הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
איציק יצחקי
צילום: שלומי יוסף

אלקטרה מלהיבה את המשקיעים בחוזה של 3.1 מיליארד שקל - מדוע אין לזה משמעות?

חוזה ענק של אלקטרה, אבל כל עוד החברה לא מדווחת על הרווחיות בו, אין לו משמעות; רשות ניירות ערך צריכה לדרוש מידע על רווחיות הפרויקטים - אלקטרה היא רק דוגמה
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה איתמר דויטשר אלקטרה כלא

הזמנות הן הבסיס להכנסות עתידיות, הכנסות הן הבסיס לרווח. כשחברה מדווחת על הזמנה גדולה זה עשוי להלהיב את המשקיעים. היו חברות שדיווחו על מבול של הזמנות גדולות, המניות התרוממו, ואחרי לא הרבה זמן, החברות קרסו. דוגמה אחת - דורי בנייה שהיתה אחת מחברות התשתית הגדולות בארץ. 

רווחיות בעיקר בתחומי התשתיות היא קריטית כי מדובר באחוזים בודדים ובמקרים רבים חברות דואגות לצבר הזמנות גדול על חשבון רווחיות רק כדי שהעסק ימשיך להתגלגל כי יש הוצאות קבועות. כלומר, עדיף לקבל פרויקטים ברווחיות נמוכה, העיקר לא להיות בלי פרויקטים ואז להפסיד כי יש תקורות והוצאות קבועות.

פרויקט ענק, אבל מה הרווחיות? 

ולכן, משקיעים צריכים להתרשם מהזמנות אבל בעיקר מהמידע על הרווחיות בפרויקטים. זה נחמד לדווח על צבר גדול והזמנות השאלה באיזה רווחיות הם. 

אלקטרה דיווחה על פרויקט ענק בימים האחרונים בהמשך לפרויקטים באמת מרשימים בחודשים האחרונים ובכלל בשנים האחרונות, רק שהיא לא מדווחת על הרווחיות. הפעם זה פרויקט של 3.1 מיליארד שקל, אבל החברה לא מוכנה למסור באופן רשמי מה רווחיות הפרויקט. 

במקרים כאלו, הדיווח אנמי לגמרי. אין למשקיע יכולת לדעת אם הוא טוב או לא. למעשה, רוב המשקיעים עשויים להתלהב, אחרי הכל, יש הנחת בסיס שאם החברה התמודדה וזכתה זה מן הסתם רווחי. אבל אין באמת יכולת לדעת זאת. במקרים רבים, כנראה אחרי התערבות רשות ניירות ערך, החברות מוציאות עדכונים - לרוב זה משהו בסגנון : הרווחיות דומה למקובל (או משהו כזה). האמת שזה גם לא מספיק כי זה לא מספק מידע על הרגישות לעלויות, ההוצאות הקבועות, ההצמדה של החוזה למדד מסוים, אבל זה נותן תמונה מסוימת.

 

פרויקט של 3.1 מיליארד שקל לאלקטרה

אלקטרה בניהולו של איתמר דויטשר, סיכמה לאחרונה באמצעות שתי חברות בנות שלה - Hellman Electric ו-F.W.Sims, על תכנון וביצוע של העבודות האלקטרו-מכאניות בפרויקט הענק של הקמת בית כלא חדש ברובע קווינס בניו-יורק. חלקן של החברות מקבוצת אלקטרה בעבודות צפוי לעמוד על כ-3.1 מיליארד שקל (כ-829 מיליון דולר). ניסינו לקבל באופן רשמי מידע על הרווחיות - לא קיבלנו. קיבלנו "הדרכה" שזאת רווחיות מעל הממוצע, אבל עם כל הכבוד להדרכה, אנחנו מצפים למשהו רשמי.

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה - הזמנות גדולות - אבל בלי דיווח על רווחיות  (טל גבעוני)

כך או אחרת, שתי החברות נבחרו לשמש כקבלניות משנה על ידי קבוצת Leon D. DeMatteis Construction, שחתמה על הסכם להקמת בית הכלא עם עיריית ניו יורק, בהשקעה כוללת של כ-15 מיליארד שקל (כ-4 מיליארד דולר). במסגרת הפרויקט, חברת Hellman תוביל את כלל עבודות החשמל בפרויקט וחברת F.W.Sims  תוביל את מירב העבודות המכאניות של הפרויקט, הנחשב לאחד מהפרויקטים האלקטרו-מכאניים הגדולים בארה"ב. שלב התכנון של הפרויקט יחל מיידית, והביצוע צפוי להימשך עד אוגוסט 2030.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אלקטרה נכנסה לפעילות בארה"ב בשנת 2019, אז רכשה את השליטה בחברות Hellman ו-Gilston. שתי חברות הפועלות כבר עשרות שנים באזור ניו-יורק, בתחומי עבודות החשמל לגופים ציבוריים וחברות ענק. בהמשך לכך, בפברואר 2020 רכשה אלקטרה את השליטה בחברת F.W.Sims, הפועלת בתחום עבודות מיזוג אויר.

כזכור, בחודש מאי האחרון עידכנה אלקטרה, כי החברת הבת Gilston נבחרה להקמת מערך התאורה בטרמינל 1 החדש אשר נבנה בשדה התעופה JFK ניו יורק תמורת כ-362 מיליון שקל (כ-98 מיליון דולר). במסגרת הפרויקט תהא חברת הבת אחראית להתקנה של כ-30,000 גופי תאורה ומגוון מערכות חשמל תומכות. העבודות כבר החלו וצפויות להסתיים ברבעון ראשון 2026 לקראת פתיחת הטרמינל החדש. גם כאן, לא ידוע מה הרווחיות בפרויקט.

בינואר דיווחה אלקטרה, כי החברה הבת F.W.Sims, נבחרה לבצע את העבודות המכאניות בפרויקט הענק להקמת אצטדיון הפוטבול של קבוצת "באפלו בילס" (Buffalo Bills) בעיר באפלו שבמדינת ניו יורק. היקף הפרויקט הכולל נאמד בכ-6.3 מיליארד שקל (כ-1.7 מיליארד דולר), כאשר התמורה הצפויה לחברה הבת של אלקטרה בגין חלקה בפרוייקט עומד על כ-218 מיליון שקל (כ-59 מיליון דולר). העבודות כבר החלו וצפויות להסתיים בקיץ 2026 לקראת פתיחת עונת המשחקים בליגה. גם כאן, אין מידע על רווחיות הפרויקט.

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "הבחירה באלקטרה ארה"ב לתכנון-ביצוע של העבודות האלקטרו-מכאניות בפרויקט בית כלא החדש ברובע קווינס, בהיקף משמעותי של מעל ל-3 מיליארד שקל, מבססת את מיצובה של החברה כשחקנית מובילה בתחום האלקטרו-מכאני בארה"ב בכלל ובניו-יורק בפרט. זכייה זו, בפרויקט הנחשב לאחד הגדולים בתחום האלקטרו-מכאני בארה"ב, מצטרפת לשתי זכיות משמעותיות בארה"ב עליהן דיווחנו מתחילת השנה: הקמת מערך התאורה בטרמינל החדש המוקם בשדה התעופה JFK בפרויקט שהיקפו כ-100 מיליון דולר, וביצוע העבודות המכאניות בפרויקט להקמת אצטדיון הפוטבול החדש של קבוצת 'באפלו בילס', בעיר באפלו שבמדינת ניו יורק. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפעילות אלקטרה בארה"ב וזאת בהתאם לאסטרטגיה שלנו להרחבת הפעילות של אלקטרה בארה"ב וברחבי העולם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדר 22/08/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
    כל החוזים הענקיים עוברים להם מעל לראש...
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה משקיע מוסדי משקיעים זרים

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פימי מנועי בית שמש

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).

להמשך הכתבה לחץ כאן