תעסוקה הולכים לעבודה
צילום: Ryoji Iwata on Unsplash

מה-1.9 - שבוע העבודה במגזר הציבורי מתקצר ל-40 שעות

רוי שיינמן | (15)
נושאים בכתבה OECD ההסתדרות

כחלק מהסכם המסגרת שהובילה ההסתדרות, החל מ-1 בספטמבר, יום ראשון הקרוב,  יקוצר שבוע העבודה במגזר הציבורי ל-40 שעות. בכך תיכנס לתוקף הפעימה השנייה של קיצור שבוע העבודה, שעמד עד השנה שעברה על 42 שעות.

בחישוב חודשי, מדובר בקיזוז של שמונה שעות לעובד במשרה מלאה (מ-182 שעות חודשיות ל-173 ושליש בקירוב). קיצור שבוע העבודה נעשה בלי לפגוע בשכר, ומשמעות הדבר היא ששווי שעת עבודה של עובד במשרה מלאה יעלה. המהלך מגיע כחלק מהסכם המסגרת שהובילה ההסתדרות בשנה שעברה מול משרד האוצר שכולל גם שיפור כולל של כ-11% בממוצע לשכר העובדים במגזר הציבורי וקופסאות תקציב לסקטורים מוחלשים.

בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה קיצור שבוע העבודה נכנס לתוקפו כבר באפריל השנה. בנוסף, מההסתדרות נמסר כי היא פועלת על מנת שגם במגזר הפרטי, שבו עדיין עובדים בממוצע 42 שעות שבועיות (למול ממוצע של כ-37 ש"ש במדינות ה-OECD), יאמצו את המתווה לקיצור שבוע העבודה.

"קיצור שבוע העבודה הינו בשורה של ממש", מסר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. "העובד הישראלי עובד קשה מאוד, והרבה יותר מדי שעות, בוודאי בהשוואה לעמיתו באירופה או בארה"ב, וההסתדרות ראתה לנכון לתקן את העוול הזה כדי לאפשר איזון טוב יותר בין עבודה ובית. קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות במגזר הציבורי הינו צעד היסטורי שישפר את איכות חייהם של מאות אלפי עובדים ומשפחותיהם.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    במקום להעלות להם שכר מורידים להם שעות,היידה ביבי (ל"ת)
    שי.ע 27/08/2024 21:07
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אוהב ישראל 27/08/2024 20:22
    הגב לתגובה זו
    גם ככה הם לא עובדים וגם בשעות העבודה מגרדים את הפוני ומתחמקים מלקבל קהל. במיוחד עובדי רמ"י שנראים כאילו העירו אותם משינה. עוברים מכוס קפה אחת לשניה רק לא לעבוד.
  • 10.
    חיים 27/08/2024 17:19
    הגב לתגובה זו
    עכשו הבנתי למה בן דוד לא משבית את הסקטור הציבורי! מספר סיפורים, אבל קונים אותו בכסף!!
  • 9.
    מרוב שהשירות הציבורי פנטסטי מורידים שעות חלם (ל"ת)
    יותם 27/08/2024 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בנצי 27/08/2024 15:59
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקצר גם ל-35 ??.
  • 7.
    זה ביבי שהעלה את שעות העבודה בזמנו (ל"ת)
    זכרון קצר 27/08/2024 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלון 27/08/2024 14:21
    הגב לתגובה זו
    חייבים בהסכם הבא להוריד ל38 שעות עבודה . ואז תהיה אפשרות לעבוד 9.5 שעות ביום , ולרדת ל4 ימי עבודה בשבוע .
  • 5.
    מה עם מורים גם להם דחסו שעות סתם (ל"ת)
    חחח 27/08/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
  • מה עם חופשות על גבי חופשות ? (ל"ת)
    דן 27/08/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דודו 27/08/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    זה המגזר שגוזל את הקופה הציבוריתגם לא עובד וגם מקבל שכר ופנסיות חלומיות שחלקן מושחתות ועוד נתון-25% מהעובדים מיותרים או שכלל אינם מקצועיים
  • 3.
    מיש 27/08/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    ופיזרה את זה בתור פחות שעה ביום , עדיף ימי חופש מלאים שהיה אפשר לטוס לסופש ארוך
  • 2.
    אנונימי 27/08/2024 12:52
    הגב לתגובה זו
    העובד הציבורי הישראלי אכן נמצא הרבה שעות בעבודה אך הוא לא עובד קשה יותר אלא פשוט אינו יעיל בצורה קיצונית. יש לבטל את מוסד הקביעות לאלתר !!!!
  • אשק 27/08/2024 15:08
    הגב לתגובה זו
    בוא נתחיל לבחון מדוע לעובדת סוציאלית יש סרגל שכר שונה מסרגל השכר של יועץ משפטי, אולי יותר שנות לימוד, הקושי בלימודים, אולי הסטאז' ארוך, אולי העבודה קשה יותר ומספר התיקים, יכול להיות שהעבודה של היועץ חשובה יותר, לא בטוח, אולי נתחיל להשוות ולבחון מחדש מי עושה ותורם יותר.
  • שרה 28/08/2024 00:15
    כל עובדי השכר אוכלי חינם. כן גם היועצים שלך. אל תכניס לי פוליטיקה וקונספירציות ביביסטיות.
  • 1.
    חבל שעזבתי (ל"ת)
    כלכלן 27/08/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.