בצל המלחמה: תע"א עם הרבעון הרווחי בתולדותיה - 159 מיליון דולר
מכירות החברה ברבעון השני של 2024 עמדו על 1.42 מיליארד דולר, גידול של כ-13% בהשוואה לכ-1.26 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה רשמה החברה גידול של כ-115% ברווח הנקי שעמד על כ-159 מיליון דולר, בהשוואה לכ-74 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA של החברה ברבעון השני הגיע לכ-234 מיליון דולר, גידול של כ-60% בהשוואה לכ-146 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי צמח בכ-31% ועמד על לכ-281 מיליון דולר (המהווים כ- 20% מהמכירות), בהשוואה לכ-215 מיליון דולר (המהווים כ- 17% מהמכירות), ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי עמד על כ-163 מיליון דולר (המהווים כ-11% מהמכירות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ-88 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (המהווים כ-7% מהמכירות).
יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ: "התוצאות העסקיות של התעשייה האווירית הן סיבה לגאווה עבור העובדות והעובדים שלנו, אך גם עבור אזרחי ישראל כולם. אנו ממלאים בחרדת קודש את משימתנו הלאומית, החשובה ביותר, למען ביטחון המדינה יום יום, שעה שעה, ולצד זה מוודאים כי הרצף העסקי לא יפגע והפעילות מול לקוחותינו תישמר ותחזק את מעמדה של ישראל בעולם. המספרים העולים מן הדו״חות החציוניים מספרים סיפור ישראלי על מצוינות ללא פשרות שמביאה כ-150 מדינות בעולם לבחור במערכות התעשייה האווירית, כי הן הכי טובות. התעשייה האווירית על עובדיה ומנהליה משקיעים מעצמם ללא מגבלות 24/7, והמסר שלנו לכל אזרח הוא שיש על מי לסמוך."
- התעשייה האווירית העבירה למדינה דיבידנד של 1.6 מיליארד שקל
- הרווח של התעשיה האווירית עלה ב-21.5% ברבעון - 164 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "התוצאות הכספיות של החברה נמצאות בשנים האחרונות בעלייה מתמדת והן משקפות את העשייה המשמעותית ורחבת ההיקף גם מול מערכת הביטחון הישראלית וגם מול לקוחותינו בחו"ל, כפי שבא גם לידי ביטוי בחתימה על חוזים רחבי היקף, המגדילים באופן משמעותי את צבר ההזמנות של החברה. התעשייה האווירית רואה ערך עליון בשמירת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, ולנוכח נחיצות זו, הגדלנו ברבעון הנוכחי את ההשקעה במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות אשר מספקות מענה לדרישות הלוחמים בשטח ולפיתוח מוצרי העתיד של החברה. מאז פרוץ המלחמה, לקחו מערכות החברה חלק משמעותי בפעילות המבצעית בכלל הזירות באוויר, בים, ביבשה ובחלל, וזאת הודות לעובדות ועובדי החברה אשר פועלים בימים אלו ביתר שאת. דווקא בימים מורכבים אלה, אנו גאים בשמירה על מעמדנו עם הדירוג המקסימלי ilAAA שהוענק לנו על ידי חברת מעלות S&P."
עסקת עתק עם מדינה ידידותית
על פי הדיווח, מדובר בעסקת "ממשלה מול ממשלה" (GTG-Government to Goverment), מה שמאפשר לממשלות להאיץ עסקאות מבלי להידרש לרגולציה מורכבת. עסקה מאין זו, התבצעה במסגרת מכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה תמורת סכום שיא של 3.5 מיליארד דולר. היות והתעשייה האווירית לא חושפת את הלקוח, ייתכן שמדובר בעסקה מול גרמניה או מול מדינה ידידותית נוספת.
מערכות ההגנה האווירית של החברה, זכו לעניין רב במהלך המלחמה במיוחד לאחר המתקפה האיראנית בחודש אפריל. במהלכה הצליחה ישראל יחד עם השותפות שלה להפיל 99% ממעל 330 כטב"מים וטילים ששוגרו מאיראן, בין היתר הודות לשכבה של מערכות הגנה מבית היוצר של התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות לצד כמובן - טייסי חיל האוויר והצוותים בקרקע.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
חץ 3. קרדיט: התעשייה האווירית.
יום לאחר האירוע, התראיין לביזפורטל מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, והעריך "שההצלחה של הכלים של התע"א, מול מתקפה כל כך מורכבת, תגרום ללקוחות שלנו לרצות להצטייד במערכות נוספות שלנו". לדבריו, "מדינת ישראל הפגינה בתקיפה "מערכת הגנה רב גזרתית ורב שכבתית, שמביאה לידי ביטוי את הטכנולוגיה הכי טובה שיש למדינת ישראל. אנו מאוד גאים להיות חוד החנית של הטכנולוגיה הזו, בדמות המערכת שנתנה אתמול מענה כנגד איומים בליסטיים (חץ 2 וחץ 3). כשמסתכלים היום על התמונה, מבינים שמדובר בכמויות אדירות מהסוג שטרם נראה, ואני חושב שאף מדינה לא התמודדה עם דבר כזה בעבר, בטח שלא בהצלחה כל כך גדולה".
לקראת הנפקה?
התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בשלבים של רישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אלא שביצע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.
מנגד, מי שמקדם את המהלך בחודשים האחרונים הוא ינקי קוינט, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה. על אף הבקשה של קוינט, לפחות בשלב זה נדמה שבמשרד הביטחון מעדיפים לחכות עם ההחלטה לתקופה אחרת ולהתמקד בתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת המדינה.
בראיון ליבזפורטל, עם פרסום תוצאותיה השנתיות של החברה, שפך לוי אור על ההתקדמות של המהלך - "אנו עושים את כל ההכנות להנפקה. אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות (שנמצאת תחת השר דוד אמסלם). מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה בכל אופן מוכנה וערוכה להנפקה".
בינתיים, בצל המלחמה רשמה התעשייה האווירית את הרבעון הרווחי ביותר בתולדות החברה - הרווח עלה ב-48% לסך של כ-135 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו על כ-1.43 מיליארד דולר, קפיצה של כ-15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במקביל, צבר ההזמנות של החברה זינק ל-19 מיליארד דולר.
- 4.הפרסים והלבנונים מחכים לראש המוסד דג שמן. בקטר ויע 14/08/2024 23:47הגב לתגובה זוהפרסים והלבנונים מחכים לראש המוסד דג שמן. בקטר ויעשו לו כיפה אדומה. חייבים שאנחנו לא נפול לזה אסור להאמין להם.
- 3.שמעון 14/08/2024 23:02הגב לתגובה זומנהלי החברה חייבים לחיזהר ולא להיסתאב, לא לקחת שכר מופרז.זה יגרום לעזיבה של העובדים הטובים ולמרמור אצל שאר העובדים
- 2.רם 14/08/2024 18:53הגב לתגובה זוחשוב לתגמל את העובדים, בדגש על הטלנטים. אני בדקתי אפשרות להצטרף וויתרתי בשל פער עצום לסניור בתעשיה מול השוק הפרטי. כן יש לקדם הפרטה עם אופציות לעובדים - דגש למהנדסים המוכשרים, דבר שיההוה אטרקציה נוספת להצטרף..
- 1.מייק1 14/08/2024 18:04הגב לתגובה זוסוף סוף אפשר להתגאות עם התוצאות העסקיות של החברה הנובעת מהתמדה ועבודה של העובדים. חזקו ואמצו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
