טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פאוול שוב מדליק את השוק ופתאום כולם אופטימים

השווקים, כהרגלם, לא המתינו להודעה רשמית מצד פאוול וכבר זמן מה הם מתמחרים הפחתת ריבית כבר בספטמבר ושמונה הורדת ריבית עד סוף 2025 - הם לא לומדים. הכל ורוד או שחור - ספק אם התחזית שלהם תתממש
עידן אזולאי | (1)

בעוד שבשנים האחרונות מתקיים בעולם דיון סוער אודות מהות הדמוקרטיה, יש מקום אחד שבו התהליך הדמוקרטי מתקיים באופן מלא ובתכיפות גבוהה מאוד - שוק ההון. קניית מניה שווה להצבעה בעד אותה מניה ולהיפך. התוצאות של אותה הצבעה מתפרסמות באופן שוטף כאשר ניתן לצפות בתוצאות על ידי כולם ובכל מקום בעולם.

האמון בכלכלת ישראל ירד?

בהמשך לתזה הזו, רכישת אגרת חוב מעידה על אמון במנפיק האג"ח ומכירה של האג"ח מבטאת ספקות לגבי איכות המנפיק. שוק ההון מנפק לעיתים תוצאות שגויות, אולם נכון למועד ה"הצבעה", הוא מבטא נאמנה את דעת הרוב בנוגע לכל נכס. אלו תוצאות האמת בשוק האג"ח - האמון בכלכלת ישראל ירד. הגרף שמצורף למטה מסביר זאת היטב. הפרש התשואה בין האגרת לעשר שנים של ישראל לזו של ארה"ב העפיל לאחרונה לשיעור של מעל ל-1%, שיא של למעלה מעשר שנים. לא זו בלבד שההפרש עומד כעת על כאחוז לטובת האגרת האמריקאית, לאחר שבמשך חלק ניכר מתוך עשר השנים האחרונות, האגרת הישראלית נסחרה בתשואה נמוכה (!) מזו של העמיתה האמריקאית.

 הפרש לאג

הפרש אג"ח של 10 שנים

השוק אינו ממתין לחברות הדירוג להפחית את הדירוג, בין של חברה או של מדינה. "מערכת ההצבעה" של השוק מגיבה מהר מאוד לאירועים ולהתנהלות בעקבותיהם. הדיון אינו פוליטי והדברים אינם נאמרים על ידי אנשים או גופים "ממורמרים". התשואות העולות בשוק הישראלי הן צלצולי האזהרה בטרם מלאכת התיקון תהפוך להיות קשה מאוד. איתות אזהרה נוסף הגיעה בשבוע שעבר עת פורסם העדכון הראשון של צמיחת התוצר ברבעון השני. התוצר צמח ברבעון השני ב 1.2% בחישוב שנתי שמשקף ירידה של 1.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

התוצר העסקי ירד ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם וב-4.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגורמים היחידים שסייעו למשק לצמוח הם הצריכה הפרטית שעלתה ב 12% והצריכה הציבורית שרשמה עלייה של 8.2%, שמבטאת בעיקר את ההשקעה בביטחון ובהעברות לאוכלוסיות המפונות מהצפון והדרום.

הדרישה להצגת תקציב לשנת 2025 שייתן מענה לצרכים הביטחוניים ובמקביל גם ישמר את מסגרת הגרעון היא א'-ב' של ניהול פיסקלי. כל עוד זה אינו מתבצע (ספטמבר כבר בשער), האמון במשק הישראלי ימשיך להיסדק והביטוי לכך ישתקף בשוק האג"ח. יתכן ורכישת אג"ח ארוך של ממשלת ישראל כעת תתברר בעתיד (נקווה שבקרוב) כהזדמנות השקעה מעניינת. עם זאת, כל עוד קיימים סימני שאלה לגבי המדיניות הפיסקלית, הסיכון באג"ח הממשלתי עולה ומן הסתם, הסיכון רב יותר במח"מים הארוכים.

ואז הגיע פאוול

ביום שישי נשא פאוול את הנאום שכולם כה ציפו לשמוע במסגרת הכנס השנתי של הנגידים שנערך בג'קסון הול. המסר של פאוול בנאום היה "יוני" למדי (כלומר, רגוע ולא "ניצי", מלחמתי) - שינוי של 180 מעלות מאז אותו נאום שנשא לפני שנתיים באותו אירוע בדיוק.

השווקים, כהרגלם, לא המתינו להודעה רשמית מצד פאוול וכבר זמן מה הם מתמחרים הפחתת ריבית כבר בספטמבר. לפי פאוול, המשך תהליך ההקלה המוניטרית, התזמון וקצב ההפחתות תלוי בנתונים. עוד הוא הדגיש שמבחינתו הוא יעשה כל שניתן על מנת לשמר את חוזקו של שוק העבודה בניגוד לתפישה שהניחה שהפד מכוון להחלשה של שוק העבודה כחלק מהתהליך של הורדת האינפלציה. מעתה יחל "משחק ניחושים" בטרם פרסום של כל נתון והשווקים יגיבו בהתאם. נודה על האמת, יכולת החיזוי ירדה מאוד בשנים האחרונות כאשר מספר רב של תיזות ותיאוריות כלכליות לא התממשו כפי שקרה בעבר.

אולי האינדיקטור המהימן ביותר לחיזוי מיתון שהוא ההפרש בין התשואות של האג"ח לעשר שנים לעומת אג"ח לשנתיים "איכזב" ולפחות כרגע אף אחד לא יכול להסביר כיצד קרה שהמיתון ממש לא נראה באופק למרות שהעקום הפוך במשך פרק הזמן הארוך ביותר אי פעם.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעקבות דבריו של פאוול, השוק צופה כעת כשמונה (!) הפחתות עד לסוף 2025. הם לא לומדים. כמיטב המסורת, כשהשוק אופטימי, הוא רואה הכל בצבע ורוד בוהק וכשהוא פסימי, הכל שחור משחור. ובכן, יש גם דרך ביניים. נכון לעכשיו ובהינתן הנתונים הנוכחיים, אנחנו מטילים ספק שהתחזית להפחתת ריבית כה אגרסיבית תתממש. בהקשר לכך, האיור שפורסם בניוזלטר האחרון של הווארד מרקס מתאר היטב את המצב. הניוזלטר כמו גם הפודקאסט של מרקס מומלץ ביותר.

 

מאניה דיפרסיה

בשורה התחתונה, השוק בין אופוריה (כעת) לדיפרסיה (בתחילת החודש). מידה מסוימת של היגיון נדרשת וזו אומרת בעינינו כעת שהסיכוי למיתון נמוך והסיכוי להפחתה אגרסיבית של הריבית נמוך אף הוא.

חשוב לציין כי השורות הנ"ל נכתבו בטרם האירועים בצפון. לפיכך, החלטנו להוציא סקירה מעודכנת בשעה 10:30.

שני משפטים לסיום: חברות שמפרסמות את הדוחות הכספיים שלהן בשעות הערב, לא. ממש לא. חברות שמפרסמות את הדוחות שלהן ביום חמישי בערב. לא, לא, לא ועוד פעם לא.

*****

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    העוקץ בכל זה הוא שהשוק שם גבוה 25% מכפילים-בקיצור סכנה (ל"ת)
    שלמה 25/08/2024 13:08
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.