונצרניות, בחוזים עתידיים ובאופציות על ניירות ערך. FINRA גם מסמיכה ומפקחת על פעילותן של פירמות העוסקות בניירות ערך בארה"ב ובנוסף, משמשת כפורום הבוררות הגדול ביותר בארה"ב לפתרון מחלוקות בין פירמות החברות בה ללקוחותיהן ובין חברות ברוקראז' לעובדיהן.
שוק ה-OTC כיום
הרוב המכריע של המניות בארה"ב, שאינן רשומות למסחר בבורסות המוסדרות, נסחרות ב-OTC באמצעות פלטפורמת מסחר הנקראת OTC Markets, המתופעלת על ידי OTC Markets Group. לפי האתר שלה, נסחרים בה כיום למעלה מ-12 אלף ניירות ערך. לצורך השוואה, נכון לשנת 2023, בנאסד"ק ובורסת ניו יורק גם יחד רשומות כ-6,000 חברות. חשוב לציין כי סך הכל מספר ניירות הערך שנסחרים בבורסות המוסדרות גבוה יותר מכך, משום שחלק מהחברות רושמות גם ניירות ערך אחרים למסחר בהן ולא רק מניות רגילות. מכיוון שמניותיהן של הרוב המכריע של החברות הגדולות בשוק האמריקאי נסחרות בבורסות מוסדרות, ההיקף הכספי של מחזורי המסחר בהן גדול לאין שיעור מזה של שוק ה-OTC.
המסחר מעבר לדלפק מבוצע באמצעות מערכת הנקראת OTC Link, אשר רשומה ברשות ניירות ערך בארה"ב כברוקר-דילר, כלומר גוף העוסק בניירות ערך עבור עצמו ו/או עבור לקוחותיו, ובנוסף, כמערכת מסחר אלטרנטיבית החברה ב-FINRA. עושי שוק וברוקר דילרים אחרים יכולים לפרסם ציטוטי קניה ומכירה למניות OTC באמצעות מערכת זו.
המניות בשוק ה-OTC מחולקות באופן כללי לשלוש שכבות. השכבה היוקרתית ביותר, בה נכללות בדרך כלל החברות הגדולות והמוכרות יותר, היא ה-OTCQX. שכבת הביניים היא ה-OTCQB והשכבה הנמוכה היא ה-OTC Pink. באופן טבעי, ככל שהשכבה גבוהה יותר הסטנדרטים הנדרשים בה גבוהים יותר. אציין רק כי השכבה הנמוכה, ה-OTC Pink, מחולקת לחברות המדווחות באופן מלא ולחברות המדווחות באופן מוגבל.
מניות רבות בשוק ה-OTC, בשונה ממניות הנסחרות בבורסות מוסדרות, אינן מדווחות לפי הסטנדרטים הרגילים של רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC). חברות שמניותיהן נסחרות באמצעות הפלטפורמה של OTC Markets Group יכולות לבחור בסטנדרט דיווח אלטרנטיבי שייחודי לפלטפורמת מסחר זו, במקום דרישות הדיווח הרגילות לרשות ניירות ערך האמריקאית, אשר בהן מחויבות חברות שמניותיהן נסחרות בבורסות המוסדרות.
בנוסף, מניות רבות בשוק ה-OTC הנן בעלות נזילות נמוכה. במצב כזה, המרווחים בין היצע לביקוש נוטים להיות גבוהים, מה שמקשה על מכירה ורכישה של מניות במחיר רצוי, במיוחד כאשר מדובר על פעולות רכישה ומכירה בהיקפים גדולים. כמו כן, שוק ה-OTC מאפשר מסחר במניות של חברות שאינן עומדות בסטנדרטים הנדרשים על ידי בורסות מוסדרות.
עם זאת, ב-OTC נסחרות גם מניות של חברות בינלאומיות גדולות ומוכרות, כמו חברת המשקאות העולמית היינקן, חברת הספורט העולמית אדידס, רשת החנויות הבריטית הותיקה מרקס אנד ספנסר, ענקית התרופות השוויצרית רוש, חברות התעופה אייר קנדה, לופטהאנזה ואיזי ג'ט, ענקית התקשורת דויטשה טלקום, תאגיד הביטוח והפיננסים הצרפתי אקסה, הבנק הצרפתי בי.אנ.פי פריבה, ועוד. נראה כי הסיבה העיקרית לכך שחברות אלו בחרו להיסחר דווקא ב-OTC, ולא בבורסה מוסדרת בארה"ב, היא הדרישות הרגולטוריות המקלות מהן הן נהנות בשוק זה.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
