אלקטרה: למרות יציבות בהכנסות, הרווח הנקי זינק ב-24%
הרווח הנקי של אלקטרה בע"מ אלקטרה 1.75% עלה ב-24.4% לכ-71 מיליון שקל (57.1 מיליון שקל אשתקד) - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. השיפור ברווח נבע משיפור ברווח התפעולי של כל מגזרי הפעילות למעט מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, אשר תוצאותיו מושפעות ממחסור בעובדים כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". בנוסף, צבר העבודות של הקבוצה צמח בכ-14% ברבעון האחרון לסך של לכ-33.7 מיליארד שקל (לעומת 29.6 מיליארד בסוף השנה).
סך ההכנסות נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון - כ-2.95 מיליארד שקל. מצד אחד חלה צמיחה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, מגזר הפעלה שירות ואחזקה ומגזר הזכיינות, ומאידך חלה ירידה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום כתוצאה מההשפעות השליליות של מלחמת 'חרבות ברזל' (בעיקר מחסור בכח אדם).
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-214.9 מיליון שקל, לעומת כ-238 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק החברה ברווחי ישויות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, נטו הסתכם ברבעון לכ-11.4 מיליון שקל, לעומת כ-1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברבעון נובעת מרווח של ישות הפועלת ברוסיה במסגרת מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום.
הכנסות אחרות, נטו הסתכמו ברבעון לסך של כ-15 מיליון שקל, בהשוואה לכ-900 אלף שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הראשון השנה נרשם רווח בסך של כ-13.4 מיליון שקל בגין מכירת החזקות הקבוצה בזכיין בפרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-5.7% לכ-230 מיליון שקל, לעומת כ-217.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממאזן החברה, נכון ל-31 במרץ 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-665.6 מיליון שקל. ההון העצמי בסוף הרבעון הסתכם בכ-2 מיליארד שקל.
בחלוקה למגזרים, ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל הסתכמו לכ-1.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות המלחמה. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-10.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-5.3% לכ-755.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-717.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-10.7% לכ-58.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-29% לכ-499.4 מיליון שקל, לעומת כ-387.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-31% לכ-7.3 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נבעה בעיקר מעלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות הסתכמו לכ-139.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-179.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. במגזר הזכיינות עלו ההכנסות בתקופה בכ-11.8% לכ-334.3 מיליון שקל, לעומת כ-299.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "האסטרטגיה ארוכת הטווח, שאנו מיישמים כבר שנים ארוכות, היא שהניבה את התוצאות הטובות של הרבעון הראשון של שנת 2024, על אף המצב הכלכלי המאתגר במשק הישראלי אשר נובע מהשפעותיה השליליות של מלחמת חרבות ברזל. העובדה שאלקטרה נשענת על מגוון פעילויות סינרגטיות אך שונות, בפיזור גיאוגרפי (בארץ ובחו"ל) מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה ופיזור סיכונים בתקופות מורכבות הפוקדות את המשק הישראלי.
"כפי שמימשנו בהצלחה בעבר פרויקטי זכיינות שהשבחנו במהלך השנים, כך גם במהלך הרבעון הראשון של השנה מימשנו את החזקותינו בזכיין פרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן, בעסקה שהניבה לנו רווח לצד הקטנה משמעותית של החוב הפיננסי בסך של כ-430 מיליון שקל.
"בתוך כך, במהלך החודשים האחרונים עידכנו על מספר התפתחויות משמעותיות במגזרי הפעילות השונים שלנו. במהלך החודש האחרון חתמנו כחלק מהקבוצה הזוכה בפרויקט הרכבת הקלה 'נופית' על הסכם הזיכיון בפרויקט בהיקף הכנסות של כ-13 מיליארד שקל. בנוסף, לאחרונה זכינו במכרז להקמת מערך התאורה בטרמינל החדש של שדה התעופה JFK בניו-יורק בהיקף של כ-100 מיליון דולר, זכיה המעידה על ביסוס מיצובן של החברות הבנות שלנו כשחקניות משמעותית בשוק האמריקאי.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
