"מדדי המניות בארה"ב יורדים בגלל העליות בתשואות האג"ח שטיפסו לרמה הגבוהה ביותר מזה חודש". כך זעקו הכותרות לאורך כל יום המסחר ביום רביעי. ומדוע עלו התשואות ביום רביעי? זה התחיל כתגובה על כך שהמשקיעים בימים שלישי ורביעי הראו "תיאבון דל יחסית", כפי שזה מתואר בוול סטריט ג'ורנל, למכירה של 44 מיליארד דולר באג"ח ל-7 שנים ול-5 שנים ע"י האוצר האמריקאי". אני בספק גדול אם "התיאבון הדל יחסית" הוא שהוריד את המניות כמו הכותרות והניתוחים שליוו את יום ד'. בכל מקרה, באותו היום פורסם גם ה-Beige Book (סקר הבנק המרכזי על המצב הכלכלי העכשווי בארה"ב) שמראה שכלכלת ארה"ב ממשיכה לצמוח, שביטחון הצרכנים "עלה במפתיע" ושהתחזיות לרווחיות חברות ה-P&S הכתה את הקונצנזוס ואנליסטים מעלים מחירי יעד לעלייה ברווחיות ה-500 P&S ל-11.4% ול-14.2% לשנים 2024-25). אז בסדר, תיקונים ימשיכו אבל את מהפכת הטכנולוגיה אי אפשר לעצור!

 

התחום הצומח של מרכזי הנתונים

נכון לפברואר 2024 היו בעולם 10,978 מרכזי מידע ש-5,375 מתוכם בארה"ב ואחריה גרמניה (522), בריטניה (517), סין (448), קנדה (335), צרפת, אוסטרליה, הולנד, רוסיה ויפן.

המתקן הראשון, שכונה ה"מיינפריים", נבנה ב-1945. זה היה מחשב ענק במשקל 27 טון שפותח באוניברסיטת פנסילבניה ונועד לחישובים צבאיים ולריכוז נתונים של ה-CIA. בין 1945 לסוף המאה התחילה גם מהפכת הטכנולוגיה הנוכחית לקרום עור וגידים. הצורך בטיפול במידע דיגיטלי, שהלך וגדל עם התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, עלה מדרגה מאז שהתחיל האינטרנט להתמזג לתוך כלכלת המיינסטרים בתקופת ההתפתחות של בועת הדוט-קום (1996-2000). הבועה הגיעה לשיא במרץ 2000, אז החלה להתרסק, ובמהלך השנתיים הבאות הפסידו חברות טכנולוגיה חלק גדול מהשקעת ההון שלהן, ונראה היה שכל רעיון הדוט-קום נדחה. אבל דווקא בתקופה זו ולמרות הקשיים עלה רעיון שירותי הענן.

חלוצת הרעיון, עוד ב-1999, הייתה חברת Salesforce.com ומאוחר יותר הצטרפה אליה אמזון שהתחילה להציע תשתיות מחשוב, אחסון ותשתיות IT אחרות, באמצעות AWS בשנת 2006. ושוב, כפי שקרה במשבר הבועה כך קרה גם במשבר 2007-9 - התחילה בנייה מסיבית של מרכזי מידע וזאת כתוצאה מהזינוק הגדול בשימוש באינפורמציה שנוצר עם הופעת הטלפון החכם של אפל ב-2008. מאז 2008 הולך וגדל במהירות הביקוש למרכזי מידע, בעיקר למרכזי ענק (hyperxcale data centers), שמשמשים כיום כעמוד השדרה של הפלטפורמות הטכנולוגיות הגדולות בעולם, 

• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפועל, מדובר במיקום פיזי שבו חברה (במיוחד חברות גדולות בתחום הטכנולוגיה, הביטחון, הפיננסים והבריאות) מרכזת את תשתית ה-IT שלה, השרתים, כונני אחסון הנתונים וציוד הרשת, שמאפשרים לעסק לתפקד. ככל שהחברה גדלה, כך יגדל גם מרכז הנתונים שהיא זקוקה לו. התפתחות טכנולוגיות הענן, ה-IOT ובמיוחד התמזגות טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה הגדילו משמעותית את הצורך במרכזי נתונים, ואכן נבנו מרכזים רבים, חלקם ע"י חברות הענק הטכנולוגיות לשימושן הבלעדי וחלקם ע"י חברות שבנו מרכזים כאלו שמשרתים חברות וארגונים רבים שזקוקים למרכזים.

לבסוף, ככל שנוספו מרכזי נתונים, כך גם גדל הביקוש לאנרגיה כי מדובר בחוות שרתים ענקיות שדורשות כמויות אנרגיה מטורפות. מיזוג הבינה המלאכותית מקפיץ את הביקוש לאנרגיה בעיקר כדי לבצע את המשימות האינטנסיביות של הבינה מבחינה חישובית, כולל למידת מכונה ואחזור מהיר של תשובות לאינספור שאילתות.

 

מרכזי הנתונים זוללים אנרגיה

השימוש באנרגיה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית (שמסוגלת לייצר תוכן בעצמה), כמו דגמי השפה הגדולים, שמתדלקים את ה-ChatGPT של OpenAI, יכול להגיע לפי 100 יותר מדגמי בינה מלאכותית אחרים. הצורך הזה מגיע בעיקר מיחידות עיבוד גרפיות, או GPUs (Graphics Processing Unit), שבבי המוליכים למחצה המיוצרים על ידי חברות כמו Nvidia. השבבים האלה, כשהם פועלים בעוצמה מקסימלית, מגיעים לחום של 80 מעלות צלסיוס, מה שמצריך פתרון יצירתי למניעת התחממות יתר של מרכזי הנתונים. נושא צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים הופך בשנים האחרונות, ובשל משבר האקלים, לדיון ציבורי מחד ולבעיה של יצרני החשמל מאידך.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

כיוון שאין ספק שהביקוש למרכזי נתונים גדולים רק ילך ויגדל, וכך גם הביקוש לאנרגיה שנדרשת, וכיוון ששמירה על צנרת של מרכזי נתונים של בינה מלאכותית ומעבדי GPU קרירים דורשת משהו חזק יותר ממערכות מיזוג האוויר הסטנדרטיות כמו קירור נוזלי (טבילה מלאה של רכיבי ה-IT במכלים מלאים בנוזלי קירור), אז מיזוג הבינה המלאכותית הגנרטיבית יוצר, במהירות, ביקוש למרכזי נתונים שדורשים כמויות גדולות של כוח כדי לתפקד וכאן הבעיה - אין מספיק חשמל כדי להפעיל אותם.

בוול סטריט, כרגע, חוגגים סביב אנבידיה את התמזגות הבינה, אבל בו זמנית מתחילים להתעורר ולשים לב להיווצרות בעיית האנרגיה שכבר מקשה על החברות שמספקות חשמל למרכזי הנתונים. חברות אלו (ה-Utilities) נקרעות בין  הצרכים ההולכים וגדלים של מרכזי הנתונים לבין הצרכים של הצרכנים הפרטיים.

לדוגמה, חברת דומיניון אנרג'י (סימול:D), ספקית השירותים של צפון וירג'יניה (שם הריכוז הגדול ביותר של מרכזי נתונים בארה"ב), חוזה שכדי לעמוד בדרישות של מרכזי נתונים, שכבר מתוכננים כרגע, תידרש צמיחה של 100% בביקוש לחשמל ב-15 השנים הבאות. אחרת, לטענת החברה, יחסר חשמל ביותר ממיליון בתים פרטיים שהם משרתים, וזו רק חברת שירותים אחד בקטע גיאוגרפי אחד.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שעד 2026 ישתמשו מרכזי נתונים ברחבי העולם בכמות אנרגיה של כ-400 MTOE בשנה, שזו אנרגיה ששווה לכמות האנרגיה שנוצרת משרפה של כ-400 מיליון טונות נפט. מדובר על כמות שעולה על צריכה של מדינה כמו יפן, שהיא הכלכלה השלישית בעולם).

הביקוש למרכזי נתונים הפך, מאז 2023, לסקטור החזק ביותר בתחום הנדל"ן בארה"ב. שיעורי המקומות הפנויים עבור מרכזי נתונים בארה"ב ירדו ב-2023 ל-3.7% בהשוואה ל-6.5% ב-2022. דמי השכירות זינקו ב-2023 ב-42% לעומת מחירי 2022. מדינות בארה"ב מתחרות בעזרת תמריצי מס אדירים שהן מציעות כדי למשוך את המתקנים שהמדינות מקוות שייצרו מקומות עבודה למקומיים.

 

האם מחירי האנרגיה יעלו?

ארבעה דברים צריך משקיע לקחת בחשבון כתוצאה מהתמזגות הבינה: 1. הביקוש לחברות שירותי אנרגיה מסוגה של דומיניון יעלה משמעותית ויש סלי שירותים, Utilities ETFS, רבים. 2. הביקוש למעבדים שמסוגלים לעמוד בדרישות ההתמזגות של הבינה (שכרגע רק אנבידיה מספקת בצורה רצינית אבל אינספור חברות מצטרפות) יעלה בעוצמה. מומלץ, כרגיל, להשקיע בסלי המוליכים למחצה. 3. עדיף למשקיע להתרכז רק בהשקעות בסלים ובקרנות כי הקושי בזיהוי "מניות מנצחות" רק ילך ויגדל, יהיו יותר ויותר אנבידיות. 4. אם לא תימצא דרך לפתור את בעיית האנרגיה בתחום צפויה עלייה חדה במחירי האנרגיה והמעבדים וגם בעיות בשרשרת ההיצע של שני המוצרים החשובים הללו, מה שעלול לפגוע במחירי המניות הקשורות שהייצור שלהן ייפגע.

החשמל קריטי לתפעול מרכזי נתונים. צילום: תמר מצפי

איך תיפתר בעיית האנרגיה? מכיוון שמרכזי נתונים חדשים זקוקים לזמני אספקה ​​ארוכים כדי להתחבר לחשמל, חייבות חברות הטכנולוגיה ואחרות שזקוקות למרכזי הנתונים, לבחור במהירות בין שתי אפשרויות: אחת, המתנה להתחברות ואז הסתכנות בפיגור במרוץ המיזוג של AI. השנייה, מציאת מקורות אנרגיה אחרים.

החברות, כך נראה כרגע, מעדיפות למצוא מקורות חליפיים שזמן התקנתם קצר יחסית. חברות טכנולוגיה ואחרות, שמחפשות מקורות לאנרגיה עבור מרכזי הנתונים שבתכנון, פונות בעיקר למפעלי הגז הטבעי, שהן חברות הנפט הענקיות XOM, CVX וכמותן שמסוגלות, במהירות יחסית, לענות על הצרכים ותתפלאו, במקרים מסוימים רואים גם עלייה בהפעלת מפעלי פחם כמו Peabody Energy (סימול:BTU),  Arch Resources (סימול:ARCH) ושכמותן. מעניין שעדיין לא פונים למפעלי האנרגיה החילופית.

מיקרוסופט שמובילה בתחום הבינה המלאכותית בשל השקעתה ב-OpenAI, דיווחה שבין   2020 ל-2023 עלו פליטות הפחמן שלה ב-30%, זינוק שהיא מייחסת לבניית מרכזי נתונים עבור AI ומחשוב ענן. מיקרוסופט, אגב, הודיעה שתשקיע 3 מיליארד דולר בבניית מרכז נתונים גדול לבינה מלאכותית במדינת ויסקונסין ותגייס לכך 2,000 עובדים.

השלישייה המובילה בשימוש במרכזים כוללת את אמזון, מיקרוסופט וגוגל ששולטות בכל הנוגע לטביעת הרגל של מרכז הנתונים ושולטות ב-60% מכלל קיבולת מרכזי הנתונים hyperscale בעולם, כאשר אחריהן בדירוג נמצאות  Meta, Alibaba, Tencent, Apple וחברת התוכנה והאפליקציות הסינית הפרטית ByteDance (בין השאר מפתחת הטיק-טוק).

דבר אחד ברור - מרכזי הנתונים הופכים לחלק קריטי של תעשיית תשתיות ה-IT שכיום כל חברה שמעוניינת לשרוד חייבת להתחבר אליהם. שוק מרכזי הנתונים שב-2023 הגיע להכנסות של 301.8 מיליארד, צפוי להגיע ב-2030 ל-622.4 מיליארד. אין תעשייה שלא תרוויח ממיזוג הבינה, וככל שיהיו יותר מרכזי נתונים, כך  הדבר ישפיע לטובה על כל המגזרים.

המומחים מתווכחים איזו תעשייה תיהנה הכי הרבה. תוכלו לעיין בהערכות בכתבה בלינקדאין, ויש לא מעט כתבות אחרות. אני מאמין שאת ההתפתחויות הדרמטיות ביותר נראה בתחום הרפואי, בתעשיית השבבים ובתעשיות הביטחון והחלל, אבל כל משקיע חייב לצלול לחומר ולבדוק בעצמו.

 

איך משקיעים במרכזי הנתונים?

אתר YAHOO הוציא סקירה לאחרונה תחת הכותרת, "12 ההשקעות הנבחרות במרכזי הנתונים". לדעת מומחי האתר, שנת 2024 תהיה השנה שבה תעבור הכלכלה כולה לדיגיטליות, מה שיצרוך טיפול בכמויות עצומות של נתונים כדי להוביל יישומים מובילים בתעשיות הייטק כגון ייצור מוליכים למחצה ואחרות. העיבוד והאחסון של הנתונים האלה ימשיכו לייצר ביקוש למרכזי נתונים, ולדעת כותבי המאמר, כדאי להשקיע בסלי נדל"ן מהסוג של Digital Realty (סימול:DLR) האמריקאית או Global X Data Center REITs & Digital Infrastructure (סימול: VPNG.L) הבריטית שהן קרנות השקעות נדל"ן (רי"ט) שמחזיקות, מפעילות ומשקיעות במרכזי נתונים שנבנים לספקי נתונים ברחבי העולם. החברות מציעות שירותי דאטה סנטר וקישוריות. הסלים כוללים חברות כמו Equinix (סימול:EQIX), מובילה עולמית בתשתיות דיגיטליות, SMCI, הכוכבת הדיגיטלית של 2023-4, שבגדול מפתחת ומייצרת פתרונות שרת ואחסון בעלי ביצועים גבוהים המבוססים על ארכיטקטורה מודולרית ופתוחה, ועוד חברות שמשתמשות במרכזי הנתונים שלהן או תומכות בכך.

אני חושב שעל מנת להשתתף בכל ההתפתחויות המלהיבות של המשך ההתקדמות הטכנולוגית והצורך הגדל במרכזי נתונים כדאי להיות בסלי המוליכים למחצה תחילה (SOXX, SMH וכמותם), בסלי הטכנולוגיה הגדולים (XLK וכמותו) והסלים הטכנולוגיים שמכילים חברות עם פוטנציאל עתידי כמו הסל iShares Expanded Tech Sector (סימול:IGM) שכולל את כל המי ומי בתחום משתמשי המרכזים (ויש כמה כמותו). לבסוף, חברות השירותים, ה-Utilities שהזכרנו, כמו ה-XLU או ה-VPU שמכילים חברות כאלו.

כרגע, מבחינתי, אין "הזדמנויות כלכליות" בתחום, בטח לא בחברות המובילות שמרכיבות את הסלים. רוב המניות והסלים בסביבות שיאי כל הזמנים. אבל אין שום ספק שכל ההתפתחויות מאותתות שמהפכת הטכנולוגיה עדיין צעירה ושהמניות, למי שמתעלם מהכותרות, הן עדיין המשחק היחיד בעיר, אז סבלנות ומעקב.

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.